מה בספרייה > בלוג הספרייה > ספרי זיכרון לחללי צה"ל
26
6.2012
ספרי זיכרון לחללי צה"ל
נערך על ידי: shlomit rubin
26.06.2012 04:40
ספרים, חוברות וקבצי זיכרון לזכרם של הנופלים במלחמות ישראל הם אחד מהביטויים הבולטים של תרבות ההנצחה בארץ. ספרות זו, בנוסף לכך שהיא מציבה אנדרטה לנופל, מהווה נדבך רב חשיבות בהקניית ערכים לאומיים וחיזוק הזהות הישראלית-ציונית.
 
​רובנו, בני הארץ הזו, גדלנו והתחנכנו לאורן של דמויות הנופלים במלחמת העצמאות ובשנותיה הראשונות של המדינה: יחיעם וייץ, רפי מלץ, זהרה לבטוב, זוריק דיין, טוביה קושניר, האחים צבי ואפרים גובר, הם רק אחדים בשורה ארוכה ארוכה. דמויות אלה שהיו העידית של הלוחמים, עיצבו את אישיותנו והשפיעו על השקפת עולמנו. 
 
 
בלי ספק, הדיוקן הקולקטיבי של "הצבר" כפי שמשתקף בספרי הזיכרון (ועומד על כך בהרחבה פרופ' עוז אלמוג בספרו החשוב הצבר), ייצג עבורנו את פנתיאון הגיבורים של האומה, ומעשי הגבורה שלהם הפכו למיתוס. הם היו הצעירים "יפי הבלורית והטוהר", ה"נוטפים טללי נעורים עבריים", שהגישו לנו את המדינה על "מגש הכסף".  
 
 
גם היום גדלים בני הנוער לאורם של סיפורי גבורה עכשוויים: הקרב על בינת ג'בל ומותו ההרואי של מפקד הכוח רועי קליין, כמו גם נפילתם של האחים אלירן ואוריאל פרץ, מדגימים את הפיכתם של אנשים כריזמטיים שהופקעו מהפרטי-אישי-משפחתי והפכו לסמל, למיתוס, ל"נכס לאומי".
 
ספרות ההנצחה והזיכרון של הנופלים בקרב אינה ייחודית לישראל. גם ברבות ממדינות אמריקה ואירופה נכתבת ספרות המעלה על נס את גבורתם של הלוחמים וקושרת בין המוות של צעירים לבין תודעה לאומית. אך נראה שהחברה בארץ הוציאה לאור ספרי זיכרון בהיקף ובכמות שאין להם אח ורע בשום מדינה אחרת. האם זה בשל היחס המיוחד שלנו לאות הכתובה, לספר? האם אנו רואים בצורת הנצחה זו מעין זיכרון מוחשי שיישמר לעד?
 
כדי להמחיש את המפעל אדיר המימדים הזה אביא כדוגמה את נופלי מלחמת יום הכיפורים: במדור להנצחת החייל במשרד הביטחון רשומות כ-600 חוברות שיצאו לזכרם של הנופלים במלחמה זו בלבד. להערכתם ישנן עוד לפחות 200 חוברות של חללי מלחמת יום הכיפורים שלא הגיעו לידיעתם.
 
אפשר היה לחשוב שבעידן האינטרנט, כאשר בדרך כלל לכל נופל מוקם אתר וירטואלי המנציח אותו, יקיץ הקץ על ספרי הזיכרון. אך נראה שעדיין רבים מעוניינים בספר המודפס: הוא מוחשי, אפשר להעניקו לאנשים אחרים, אפשר להחזיקו קרוב ללב, אפשר לשמור אותו. הספר הוא גם יצירה מוגמרת בעוד אתר אינטרנט צריך לתחזק כל הזמן.
 
במהלך השנים עברו החוברות שינויים בפורמט, בעיצוב, במבנה ובתוכן. הספרים של דור תש"ח היו צנועים מאוד וכללו בעיקר חומר כתוב ומעט (אם בכלל) תמונות. גם הספרים שיצאו מאוחר יותר, עד מלחמת לבנון, אופיינו בכיתוב רב: קטעי יומן, מכתבים של הנופל לבני משפחה ולחברה האהובה ודברים שנכתבו לאחר מותו על ידי המשפחה והחברים. הספרים שיצאו משנות ה-80 של המאה ה-20 ואילך כוללים פחות כיתוב ויותר חומר ויזואלי (לרוב בצבע). ההפקה והעריכה הופקדו לעתים בידיים מקצועיות.
 
