הספרייה הדיגיטלית > מסע בזמן > החברה הערבית בתקופת המנדט הבריטי

החברה הערבית בתקופת המנדט הבריטי

​כפי שכותב עמי איילון ב"לקרוא את פלסטין: דפוס ואוריינות, 1948-1900" (2004), עם התסיסה הפוליטית בראשית המאה ה-20, "החברה הפלסטינית גילתה תיאבון גובר למוצרים כתובים ומודפסים... מוצרים כתובים משני סוגים נעשו בולטים במיוחד. אחד היה העיתונות הפלסטינית... והאחר היה מסרים כתובים באינספור צורות ולאינספור מטרות שנעשו נפוצים במרחב הציבורי הפתוח, משלטי רחוב ועד לכרזות פוליטיות" [155-6].

​​במעבר מהשלטון העות'מאני לשלטון המנדט הבריטי, שורה של שינויים גדולים תרמו לפריחה התרבותית. ראשית, ממשלת המנדט, בסיוע תרומות ממועצות מקומיות, הרחיבה את מספר בתי-הספר הציבוריים ברחבי הארץ. בסוף ימי המנדט, 44.5% מהילדים הערבים בגיל בית-הספר אכן למדו בבית-ספר (ובערים, 85% מהבנים ו-65% מהבנות הלכו לבית-הספר), לעומת 20% בשנים 1922-23. המספרים הללו היו נמוכים באופן משמעותי לעומת המספרים בקרב הילדים היהודים, אך היו דומים למספרים ברוב ארצות ערב ואף עלו עליהם [Khalidi,2007, ע"ע 25-6]. הרחבת האפשרויות לזכות בהשכלה הובילה לעלייה באוריינות ולבסיס קוראים רחב יותר. שנית, החל באוקטובר 1919, הבריטים ביטלו את חוקי הצנזורה העות'מאניים ועודדו פרסומים חדשים. (אם כי הבריטים השתמשו בצנזורה וסגרו כלי-תקשורת במהלך המהומות הפוליטיות בשנות ה-30 וה-40). במהלך תקופת המנדט, נוסדו 200 עיתונים וכתבי-עת [Khalidi,2007, ע' 26]. מעבר למדיניות הממשלתית הפרטנית, השינויים הפוליטיים המהירים באזור והעימות המתפתח בין ערבים ויהודים בתחומי פלסטין הוביל להתעניינות גדולה יותר בענייני דיומא. החל בשנת 1929, עיתונים אחדים הופיעו לראשונה כעיתונים יומיים על בסיס כלכלי בר-קיימא, או שהפכו לכאלו: בשנת 1929, "פלסטין", שהיה פרסום דו-שבועי, החל להתפרסם במהדורה יומית, ולאחר מכן, בשנת 1934, "אל דפאע" נוסד ועד מהרה השתווה ל"פלסטין" בתפוצה ובהשפעה.

 

מעבר להתעוררות הספרותית והפוליטית, תקופת המנדט ראתה גם תחייה תרבותית. הכרזות המוצגות כאן, מאוסף הספרייה הלאומית הכולל 600 כרזות ערביות מהתקופה הזאת, נותנות מושג באשר לחיי התרבות העשירים בבתי קפה, בתאטרונים, בבתי קולנוע ובסלונים הספרותיים שצצו בערים הגדולות של פלסטין המנדטורית – יפו, חיפה, שכם, עכו וירושלים. כרזות שבישרו על הופעות של זמרים ובדרנים אורחים מקהיר ומדמשק מראות עד כמה הייתה פלסטין חלק מהתרבות האזורית. הכרזות התלת-לשוניות מעידות על המגע השוטף בין קבוצות דתיות ואתניות, למרות העימות הפוליטי הגובר. מוסלמים, נוצרים ויהודים נכחו באותם אירועי ספורט ובאותן הופעות של קוסמים. לבסוף, פרסומות לחידושים מודרניים מעידות על עלייתה של בורגנות עירונית. לסיכום, הכרזות המוצגות כאן מאירות שלושה תחומי מפתח בחברה הערבית בימי המנדט: פוליטיקה והתנגדות לציונות; התפתחות החברה בתחומי החינוך, המסחר והספורט; ולבסוף - החיים התרבותיים של התקופה.

