מה בספרייה > בלוג הספרייה > אתם כותבים וכל העולם קורא
23
2.2014
אתם כותבים וכל העולם קורא
נערך על ידי: Ioram Melcer
קטגוריות: בארץ ישראל, הנגשה
23.02.2014 08:14
הם באים מדי יום ששי ראשון בכל חודש. הם באים מקרוב ומרחוק. בני כל הגילים ומכל שכבות הציבור מתקבצים למפגש של שלוש שעות בספרייה הלאומית, כדי ללמוד להיות עורכים בוויקיפדיה.  המפגש מתחלק לשניים: הסבר מפורט על העקרונות הבסיסיים של ויקיפדיה, תולדותיה וסביבת העבודה בה עד להנחיות לעורכים; וסדנה מעשית שבה המשתתפים מתנסים בעריכה הלכה למעשה.
השידוך בין הספרייה הלאומית ובין ויקיפדיה אינו מקרי, אך הוא גם דורש הסבר קצר. לכאורה, הספרייה הלאומית עשויה להיתפס עדיין, בקרב רבים, כמעוז של שמרנות וגישה ישנה לידע. תפיסה כזאת רואה בספרייה מקום האוצר ידע וצובר פריטים לאוסף סטטי הממתין שיבואו ויעשו בו שימוש. ויקיפדיה, לעומת זאת, נתפסת כמקום "פרוע" יותר. האנציקלופדיה של ההמונים, שכל אחד יכול לכתוב בה, יוזמה שציינה בחודש ינואר השנה 13 שנה לצאתה לאוויר העולם, יכולה אכן להיראות כניגוד לספרייה הלאומית שציינה לא מכבר 120 שנה לקיומה.

אלא שתדמיות לחוד ומציאות לחוד. ויקיפדיה אינה מקום ללא בקרה שכל אחד עושה בו כרצונו, והספרייה הלאומית המתחדשת רחוקה מלהיות סטטית או שמרנית. היום הספרייה מדגישה בכל דרך את היותה מקום פתוח לכל, המעוניין להעשיר את אוספיה בשיתופי פעולה עם גורמי תוכן חיצוניים מהארץ ומהעולם. התפיסה לפיה הספרייה מעמידה את תכניה לרשות הציבור ומעוניינת לראות אותם משמשים לטובת הכלל, עומדת ביסוד שיתוף הפעולה עם ויקימדיה ישראל, העמותה המטפלת בוויקיפדיה בשפה העברית. שכן גם מצדה של ויקיפדיה הבשלות לשיתוף פעולה ברורה. דרור לין, לשעבר ויקיפד הבית בספרייה הלאומית ועורך ותיק ומוכר בוויקיפדיה העברית, הרצה במפגש שהתקיים ביום ששי הראשון של חודש פברואר 2014, והנתונים שמסר מדברים בעד עצמם: כמעט 155,000 ערכים בתהליך של צמיחה שנמשך משנת 2003, עת החלה הפעילות בוויקיפדיה העברית. והיום, ברבות יותר מעשור, נחשבת הוויקיפדיה העברית לאחת הוויקיפדיות האמינות והמדויקות ביותר. ואין מדובר בהישג של מה בכך: 267 שפות, כמעט 31 מיליון ערכים, והוויקיפדיה העברית במקום גבוה בצמרת האיכותית. במדד המשלב את אורכו הממוצע של ערך בעברית, מספר העורכים שמעורב ביצירתו וקצב השינויים שנעשים בערכים, נמצא כי ויקיפדיה העברית עולה על כל הוויקיפדיות בשפות המערב פרט לאנגלית.
לחצו להגדלהועיקר העניין:  הספרייה יכולה להעשיר את ויקיפדיה ו​ויקיפדיה יכולה לתרום לספרייה. חומרי הספרייה, וגם התכנים הנוצרים במסגרת העבודה בה, יכולים לתרום לשיפור ערכים קיימים ולכתיבת ערכים חדשים בוויקיפדיה. במקביל, ויקיפדיה יכולה ליצור עניין בספרייה הלאומית, להפנות אליה מתוך ערכים, ולהרחיב את מעגל שותפי התוכן של הספרייה באמצעות שיתוף פעולה בין עורכים ובין הספרייה.

זהו בדיוק ייעודן של הסדנאות שהחלו להתקיים בספרייה הלאומית בכל יום ששי ראשון בכל חודש. ראשית, יש לדעת שוויקיפדיה היא קהילה, חוג רחב של כותבים שתורמים מזמנם, ממרצם ומידיעותיהם כדי להעשיר את המיזם העצום, שכולנו נהנים ממנו. הסדנאות בספרייה הלאומית נועדו גם להרחיב את קהילת ויקיפדיה בישראל, להגדיל את מספר העורכים, ולהכשיר עורכים שכבר משחר פעילותם במיזם יהיו מחוברים לספרייה הלאומית ומודעים למה שיש לה להציע להם במסגרת ויקיפדיה.
 