הפורמט גדול ועשיר יותר, כמעט אלבומי. הספר מלווה לעתים בתמונות נוף לשם עיבוי האווירה ובמילות שירי זמר האהובים על הנופל או על משפחתו (שלמה ארצי, אהוד מנור...). כמו כן מובאים טקסטים קצרים שנאמרו או שנכתבו על ידי חברים, ונסרקות תעודות מבית הספר, מחוּגים, מתחרויות ספורט, ועוד. פעמים רבות נלווה לספר תקליטור DVD הכולל סרטונים שצולמו על ידי המשפחה.
 
גם דיוקן הנופל משתנה: הוא כבר לא מאותו הכפר וגם לא הולך בשדות. יותר ויותר חוברות יוצאות גם לזכרם של נופלים בני עיירות פיתוח ומושבי עולים, גם חובשי הכיפות הסרוגות הפכו לדומיננטיים על מדף ספרי הזיכרון. הטקסטים אחרים, הטרמינולוגיה שונה: הנופל מכונה לא אחת "קדוש", "צדיק", גבורתו היא בבחינת "מסירות נפש". החוברות כוללות פרקי לימוד, דברי תורה, דרשות.
 
מיעוטם של הספרים יוצאים לאור על ידי הוצאות ספרים מסחריות, כמו למשל ירמי מן הצנחנים בהוצאת הקיבוץ המאוחד, או וזרח השמש ובא השמש, ספר שיצא לזכרו של ליאור יונתן בהוצאת ספרית פועלים, או מכתבי יוני (נתניהו) שיצא בהוצאת ספריית מעריב. ספרים אחרים מופקים על ידי גופים ומוסדות, כמו למשל משרד הביטחון שיזם והפיק שניים ממפעלי ההנצחה הספרותיים המרכזיים – הספר יזכור, הכולל ביוגרפיות של הנופלים ממלחמת העצמאות ועד היום, והספר גווילי-אש, הכולל את פרי יצירתם בכתב ובמכחול של הנופלים. וכן מפיקים את הספרים עיריות ומועצות מקומיות, בתי ספר, מקומות עבודה ועוד. וספרים רבים יוצאים לאור ביוזמתם של יחידים, משפחות וקבוצות חברים. חוברות רבות  יצאו לאור מטעמם של קיבוצים ומושבים.
 
מרבית הספרים והחוברות רואים אור, אם כן, בהוצאות פרטיות ומחולקים לבני המשפחה לחברים ולמכרים. יצירות אלה אינן מגיעות לחנויות הספרים וגם אינן מפורסמות בקטלוגים של המו"לים השונים, רובן גם אינן מצויות בספריות ובארכיונים באופן שלם ומסודר. אנו בספרייה הלאומית שואפים לאסוף, לשמר ולהנגיש לקהל הרחב כל אחד ואחד מהספרים הללו. אנו עושים זאת לא רק מתוקף החוק שמחייב אותנו לדאוג לכך שכל פרסום הרואה אור בארץ יגיע אלינו, אלא בעיקר מפני שאנו מאמינים בחשיבותו של חומר זה. ספרים וחוברות אלה מהווים תמונה של היחיד כמו גם תמונה של דור. הם מבטאים מאפיינים ותכונות של יחידים וקבוצות המתגבשים לכדי ערכים וסגנון של תקופה, ומשמשים מצע נרחב למחקר וניתוח של תהליכים ותמורות בחברה בישראל.
 
איסוף קבצי הזיכרון הללו אינו פשוט, זו משימה שעמדנו בה בהצלחה חלקית בלבד. אנו מעוניינים "לשים יד" על יותר ויותר חוברות זיכרון ומקווים שגם אתם, קוראי הבלוג הזה, תסייעו לנו ותיידעו אותנו, אולי אפילו תמסרו לנו, חוברות שהוצאתם בעצמכם או שנמצאות בידיכם.
 
ואסיים בתקווה שלא נצטרך עוד להוציא חוברות זיכרון לנופלים.
 
 
 
 
 
תגובות למאמר (1)
חשוב מאוד
שלום יש פה תמונה של יוני נתנאל ז"ל הי"ד רציתי לדעת אם זה יצא ספר או חוברת לזכרו כי לא רשום פה כלום עליו חוץ מהתמונה הנוכחית , ואם כן הוצא בפא או חוברת לזכרו איך אני יכול לקבל אותה בבקשה ?
1
משה
07.04.2013 10:52
הוספת תגובה