 

  • 1. "זכרו את היום האומלל"
  • 2. קרב אגרוף על אליפות פלסטין
  • 3. קבוצת תיאטרון מצרי מפורסמת מגיעה לערי פלסטין
  • 4. "קבוצת שחקני רמסיס, הקבוצה הגדולה ביותר במזרח"
  • 5. אירוע לזכרו של המשורר גֻ'בּראן ח'ליל ג'בראן
  • 6. מותו של עז אלדין אלקסאם
  • 7. כרזה התומכת במועמדות של ראע'ב אלנשאשיבי לתפקיד ראש העיר ירושלים
  • 8. "הכישלון המחריד של ראע'ב אלנשאשיבי"
  • 9. כרזה מחדשות בית המסחר "בותאג'י"
  • 10. "כרזה נוספת מחדשות בית המסחר "בותאג'י"
  • 11. פרסומת לסיגריות "היופי (אלג'מל)"
  • 12. מופע קסמים ואמנות האשליה
  • 13. תחרות כדורגל מיוחדת

 

1. ​"זכרו את היום האומלל": קריאה אל היישוב הפלסטיני בארץ ישראל מאת הוועד הפועל הערבי להבעת מחאה נגד "מדיניות בריטניה הגדולה לבית לאומי יהודי". הוועד מחה על יום הצהרת בלפור, ב-2 בנובמבר בכל שנה, וראה בה מקור למדיניות בריטית לא צודקת שפגעה בחירות העם הפלסטיני ובזכותו להתיישב על אדמתו.  הכרזות הן מה-1 בנובמבר 1928 (ירושלים); מ-31 באוקטובר 1929 (חיפה); ו-2 בנובמבר 1932 (יפו).
 

2. קרב אגרוף על אליפות פלסטין: הודעה על אודות "מפגן אגרוף חגיגי להכרעת אליפות פלסטין" שייערך בקפה "כוכב השחר", בקרב בין אדיבּ בּךּ כמאל, אלוף פלסטין וסוריה המפורסם ממוצא תורכי, והמתאגרף היהודי עובדיה לניאדו (ייתכן שהתמונה באמצע הכרזה היא של לניאדו). המודעה מפרטת גם קרבות נוספים כולל הקרב בין מוחמד חילו מהמועדון הערבי, שיתמודד מול אלברט, המתאגרף האיטלקי. המודעה אינה נושאת תאריך ונראה שהיא משנות ה-20 של המאה העשרים.
 
3. קבוצת תיאטרון מצרי מפורסמת מגיעה לערי פלסטין: בשנת 1929, זוג השחקנים המצריים המפורסמים, פרופ' עזיז עיד וגב' פאטמה רושדי, הגיעו לפלסטין כחלק מטיול שהם ערכו בערים במזרח התיכון, כולל בירות, בגדאד דמשק וחלב. קבוצתם העלתה על הבמה תרגום בערבית של המחזה הצרפתי "הנשר הקטן" מאת אדמונד רוסתנד, משנת 1900, על אודות חיי בנו של נפוליאון. התפקיד הראשי נכתב עבור השחקנית שרה ברנאר, וכך זכתה פאטמה רושדי בכינוי "שרה ברנאר של המזרח". רושדי (1996-1908) הייתה לאחת השחקניות הגדולות של התיאטרון וגם הקולנוע במצרים. הכרזה כנראה שימשה את הקבוצה במשך הטיול בשנים 1928-29. הכרזה שלפנינו כוללת הודעה בכתב-יד בדבר הופעה "הערב" במרכז העיר.
 
4. "קבוצת שחקני רמסיס, הקבוצה הגדולה ביותר במזרח": הודעה על הופעת להקת התאטרון המצרית בתאטרון "בוסתאן אלאנשראח (גן הרחבת הלב)" בחיפה במאי 1929. בקבוצה היו שחקנים ובמאים מצריים מפורסמים, ביניהם: יוסוף והבי, שחקן ובמאי שנחשב לאחד השחקנים הערבים הטובים ביותר אי-פעם; ג'ורג' אַבּיַץ' (לבנוני במקור), שחקן מוערך ומאבות הקולנוע בעולם הערבי; ואמינה רזק, "האמא" של הקולנוע המצרי ששיחקה ב-45 סרטים.  במהלך הסיור הקבוצה העלתה מחזות רבים, רובם תרגומים משפות אירופיות. 
 
5. אירוע לזכרו של המשורר גֻ'בּראן ח'ליל ג'בראן: הודעה משנת 1931 מאת האגודה הספרותית בחיפה בדבר אירוע לזכרו של הסופר והמשורר ג'בראן ח'ליל ג'בראן (1931-1883). ההודעה מציינת את היותו חבר אגודת הסופרים בניו יורק.
 
6. מותו של עז אלדין אלקסאם: כרזה קטנה משנת 1935 מאת אגודת הסהר הערבי בחיפה עם דמותו של עז אלדין אלקסאם. מתחת לתמונה מופיע פסוק מהקוראן "אל תחשוב כי הנהרגים לשם אלוקים מתים המה, לא כי חיים הם, ואצל אלוקים פרנסתם." (פרק 3, פסוק 169). אלקסאם (1935-1871) היה דרשן מוסלמי שלחם נגד הצרפתים בסוריה, והבריטים והציונים בפלסטין. בשנות העשרים הגיע לחיפה כפליט מסוריה ובנה קבוצת נאמנים מבין איכרים עניים, שחלקם היו אריסים על אדמות שנמכרו ליהודים ולפיכך איבדו את האדמה שאותה עיבדו. בשנת 1930, הקים את קבוצת המחבלים "כנופיית היד השחורה"  שתקפה בבריטים וביהודים. הוא נהרג על ידי הבריטים בשנת 1935 והפך לסמל של גיבור ושהיד פלסטיני. עד היום עז אלדין אלקסאם הוא סמל של המיליטנטיות הדתית הפלסטינית.
 
