מה בספרייה > בלוג הספרייה > "רעש גדול בארץ ישראל"
24
10.2013
"רעש גדול בארץ ישראל"
נערך על ידי: Ioram Melcer
קטגוריות: בארץ ישראל, הנגשה
24.10.2013 02:27
כיצד הגיבו בספרייה הלאומית לרעידת האדמה שפקדה את הארץ לפני שמונים ושש שנים?

ב-11 ביולי 1927, לפני יותר משמונים ושש שנים, פקדה את אזור ארץ ישראל ועבר הירדן המזרחי רעידת אדמה רבת עצמה. רעידת אדמה זו, בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר (!) היתה לא רק אסון הטבע המשמעותי ביותר שפקד את האזור במאה השנים האחרונות, אלא גם הפכה לציון דרך במחקר הסייסמולוגי בארץ, בהיותה רעידת האדמה הראשונה שתועדה באמצעות מכשירים מדעיים.

מספר הנפגעים ברעידת האדמה הגיע ל-285 הרוגים ולכ-940 פצועים בארץ ישראל ובעבר הירדן גם יחד (רון אבני, רעידת האדמה של 1927). הנזקים לרכוש כתוצאה מרעידת האדמה היו קשים: שכם, רמלה ולוד נפגעו באופן קשה וגם ירושלים, יריחו, עמאן וא-סאלט (בעבר הירדן המזרחי) סבלו נזקים קשים. בשכם עצמה היו יותר ממאה הרוגים ומאות פצועים. בין היתר, בנייני האוניברסיטה העברית על  הר הצופים ניזוקו קשה, ובהם בית גריי היל, שבו שכן אז באופן זמני המכון למדעי היהדות. 
באותו קיץ קטלני, בניין בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי על הר הצופים טרם החל להיבנות. הספרייה הלאומית עדיין שכנה במשכנה הישן, ב"בית נאמן" אשר בקצה רחוב החבשים (היום רחוב בני ברית). על פי אחד מן הדיווחים בעתונות, בניין הספרייה לא נפגע כלל, ולא נגרם כל נזק לספרים.  החיים בספרייה המשיכו להתנהל כסדרם. מעידה על כך העובדה כי ימים אחדים בלבד לאחר האסון הנורא שפקד את תושבי הארץ, הזדרזו עובדי הספרייה... לערוך תערוכה קטנה בנושא רעידות אדמה בארץ ישראל. 

הידיעה המרכזית על רעידת האדמה התפרסמה בעיתון "דואר היום", למחרת האסון​. כבר למחרת היום, ב-13 ביולי 1927, לצד דיווח על נזקים שנגרמו למבני ציבור שונים בירושלים, דיווח העיתון על כך ש"בית הספרים הלאומי והמכללי [=האוניברסיטאי – בן אב"י נמנע משימוש במילים לועזיות בעתונו] סִדֵּר תערוכה של ספרים ותעודות לתולדות הרעש בא"י." ידיעה בלעדית זו בעתון, מאפשרת לנו הצצה נדירה לאותה תערוכה מאולתרת שאורגנה במהירות בספרייה הלאומית. מטבע הדברים, המוצגים בתערוכה התייחסו בעיקר לרעידת האדמה רבת העוצמה שקדמה לה, ואשר פקדה את הארץ בשנת 1837, ובה נפגעו בעיקר הערים צפת וטבריה. המוצגים באותה תערוכה כללו:

1. "שלשה מכתבים שנשלחו מא"י אחרי הרעש בשנת תקצ"ז: מר' ישראל משקלוב, מר' אריה ב"ר ירחמיאל נאמן כולל פרושים בירושלים ומר' רפאל יצחק אלפנדרי, פקיד ד' ארצות החיים" – כפי הנראה, הוצגה מהדורת הדפוס של מכתבים אלה אשר נשלחו מארץ ישראל אל פקידי ואמרכלי ערי הקודש באמשטרדם. המכתבים המקוריים עשו רושם עצום על יהודי אמשטרדם, והם הזדרזו להוציא אותם לאור בחוברת צנומה בת שלושה עמודים, אשר נפוצה במהירות בכל רחבי אירופה, וזכתה לתהודה רבה בכל רחבי העולם היהודי דאז. במכתבים אלה, מתוארת בציוריות רבה רעידת האדמה, וכן מופיעה רשימה של הכפרים והערים שנפגעו ברעש, ובכלל זה מספר ההרוגים והפצועים בכל מקום.


2. הספר "סדר עבודת הקודש" מאת חיד"א, דפוס ישראל ב"ק, ירושלים, תר"א (1841). לספר זה, העוסק בענייני קבלה, נוספה הקדמה בלתי שגרתית מאת המדפיס ישראל ב"ק​. אחד מחלוצי אמנות הדפוס בארץ ישראל ראה לנכון להקדים לספר התנצלות ארוכה שבה הוא מספר על התלאות שעבר, אשר בעקבותיהן נאלץ להעתיק את בית דפוסו מהעיר צפת, אשר חרבה ברעידת האדמה, אל ירושלים. "התנצלות" זו של ב"ק זיכתה את קוראי הספר, יותר ממאה ושבעים שנה לאחר כתיבתה, בתיאור מרגש ממקור ראשון  של רעידת האדמה בארץ, בעברית נמלצת.  


