מה בספרייה > בלוג הספרייה > דיפלומטים בריטיים מדווחים עלינו
5
3.2013
דיפלומטים בריטיים מדווחים עלינו
נערך על ידי: Ioram Melcer
05.03.2013 03:03
דיווח בריטי רשמי: בגין בעל המראה האפל ובן גוריון עטור הרעמה העומד בראש כמעט-דיקטטורה
 
בתיאור תכנים המצויים באוספי הספרייה הלאומית אנו מרבים להשתמש במושג "אוצרות". על פי רוב מדובר בשכיות חמדה של צורה או של תוכן, פריט זה או אחר שיש לו ערך מיוחד והמעורר עניין יוצא דופן. ללא ספק, בין מיליוני הספרים המאכלסים את אולמות הקריאה והמחסנים של הספרייה ישנם רבים הראויים לתארים כגון "אוצר" או "שכיית חמד". אלא שהספרייה כיום אינה רק ספרייה של ספרים פיזיים. בימינו, ספרייה המבקשת להיות עדכנית ורלוונטית לקהל של ראשית המאה ה-21, היא ספרייה אלקטרונית.
 
כלומר, חלק מהתכנים שהיא מציעה אינם ספרים פיזיים ואפילו לא ספרים אלקטרוניים. ספרייה, ובוודאי ספרייה לאומית, חייבת להציע לקהל המשתמשים בשרותיה גם גישה למאגרי מידע בנושאים שהקהל מעוניין בהם. ואכן, הספרייה הלאומית מציע מבחר מרשים של מאגרי מידע בנושאי הליבה שלה (יהדות, ישראל, אסלאם ומזרח תיכון, מדעי הרוח הכלליים): מאגרים של מאמרים מדעיים בתחומים השונים, מאגרים של טקסטים קלאסיים מתרבויות שונות (ממאגר הטקסטים בלטינית לדורותיה ועד ספרות השו"ת היהודית), מאגרים ייחודיים הכוללים מצבורים של מסמכים, מידע בפורמטים שונים, אינדקסים לפרסומים, מסדי נתונים של דו"חות על כלכלה של מדינות ברחבי העולם, אנציקלופדיות במגוון תחומים, ארכיונים שהועלו למסדי נתונים מסודרים, מאגרים של מוזיקה...
 
השפע גדול ממה שהדעת יכולה לדמיין. והרבה ממנו אכן נרכש על ידי הספרייה הלאומית ומוצע למשתמשיה חינם אין-כסף. אלא שבכך אין די. מדי פעם, רוכשת הספרייה הלאומית מאגרים נוספים ומוסיפה אותם לאוסף המרשים שהיא מציעה לכל מי שבא לבניין הספרייה בירושלים. בעת האחרונה רכשה הספרייה מאגר של שירות החוץ הבריטי העוסק במזרח התיכון. המאגר, מאוסף הנושא את השם Confidential Print, מתוך חומרי הארכיון הלאומי הבריטי, כולל דיווחים דיפלומטיים מהמחצית הראשונה של המאה ה-19 ועד סוף שנות ה-60 של המאה ה-20.
 

אמרנו אוצר? אמרנו שכיית חמדה? במקרה הזה צריך לומר תיבת אוצרות.
 
המאגר כולל סריקות של ספרים על ספרים שבדפיהם הודפסו הדיווחים הדיפלומטיים של דיפלומטים בריטיים מרחבי המזרח התיכון במשך כמעט 140 שנה. המשתמש יכול לחפש מלה, ביטוי, צירוף והמערכת מדפדפת עבורו בספרים ומראה לו את הדפים הכוללים את מה שהוקלד בתיבות החיפוש. עסק פשוט. לא תמיד מהיר מאוד. לא תמיד קל לקריאה, בוודאי מסורבל מעט לעלעל בין התוצאות. משתמשים הרגילים לפורמט של גוגל יצטרכו להתרגל לעבודה מעט פחות ידידותית. אבל שעה קלה של התעסקות פותחת בפנינו את התיבה ואבני החן ההיסטוריות ממהרות להישפך בנדיבות.
 
נביא מספר דוגמאות מהשפע המופלא העולה מהמאגר הבריטי.
 