7. כרזה התומכת במועמדות של ראע'ב אלנשאשיבי לתפקיד ראש העיר ירושלים: אלנשאשיבי         (1951-1881), היה מנהיג פלסטיני מתון שפעל במחצית הראשונה של המאה העשרים. אלנשאשיבי היה ראש עיריית ירושלים בין השנים 1920 ו-1934. במשך תקופת המנדט, שררה יריבות ותחרות בין משפחת אלנשאשיבי ומשפחת אלחוסיני, שתי המשפחות החזקות ביותר בפלסטין תחת השלטון הבריטי. למרות הסכמתם על המטרה הסופית, לעצור את ההגירה היהודית ולבנות מדינה פלסטינית ערבית, הם היו חלוקים באשר לדרכים להשגת המטרה. ראע'ב אלנשאשיבי היה בעד התנגדות פוליטית ולכן היה מוכן לשתף פעולה עם הממשלה הבריטית ואף להתפשר עם הציונים. לעומתו, משפחת אלחוסיני התנגדה לכל שיתוף פעולה עם הבריטים או הציונים. הכרזה הזאת קוראת לעם הערבי לבחור ב"מי שלא מפחד מאף אחד לעבוד למען האינטרס הציבורי" ומכריז: "החובה קוראת לעברכם! להצביע בעד אלו שדאגו במסירות בעבר ובהווה וימשיכו לדאוג לאינטרסים שלכם ולענייניכם הלאומי הקדוש... החובה קוראת לעברכם להצביע לראע'ב אלנשאשיבי". הכרזה אינה נושאת תאריך.  
 
8. "הכישלון המחריד של ראע'ב אלנשאשיבי": כרזה נגד המועמדות של ראע'ב אלנשאשיבי לראשות עיריית ירושלים. הכרזה יצאה כנספח של העיתון "אלג'אמעה אלערביה", ב-7 באפריל 1927, על ידי עורך העיתון, מניף אלחוסיני. הכרזה מאשימה את ראע'ב אלנשאשיבי בבגידה בעמו, ומוקיעה אותו על כך שהוא חתם על הסכם עם התנועה הציונית כדי לקבל תמיכתה. הכרזה טוענת שבתמורה לתמיכת הציונים הוא הסכים להתנגד לתנועה הלאומית הערבית. אכן, אלנשאשיבי זכה לרוב המוחלט של הקולות, גם בציבור הערבי וגם בציבור היהודי.
 
 
9-10. שתי כרזות מחדשות בית המסחר "בותאג'י": עלון שיווקי מאת רשת החנויות "בותאג'י", עם סניפים בחיפה, יפו, ירושלים, שכם, ותל אביב. העלון מפרסם שורה של מוצרים מתקדמים שמשקפים את     החיים המהודרים והמודרניים, כמו גרמופון של “His Master’s Voice”  מתוצרת חוץ, בקבוקי בירה ולבוש אופנתי לנשים ולגברים לעיסוקי פנאי כמו שיט. העלון אינו נושא תאריך ונראה שהוא מתחילת שנות ה-30 של המאה העשרים.
 
11.פרסומת לסיגריות "היופי (אלג'מל)": "ערבי מכובד -- האם תרצה להחיות מחדש את ארצך? ערבי מכובדהאם תרצה לשמור על עושרך? האם תרצה להבהיר לאומות שאתה מכבד את עצמך?" כרזה מאת סוכן חברת הטבק והסיגריות הלאומית בירושלים, הפונה לרגשות לאומיים ערביים כדרך לקדם את מכירות מותג הסיגריות "אלג'מל". הכרזה אינה נושאת תאריך ונראה שהיא מסוף שנות ה-20 או תחילת שנות ה-30 של המאה העשרים.

 

 

12.מופע קסמים ואמנות האשליה: כרזה בערבית עם אנגלית, עברית ואפילו צרפתית, המודיעה על מופע של אמן קסמים והיפנוזה מחוץ-לארץ, אנטון נחס, הידוע בשם פקיר טטר ביק, שייערך בקפה המפורסם "כוכב המזרח (كوكب الشرق)" ולאחר מכן בקולנוע "אימפריאל" בחיפה. הכרזה משנת 1931.
 

 

13.תחרות כדורגל מיוחדת: מודעה תלת-לשונית (ערבית-עברית-אנגלית) אודות תחרות כדורגל בין קבוצת "ארסנל" מקהיר ונבחרת מוסלמים, "אתחאד" מחיפה. המודעה משנת 1932 וכוללת מחירי כרטיסים ואף את שם השופט.