תחושה זו של אירוע ייחודי המתרחש אחת לשנות דור, שרתה אצל אישים רבים שעסקו בדיונים שונים בקשר לברכת החמה. לפי המסורת, מידי 28 שנים נמצאים השמש וכדור הארץ באותו יחס אסטרונומי בו היו בזמן הבריאה, ביום הרביעי בשבוע בו נתלו המאורות ברקיע. התאריך הקובע הוא היום בו מתחילה תקופת האביב בלוח השמשי (8 באפריל). בבוקר יום זה, מתכנסים במקום בו רואים את הזריחה ומברכים: "ברוך ... עושה [מעשה] בראשית".
ברכה קצרה זו נזכרת פעם אחת בתלמוד במסכת ברכות (נט עמוד ב). הפוסקים: הרמב"ם, בעל הטורים והשולחן ערוך כללו אותה בספריהם, ובלוחות שנה רבים היא הוזכרה לציבור הרחב. במהלך הדורות התגבשו מנהגים שונים סביב ברכה זו. אבי המנהג האשכנזי, ר' יעקב ב"ר משה מולין, המהרי"ל, תיקן ששמש הקהילה יכריז על הברכה, להזכיר אותה לציבור. פוסקים אחרים הוסיפו קטעי תפילה לאמרם לפני ואחרי הברכה.
במהלך הדורות דנו הפוסקים בשאלות שונות הנוגעות לברכה זו, כמו: מה הוא נוסח הברכה ומה הן ההוספות עליה, זמנה של הברכה, האם ניתן לברך ביום המעונן, האם סומא יכול לברך ברכת החמה, האם נשים חייבות בברכה זו, והאם יש לצרף לברכה ברכת שהחיינו?.
תלמידי חכמים אספו את התשובות וערכו אותם בחוברות וקונטרסים מיוחדים. מדפיסים שונים, בכל תפוצות ישראל, הדפיסו דפים מיוחדים עם נוסח הברכה ונספחיה.
לרגל קידוש החמה אנו מתכבדים להציג בפניכם מבחר של ספרים וכתבי יד, לוחות, עלונים, מאמרים מתוך מאגר עיתונות עברית היסטורית וקונטרסים על ברכת החמה, מאוספי הספרייה הלאומית.