חגים ומועדים בישראל

חגים ומועדים בישראל

חגי ישראל הם חגים ומועדים מיוחדים המצוינים לפי המסורת היהודית בתאריכים קבועים בלוח השנה העברי. עם החגים והמועדים בלוח החגים היהודי נמנים ימי שמחה וימי תענית, שמטרתם להזכיר ולהנציח אירועים, ניסים ואסונות בתולדות העם היהודי. בכל חג נוהגים לומר תפילות מיוחדות. מקורם של כמה מהחגים בתורה, אחרים הותקנו בידי חכמים, ולאחר קום מדינת ישראל נוספו חגים וימי זיכרון לאומיים. כמו כן, רבים מאזרחי ישראל מציינים חגים עדתיים, חגים מוסלמיים וחגים נוצריים.

לחגים יש משמעות רוחנית עמוקה במעגל השנה היהודית הנפתחת בחגי תשרי. כך תיאר זאת חיים נחמן ביאליק בהרצאה שנשא ב-1926: "החגים מתרוממים מעל המישור של ימי החול, כמו ההרים המתרוממים מעל המישור של האדמה, וכל הר גבוה... מעיד על זעזועים עמוקים, לפעמים וולקניים, שהתחוללו מתחת לקרקע האומה".

במשך אלפי שנים קיימו יהודים את מצוות החגים, לעיתים בחירוף נפש, מתוך זיקה עמוקה לעם היהודי. לצד הממד הדתי של החגים, עם הדורות התחזקה משמעותם התרבותית-לאומית, והם הפכו ליסוד חשוב בהוויה היהודית, ובהמשך בתרבות היהודית-ישראלית. החגים משמשים גם נקודת חיבור ושיח בין חילונים, מסורתיים ודתיים בישראל ובתפוצות.

החגים ומקורותיהם

החגים המוזכרים בתורה הם ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, שמיני עצרת, פסח ושבועות. כל אחד מהחגים הללו מכונה "מקרא קודש" ו"יום טוב", ומאופיין במשמעות והלכות ייחודיות לו, נוסף לאיסורי מלאכה שנהוגים בכל יום טוב. פסח, שבועות וסוכות הם "שלושת הרגלים" שבהם היו עולים לרגל לירושלים בימי בית המקדש. היום שלמוחרת כל חג משלושת הרגלים נקרא אסרו חג, וגם בו נוהגים לשמוח. יהודים המתגוררים מחוץ לישראל מוסיפים לכל חג מהתורה יום נוסף המכונה "יום טוב שני של גלויות", שמקורו בתקופות שבהן היה ספק מתי חל החג בדיוק. יוצאי דופן הם ראש השנה הנחגג יומיים גם בישראל ויום הכיפורים שאינו מתארך בשל הצום.

עם מועדי ישראל שהוסיפו חכמים נמנים ימי השמחה חנוכה, פורים וט"ו באב, וכן ימי הצום ביהדות - צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר, י"ז תמוז ותשעה באב. בין המועדים הלאומיים שנקבעו לאחר קום המדינה בולטים יום העצמאות, יום ירושלים, יום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה. החגים העדתיים המוכרים ביותר הם הסיגד של יוצאי אתיופיה, המימונה שחוגגים יוצאי צפון אפריקה והסהרנה שמציינים יוצאי כורדיסטן.

סביב כמה מהמועדים מוגדרות תקופות בעלות משמעות מיוחדת. כך למשל הימים שבין ראש השנה ליום כיפור מכונים "עשרת ימי תשובה" ו"בין כסה לעשור"; "ספירת העומר" היא הכינוי לשבעת השבועות שבין א' חול המועד פסח לחג השבועות; ו"ימי בין המצרים" הם שלושת השבועות שבין י"ז תמוז לתשעה באב.

בספרייה הלאומית נאספו שפע פריטים המאירים זוויות מגוונות של חגי ישראל. מחומרי הארכיון המעשירים, מרגשים ולעיתים נדירים, אפשר ללמוד רבות על מנהגים, פיוטים לחגים, סידורים מיוחדים, נוסחי תפילות וסיפורים מעניינים. נוסף על כך, הציבור יכול להתרשם מהאווירה המשתקפת בתיעוד מצולם וכתוב של חגים בקהילות בישראל ובעולם, משירי חגים מוקלטים, מאגרות שנה טובה וחג שמח שהופקו בתקופות שונות ומשלל כרזות מסקרנות.