מוצג מס' 16: 
תרשים העיר מקסיקו סיטי העתיקה שנעשה במאה השמונה עשרה.

מוצג מס' 17:
תרשים העיר מקסיקו סיטי החדשה שנעשה במאה השמונה עשרה.

מוצג מס' 18:
תמונה מהווי הכיבוש. אינדיאנים הנמסרים כשבויי מלחמה לארנן קורטס, ביניהם מי שעתידה להיות פילגשו מרינה.

מוצג מס' 19:
תהליך הגילוי והקולוניזציה של אמריקה, העמיד לפני אנשי המדע האירופיים אתגרים לא פשוטים שנבעו מהצורך לשלב בין התפיסות המקראיות על העולם והאדם לבין התגליות החדשות ביבשת. אחד מהנושאים שעניינו את המלומדים היה שאלת מוצאם של האינדיאנים. כיוון שבאותה תקופה התבסס הידע על מוצאם של העמים על האמור בפרשת נח, ניסו המלומדים הספרדיים למצוא מוצא מקראי לאינדיאנים. בין הרעיונות שהוצעו היה אופיר, תירס ואפילו עשרת השבטים. את הדעות בנידון סיכם המלומד גרגוריו גרסיה (Gregorio García) בראשית המאה השבע עשרה.

מוצג מס' 20:
תהליך הכיבוש והקולוניזציה הספרדי היו טראומטיים במיוחד עבור האינדיאנים, אשר גוועו בהמוניהם הן עקב התעמרות הכובשים הספרדיים אשר הטילו על האינדיאנים חובות עבודה קשות, והן עקב המחלות שהביאו איתם הספרדים אשר המנגנון החיסוני של האינדיאנים לא עמד בפניהם. כנגד מעשי התעמרות אלו יצא הנזיר הדומיניקני, ולימים בישוף חבל ציאפס שבמכסיקו, ברטולמה דה לס קסס (Bartolomé de las Casas, 1566-1484) בחיבור בשם "על ההרס של העולם החדש" (La destrucción de las Indias). את החיבור אשר האשים את הקולוניזטורים הספרדים באכזריות וברשעות, מיהרו אויביה של ספרד לתרגמו לכל הלשונות האירופיות. ברבות הימים השפיע חיבור זה על תעמולת הזוועה הפרוטסטנטית האנטי-ספרדית. בספרד השפיע החיבור על חקיקתם של חוקים מיוחדים לאדמיניסטרציה של ממשלת אמריקה. חוקים אלו נחקקו במחצית המאה השש עשרה והעניקו לאינדיאנים הגנה מסוימת.

מוצג מס' 21:
כך ביבשת אמריקה. אולם במהלך המאה השש עשרה ובראשית המאה השבע עשרה, ספרד עצמה חיה בתקופה של פריחה תרבותית וכלכלית גדולה, אשר נקראה בשם "תור הזהב" (Siglo de Oro). אפשר לומר שספרד היתה המקום שבו פוּתח סגנון הברוק המאפיין את התקופה. באותו זמן נוצרו יצירות גדולות בכל תחומי הידע האנושי, ואף התפתחו תפיסות חדשות לגבי האדם והעולם. אחת מהיצירות הגדולות שנוצרו בספרד באותה תקופה היתה מהדורה פוליגלוטית של התנ"ך הכוללת את השפות עברית, ארמית, יוונית ולטינית. העבודה נעשתה באוניברסיטת אלקלה דה אנרס (Alcalá de Henares) תחת השגחתו של הקרדינל חימנס דה סיסנרוס (Jimenez de Cisneros). בעבודה זו לקחו חלק יהודים מומרים רבים (קונברסוס) אשר המירו את דתם בגירוש של 1492.

מוצג מס' 22:
דף משירת הים מתוך מהדורה פוליגלוטית זו.

מוצג מס' 23:
דף מספרו של המלומד אלוורו אלונסו ברבה (Alvaro Alonso Barba) על אומנות המתכות. 

מוצג מס' 24:
גם הספרות והשירה הספרדית התפתחו מאוד בתור הזהב, ואחדים מהיוצרים המפורסמים ביותר של ספרד כגון קלדרון דה לה ברקה או מיגל דה סרוונטס חיו בתקופה זו.

מוצג מס' 25:
המוזות הקסטליאניות מכבדות את אחד מגדולי הספרות הספרדית במאה השבע עשרה, פרנסיסקו דה קוודו (Francisco de Quevedo).

מוצג מס' 26:
הפיכתה של ספרד למרכזה של אימפריה הצריך את הקמתה של בירה וחדשה קבועה, אשר תשמש כמקום מושבו העיקרי של המלך וכמרכז העצבים של ממלכותיו באירופה, באמריקה ובאסיה, אשר בהם השמש אינה שוקעת לעולם. בשנת 1561 החליט המלך פליפה השני לבחור במדריד לבירתו, אשר מכאן ואילך נחשבת בירתה של ספרד.