כידוע, הבריטים עזבו את פלשתינה בחודש מאי 1948. הם עשו זאת תוך שהם מחמיצים פנים, בוודאי לא מתוך רגשי חום ואהדה למפעל הציוני ולמנהיגי היישוב. את זאת למדנו כולנו עוד בבית-הספר התיכון. אבל הנה אפשר לקרוא במאגר על פרשה קטנה המעידה על הטינה של שר החוץ הבריטי בווין כלפי יושבי הארץ היהודים. בשנת 1948 פתחו הבריטים קונסוליה בחיפה, בעיקר כדי לפקח על בתי הזיקוק במסגרת צינור הנפט העיראקי שהיה אינטרס בריטי חיוני. ב-24 בספטמבר 1948 בווין כותב לדיפלומט בריטי בוושינגטון, על רקע בקשה בריטית מאמריקנים לסייע להם בפתרון המצב בחיפה. וכך מספר בווין:
 
"הקונסול הכללי שלנו בחיפה זכה ליחס גרוע ביותר מלכתחילה, בניגוד ליחס הישראלי כלפי נציגנו בירושלים וכלפי נציגים ששלחנו מפעם לפעם לתל-אביב. לאחרונה, פרצו חמושים לקונסוליה ועשו בה שמות. המשטרה המקומית, שאינה מייצגת את הארגון [כלומר האצ"ל, י.מ.] ולא את כנופיית שטרן [כלומר הלח"י] אלא את ממשלת ישראל, לא הציעה כל הגנה אפקטיבית, והקונסול נאלץ לשרוף את כל מסמכיו הרשמיים כאמצעי זהירות..."
 
העובדה שהקונסוליה פעלה בלי שבריטניה הכירה במדינת ישראל לא נעלמה מעיניו של בווין, ובכל זאת הוא משווה את רשויות המדינה לארגוני המחתרת שנואי נפשו. הזמן חלף, ובשנת 1950 עורך דיפלומט בריטי בישראל רשימה של 72 הישראלים החשובים ביותר. בתום עבודת ליקוט, איסוף, הערכה וניסוח, הוא שולח למשרד החוץ בלונדון רשימת שמות ומצרף לה 72 טקסטים קצרים, עשירים וחדים על האישים שיש לשים לב אליהם, לדעתו. מבחינת הקורא הסקרן ולהיסטוריון מדובר במחרוזת של פנינים באנגלית מלוטשת, אך ללא רתיעה מאמירת דברים פחות דיפלומטיים. האיבה לאצ"ל וללח"י ניכרת בטקסט המתאר את מנחם בגין:
 
"מר בגין הוא אינטלקטואל שדוף, בעל חזות אפלה, שתווי פניו מזכירים תווים של נשר, והוא מרכיב משקפיים ללא מסגרת. כישרונו כנואם, שאינו מוטל בספק, ושכלו החד, מעוותים על ידי קיצוניות מרה. השנאה לבריטים היא עדיין אחד מתחומי העניין העיקריים שלו והוא מתהדר בעברו הרצחני..."
 

אלא שלא נשכח שלפנינו דיפלומט בריטי מקצועי, היודע לזהות מוקדי כוח, גם אם חשאיים למחצה ונושקים לעולם הסתרים. כך מזהה הדיפלומט את כוחו הרב של ראובן שילוח המשמש "יועץ מיוחד" במשרד החוץ. לכאורה, שילוח ממלא תפקיד של "מספר 3" במשרד החוץ, אף הדיפלומט יודע שלפניו איש רב השפעה ובעל נגישות ייחודית:
 
"מר שילוח הוא אדם נטול חוש הומור, איש בעל מראה אפל, שצלקת חוצה את פניו בעלי התווים האסיאתיים למדי. מאז שנת 1939 הוא מקורב מאוד למר בן גוריון והוא כעת הכוח מאחורי כס השליט בכל הקשור ליחסיה של ישראל עם שכנותיה. הוא אדם בעל יכולת וקרוב לוודאי שחסר עכבות".
 
