מה בספרייה > בלוג הספרייה > ספר אחד, 3000 עותקים באוסף
21
10.2013
ספר אחד, 3000 עותקים באוסף
נערך על ידי: Ioram Melcer
21.10.2013 02:42
הספר המרכזי של חסידות חב"ד הוא "ספר התניא". חיבר אותו מייסד החסידות, הרב שניאור זלמן מלאדי, המכונה גם "בעל התניא". הספר כולל את ההוראות המרכזיות שצריכות להנחות חסיד בחייו הרוחניים, והוא ספר חשוב ביותר לתולדות החסידות, ובעיקר למעבר שלה מהיותה ביטוי של התעוררות דתית עממית בעלת אופי אישי-רוחני, להתגבשותה כתנועה בעלת אידיאולוגיה דתית סדורה. האדמו"ר האחרון של חב"ד, הרב מנחם מנדל שניאורסון, הורה לאנשיו להדפיס את ספר התניא בכל מקום שהם מתיישבים בו, ולמעשה בכל מקום שידוע להם שיש בו יהודי, בארץ ישראל ובעולם כולו. ההוראה מולאה מיד ושליחי חב"ד החלו להביא מכונות דפוס ניידות למקומות הנידחים ביותר בעולם, ולהדפיס עותקים מקומיים של "ספר התניא". עם השנים, התבססו במרכזי חב"ד הגדולים אנשים שנטלו על עצמם את מלאכת הדפוס והפרסום של הספרים. כל אימת שהם מזהים מקום שיש בו יהודי ושלא הודפס בו "ספר התניא", הם ממהרים להדפיס אותו.
 
כך, במעגלים גדלים והולכים, מודפסים עוד ועוד עותקים של הספר. כל העותקים זהים בכל תו ותג, פרט לציון מקום ההדפסה והפרסום. עם הזמן, התבסס מנהג לצרף לספר, בסופו, רשימה של כל המקומות שבהם פורסמו מהדורות של הספר. באחד הזמנים, מוציא לאור מאנשי חב"ד, הפועל בכפר חב"ד, הציע לספרייה הלאומית אוסף של כ-3,000 מהדורות של "ספר התניא".

בידי הספרייה היו אז מאות אחדות של עותקים של הספר, בעיקר עותקים שנשלחו אליה במסגרת חוק עותקי חובה, המחייב כל המפרסם ספר במהדורה של 50 עותקים או יותר, למסור שני עותקים לספרייה הלאומית, למשמרת לעתיד ולשימוש הציבור. ספר התניא, פאיד, מצרים, 1973כך נבנה בספרייה הלאומית אוסף גדול מאוד של עותקי "ספר התניא", ספרים קטנים, במדורה כמעט מיניאטורית, בכריכות צבעוניות, תאומים כמעט זהים, למאות ולאלפים, שכל אחד מהם "נולד" במקום אחר בעולם: בגליל העליון ובניו ג'רזי, במרוקו ובברזיל, בצרפת ובאיטליה, בקנדה ובארגנטינה וכך עוד ועוד עותקים מרחבי העולם.
 
היבט מעניין הוא ציון מקום ההדפסה, בשער הספר. זהו כמעט המקום היחיד שמשתנה ממהדורה למהדורה. בדף מצוין מקום ומועד ההדפסה. שמות המקומות מרחבי העולם נכתבים באות עברית. ולא זו בלבד, אלא שהם מתועתקים לכתיב יידי, כלומר נכתבים כאילו הם ביידיש. כך מוצא עצמו הקורא המודרני מפענח שמות של עיירות בצפון מזרח ארצות-הברית, ממלמל אותן לעצמו על פי היידיש, עד שהוא מזהה באיזה מקום מדובר. אלא שהמנהג נעשה מפליא עוד יותר כשמדובר במקומות נידחים בברזיל. היות שמי שבנה את האוסף שהגיע לידי הספרייה הלאומית היה יהודי בעל זיקה לברזיל, יש בידינו עותקים של "ספר התניא" שהודפסו באמזונס ובמקומות זעירים בארץ הרחוקה והענקית ההיא. וכך יוצא שמקומות ששמותיהם ניתנו להם על-ידי ילידים מקומיים בני שבטים רחוקים, מתועתקים אחר כבוד ליידיש.
 
מפעל פרסום "ספר התניא" בכל מקום בעולם מתגלה אם-כן כמפעל תעתוק שמות גיאוגרפיים ליידיש. ספריות מרבות להחזיק עותקים אחדים של אותו הספר. לרוב מדובר בעותקים שיש ביניהם הבדלים או בעותקים זהים של ספר מבוקש. המקרה של "ספר התניא" הוא מיוחד במינו: אלפי ספרים זהים, שיותר מתוכנם, מקום הדפסתם הוא העילה לקיומם. ספרים קטנים הממלאים מדפים רבים במחסן הספרייה הלאומית בירושלים, וכל אחד מהם שליח של אדמו"רי חב"ד, חיילים קטנים בצבא גדול של חיילי מצוות. תופעה תרבותית ומו"לית ייחודית ומסקרנת.

​​

תגובות למאמר (2)
פנינה
פנינה של נושא, פנינה של כתיבה. רוצים עוד!
1
דביר
09.01.2013 07:46
סימון ספרים
חבל שהספרייה מסמנת את הספרים במדבקות לבנות מעין אלו זהו נזק בלתי הפיך לספרים
2
אחד
15.01.2013 05:45
הוספת תגובה