 
וכך הם מתכנסים באולם הרצאות בספרייה הלאומית. יש שבאו מרמת השרון וכוכב יאיר, ואפילו מכרמיאל ומדימונה. ילדים, מבוגרים וזקנים, מקשיבים בצמא לדבריו של דרור לין, מתוודעים לעקרונות של ויקיפדיה: מבחינה טכנית, מבחינה חברתית, מבחינת התכנים וגם באשר לקריטריונים המקובלים בסביבת הכתיבה ובקהילת העורכים. דרור מספר על תולדות המיזם כולו ועל תולדות הוויקיפדיה העברית, מדגים מתוך ערכים, מעלה בעיות ועונה עליהן, מספר על הדינמיקה החברתית, ומעמיד את התשתית הרעיונית של ויקיפדיה: הידע של כולם ביחד מבטיח בסופו של דבר ערכים טובים יותר, עשירים יותר, עדכניים ומגוונים יותר, בחתך כללי התואם את הסקרנות, תחומי העניין, הצרכים והמגמות של הציבור העכשווי ושל התרבות שאנו חיים בה.

 

 
השאלות עולות מיד, והן רבות ונוגעות לכל היבטיה של ויקיפדיה: האם כל אחד יכול לערוך כל דבר? מה קורה במקרה של מחלוקת? אילו תמונות מותר להעלות? למי יש זכויות להצביע? על אילו מקורות יש להסתמך? אילו סוגים של מעורבות ופעילות מוצעים לעורכים חדשים ולעורכים בכלל? כיצד מטפלים בשגיאות? האם יש סמכות מרכזית לוויקיפדיה? האם מותר לתרגם ערך משפה אחרת? מדוע אין מאחדים את התכנים בין כל הוויקיפדיות בשפות השונות?

 


בשעת ההפסקה, בשיחה עם המשתתפים אנחנו מנסים לברר מה הביא אותם לספרייה ביום ששי בבוקר. משתתף אחד רוצה לכתוב ערך בנושא ספציפי שמעסיק אותו שנים רבות. חברו מעונין לתת רעיונות באשר לערכים שלדעתו חסרים בוויקיפדיה בעברית. אחרים מגלים סקרנות כללית ביחס למיזם, רוצים ליטול בו חלק, ללמוד לערוך כדי לפתח את הדבר כתחביב.
 
 
מבט כללי על האולם ועל מגוון המשתתפים, וגם שיחה עם אחדים מהם, מגלה שאנשי וויקיפדיה צודקים: בידי אנשים רבים, מכל שדרות הציבור, מצוי ידע, פרי של התעניינות אישית, שנים של לימוד עצמאי, או בעקבות התמחות מקצועית או פרקי חיים ייחודיים, והידע הזה, שאולי אינו סדור אקדמית, מלווה בתשוקה עצומה לשתף בו את הרבים. בנוסף לכך, הפעילות בעריכה בוויקיפדיה היא הזדמנות להעצמה אישית ולהשתלבות בקהילה תוססת שכבר קנתה לעצמה מקום והתגבשה במשך יותר מעשור. מסתבר שדווקא היום, עם הבשלת מיזם הוויקיפדיה העברית, נוצר צורך בעורכים חדשים, ועוד יותר מכך בנשים עורכות, שייצוגן בקהילת ויקיפדיה העברית עדיין נמוך מדי. הסדנאות הן הזדמנות לפתוח את דלתות הקהילה בפני מצטרפות ומצטרפים חדשים.
 
כך נפגשים הכוחות הפועלים בוויקיפדיה: המסגרת מאפשרת לאנשים לתרום מהידע ומהניסיון שלהם, והציבור כולו יוצא נשכר. הספרייה הלאומית, שיש לה שפע עצום של חומרים להציע, ושמעוניינת לערב את הציבור בשימוש בו ובהנחלתו לכלל, היא המקום המתאים ביותר להכשיר בו עורכים חדשים לוויקיפדיה העברית. הסדנאות המתקיימות מדי חודש הן תרומה מוחשית מאוד למיזם הנפלא של אנשי ויקיפדיה ישראל.
תגובות למאמר (1)
השתתפות חלקית
האם ניתן להשתתף ביום ו' 4.4.14 רק בחלק המעשי? אם כן, באיזו שעה? טודה.
1
Paul Rotsztein
30.03.2014 04:51
הוספת תגובה