בחודש ינואר 1950, לאחר שמונה חודשי שירות בישראל, מרגיש הדיפלומט הבריטי צורך לכתוב דיווח מקיף שכותרתו "מוקד הכוח האמיתי בישראל". לאחר שהוא מתאר את הבחירות לכנסת ואת עיקרי המשטר הפרלמנטרי במדינה הצעירה, ומעניק להם ציון טוב בהחלט כדמוקרטיה מתפקדת ובעלת מוסדות תקינים, באה פסקת המחץ הבאה:
 
"אלא שהמציאות הזאת מטעה במידה מסוימת, שכן היא מסווה את מה שדומה לדבר שאינו שונה למעשה מדיקטטורה. בישראל, מוקד הכוח האמיתי הוא בהסתדרות ובקבוצה אחרת, קטנה, בתוך הממשלה, כשבין השניים מחבר ראש הממשלה עטור הרעמה ומוצק הגוף. נדמה לי שבסופו של דבר, מר בן גוריון הוא האדם היחיד שבאמת נחשב."
 
לבל יחשבו הקוראים שרק ענייני מדינת ישראל מעסיקים את הדיפלומטים הבריטיים באותם ימים, נפנה לרגע את המבט לדיווח דיפלומטי ממצרים, משנת 1954. הדיווח עוסק במצעד שנערך בקהיר על ידי הארגון הפרה-מיליטרי, מעין משמר אזרחי או גדנ"ע ששלטון הקצינים היה עסוק בארגונו באותם ימים. וכך מדווח סר ראלף סטיבנסון מקהיר, באיגרת לסגן ראש הממשלה ושר החוץ אנתוני אידן:
 
"אני מבקש להפנות תשומת לב מיוחדת למסקנות [של הנספח הצבאי הבריטי]. מובן שאין כל מקום להשוואה בין החומר האנושי שהמנהיגים הנאציים היו צריכים להתעסק איתו בגרמניה בשנים 1936-1933 ובין המגויסים המצריים הצעירים, בהם יש גם מגויסי חובה, שמאורגנים כעת כמשמר לאומי ובארגוני הנוער באוניברסיטאות ובבתי הספר, אך אין כל ספק שהמנהיגים המצריים מבססים את עצמם כעת, עד כדי חקיינות חסרת שיקול דעת, על התקדים של גרמניה הנאצית. אין ספק שהם משתמשים ביועצים גרמנים בבואם לארגן את הגופים הללו, והחיקוי הגיע אף לידי כך שהם עיצבו מדים לחברים בתנועות הצעירים באוניברסיטאות ובבתי הספר לפי הדגם הנאצי. המצעד שהתקיים בשבת שעברה הראה בבירור רב לאיזה שלב הם הגיעו, שלב שמקביל בעליל לזה של ה-SS וה-SA והנוער ההיטלראי כפי שהם היו במהלך שנת 1933. על אף ההבדלים במנטליות, אין כל מקום לספק שמשטור הנוער יוביל בכל הסבירות להתפתחות פסיכולוגיית המונים בכיוון דומה מאוד..."
 
דיווח כזה, הנקרא 59 שנה לאחר מכן כמסמך היסטורי, עשוי לשפוך אור על הדאגה ששררה אז במערב מן ההתפתחויות במצרים לאחר הדחת המשטר המלוכני. קורא בן ימינו עשוי בהחלט לשבץ את התיאור החד והמבהיל הזה במסגרת עיסוק בכלל המעורבות של המערב במצרים באותם ימים. נושאים כמו "הפרשה" – פעולתו הכושלת של המודיעין הישראלי לשיבוש היחסים בין מצרים והמערב – וגם הרקע למבצע סיני, כשבריטניה וצרפת ביקשו להשתלט על תעלת סואץ, זוכים להארה נוספת תודות לדיווחים מהסוג הזה. מעניין לראות את מידת הכנות והביטוי המשוחרר שהדיפלומטים הבריטיים הרשו לעצמם, וגם בכך מציע לנו המאגר הצצה ייחודית, טרייה ומרתקת להיסטוריה בעת התרחשותה.
 
כל הדברים הללו הם רק דוגמאות ספורות להצצות של חובב היסטוריה במאגר העצום שנגיש כעת לכל המעוניין, בספרייה הלאומית בירושלים. ובל נשכח: מדובר רק במאגר אחד מתוך מאגרים רבים ושונים, שמבחינת משתמשים רבים הם-הם תיבת הפלאות של הספרייה הלאומית המתחדשת, הדיגיטאלית, הנגישה לכולם.
תגובות למאמר (1)
הרצליה
מרתק! נראה לי שממחר אני הולכת לבלות כמה ימים בספריה הלאומית! :-))
1
אינגריד
05.05.2015 10:56
הוספת תגובה