3. הספר "אהבת ציון" של רבי שמחה מוולוז'ין ​– תיאור חי של תייר בארץ ישראל בשנת 1837, של נזקי רעידת האדמה בצפת. 

למרבה הצער, לא נשמר תיעוד כלשהו על תגובת הציבור לתערוכה הצנועה שסודרה בספרייה הלאומית. יש להניח, עם זאת, כי היא עוררה עניין רב, וכנראה שהצלחתה עודדה את ראשי הספרייה לאסוף תיעוד גם על רעידת האדמה שהתרחשה זה-מקרוב. כשנה וחצי לאחר רעידת האדמה, פורסמה בעתון "דואר היום" הידיעה הבאה: 

"בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי [כעת כבר נתקבע שם זה של הספרייה, ולא היה כל טעם בשימוש במילה המוזרה "מכללי"] מסדר אוסף צִלוּמים בעלי ערך לידיעת תקופת הרעש האחרונה בא"י בשנות תרפ"ו תרפ"ח. כל מי שיש בידו חֹמר הִסטורי זה מתבקש להמציאו לבית הספרים במתנה או לשם העתקה. רצוי לצרף לתמונות את שם המצלם, שם המקום שצִלֵּם (העיר, הכפר, הרחוב, הבנינים) ואת תאריך הצִלום". ("דואר היום", 5 במארס 1929, עמוד 4).  

בעקבות פנייה יוצאת דופן זו של הספרייה אל הציבור, התקבלו בספרייה מספר תצלומים מעניינים ביותר ובהם תיעוד ייחודי של נזקי רעידת האדמה ביולי 1927. מה כוללים תצלומים נדירים אלה?

הקבוצה המסקרנת ביותר של תצלומים כוללת  32 הדפסי כסף בגדלים שונים, אשר צולמו כנראה באותה מצלמה, בתבנית של 6X9  ס"מ. תצלומים אלה צולמו בכל רחבי ארץ ישראל ובכלל זה בעבר הירדן על ידי חברי "משלחת" הנראים בכמה מן התמונות. חברי קבוצה זו, מר רייזר, מר נוימן ושלושה מבני משפחת בדיאן, סיירו במכוניתם ותיעדו את נזקי רעידת האדמה. על תשלילי התצלומים נוספו כתוביות, בעברית ובאנגלית. תצלומים אלה נתרמו לספרייה הלאומית במהלך שנת 1929. מי היו חמשת הטיילים שהחליטו, בעצם ימי הרעש הגדול לתור את הארץ וסביבותיה במכוניתם? למרבה הצער, לא נמצא כל תיעוד שייתן לנו תשובה על שאלה מסקרנת זו. 
​​​

 


 
 
 ​


קבוצה נוספת של תצלומים, כוללת 19 הדפסי כסף בגדלים שונים, ובהם תצלומים מן הערים ירושלים ושכם. בגב אחדים מן התצלומים מוטבעת חותמת סוכנות הידיעות הגרמנית Internationale Foto-Aagentur, Berlin וכן כתוביות הסבר מודפסות במכונת כתיבה, בגרמנית. כפי הנראה, תצלומים אלה נוצרו על ידי צלמים שונים ונשלחו אל העתונות באירופה, באמצעות אותה סוכנות ידיעות.


לשלושה תצלומי שחור לבן מהעיר שכם, צורף מכתב נמלץ מאת ישעיהו בלכמן, קורא נאמן של "דואר היום"​

"...הנני שולח לכם בזה שלֹש תמונות שצֻלמו איזה שעות אחרי הרעש בשכם. הצילומים נעשו ע"י ערבי מנהל הסניף של חברת ספינני'ס בע"מ בשכם. התמונה של המשטרה האנגלית באוטו נדמה לי נעשתה איזו ימים אחרי הרעש ובאוטו נמצא לחם שנשלח מתל אביב..."

חברת "ספיני'ס" (Spinney's) היתה, כידוע, "הסופרמרקט של המזרח התיכון": רשת אדירה של סוכנויות לממכר מוצרים שונים, בעיקר מוצרי מכולת, שהיתה פרוסה על פני המזרח התיכון כולו, וסיפקה את עיקר המוצרים למושבות הבריטים. יש, על-כן, לשער שמשלוח הלחם שהגיע לשכם (במשאית פתוחה, ללא כל כיסוי...) צולם על ידי נציג חברה זו, שהזמין את המשלוח מן הסניף של ספיני'ס בתל אביב. 

אוסף נוסף של תצלומים, נתרם לספרייה כנראה על ידי אחד מצלמי המושבה האמריקאית, שצלמיה (ובראשם אריק מטסון) טרחו לתעד את רעידת האדמה במקומות שונים בארץ, ובכלל זה בירושלים. האוסף המלא של כל תצלומי המושבה האמריקאית שמור בספריית הקונגרס, ובכלל זה התצלומים מאירוע זה.

[חקר וכתב: גיל וייסבלאי, מחלקת הארכיונים, הספרייה הלאומית]
​​​​​​​​​​
תגובות למאמר (0)
הוספת תגובה