מוצג מס' 27:
האחו של סן פרמין (San Fermin) בפאתי מדריד של סוף המאה השבע עשרה.

מוצג מס' 28:
גם עריה האחרות של ספרד התפתחו והתרחבו הודות לתנופה הכלכלית והתרבותית והזהב שהגיע מאמריקה.

מוצג מס' 29:
העיר סביליה הפכה להיות במאה השש עשרה מרכז הסחר העיקרי של ספרד עם אמריקה ולאחת הערים העשירות בספרד.

מוצג מס' 30:
אחד מהמוסדות אשר אפיינו את ספרד של המאות השש עשרה והשבע עשרה היתה האינקוויזיציה הספרדית. מוסד זה הוקם בשנת 1480 על ידי המלכים הקתוליים פרננדו ואיסבל במטרה לשפוט ולהעניש את המומרים או האנוסים אשר נחשדו בקיומם של מנהגים יהודיים. עם הזמן התמודד המוסד עם איומים נוספים על האורתודוקסיה הקתולית מטעם הפרוטסטנטים או המתאסלמים. כאשר התמעטו הנאשמים מקרב שלוש הקבוצות האלה, עסקה האינקוויזיציה באישומים חמורים פחות, כגון גידופים כנגד האל והקדושים, ריבוי נשים, פיתוי בתא הווידוי ודברים כגון אלו.

מוצג מס' 31:
תרשים תהלוכת האוטו דה פה שצורף לספר.

מוצג מס' 32:
מותו של מלך ספרד קרלוס השני בשנת 1700, שם קץ לשלטונו של בית הבסבורג והעלה לשלטון בית מלוכה חדש, הוא בית בורבון. המלך החדש פליפה, בן אחיו של לואי הארבעה עשר, נאלץ להילחם במשך 14 שנה עם מועמד מתחרה מבית הבסבורג, הארכידוכס קרל מאוסטריה, שנתמך על ידי אנגליה, מלחמה אשר נודעה בשם מלחמת הירושה הספרדית. לאחר תום המלחמה ויתרה ספרד על נחלות הכתר הספרדי באירופה וגם הפסידה את גיברלטר, שעברה לרשות בריטניה, אך הותירה ברשותה את הטריטוריה האמריקנית.

מוצג מס' 33:
עלייתה לשלטון של השושלת הבורבונית שינתה את המדיניות הספרדית המסורתית, מאוריינטציה אוסטרית או מרכז-אירופית לאוריינטציה צרפתית. כתוצאה מכך החלו ההשכלה והאבסולוטיזם המלכותי נוסח צרפת לחדור לספרד. אחד מהאישיים הבולטים בהשכלה הספרדית במחצית הראשונה של המאה השמונה עשרה היה בניטו חרונימו פאיחו (Benito Jerónimo Feijoo). פאיחו, נזיר בנדיקטיני ומרצה באוניברסיטת אובידו, החל בשנת 1726 במאמץ ספרותי-תרבותי שלם לחנך מחדש את ספרד ברוח ערכי המהפכה המדעית שהתרחשה באירופה במאה השבע עשרה. בחיבוריו "זירת ביקורת כללית" (Teatro Crítico Universal) ו"מכתבים מחכימים ומסקרנים" (Cartas eruditas y curiosas) אשר התפרסמו בכרכים רבים עד למותו בשנת 1764, תקף פאיחו אמונות עממיות חסרות יסוד כגון הטענה שליהודים יש זנב, קרא לזניחת המתודה הסכולסטית למען שיטות המחקר האמפיריות-מדעיות שמעבר להרי הפירנאים וקרא לבני עמו ללמוד צרפתית על מנת להתעדכן בחידושי המדע והמחקר.

מוצג מס' 34:
במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה התחוללו בספרד רפורמות רבות שמטרתן לרכז את השלטון בידי הכתר ולעודד את התרחבות התעשייה והמסחר. במהלך המאה בוטלו הזכויות המיוחדות של אזורים מסוימים בספרד, כגון האזורים השייכים למלכות אראגון. בוטל המונופול של קאדיס על המסחר עם אמריקה, הושג הסכם עם הוותיקן שאִפשר לכתר להציע בישופים לאישור, ונעשו מאמצים על מנת להחליש את יכולת הגילדות לפקח על החברים בהן. כדי לעודד את התפתחות המסחר והתעשייה הוקמו חברות מקומיות לעידוד המלאכה והמסחר שנקראו ידידי הארץ (Amigos del País), והוצאו לפועל עבודות ציבוריות גדולות. כדי לעודד את העיסוק במלאכה ביטל המלך קרלוס השלישי את האיסור על אצילים לעסוק במלאכות (1783).

דף מס' 35:
הרפורמות גם עודדו את פיתוח המדעים.