הכרזה מבקשת לסייע לעולים החדשים לשפר את השליטה בשפה העברית ואת השימוש בה בחיי היום-יום.
הכרזה מתארת את המסעדה כמקום נעים ומתאים למפגש חברים קבוע. היא מדגישה את הניקיון, השירות והאוכל הטעים. הכרזה מפרטת את סוג המאכלים שאפשר להזמין בארוחת הבוקר, ארוחת הצוהריים, ארוחת מנחה וארוחת הערב. לצד התפריט יש תמונות של כלי האוכל ושמותיהם בעברית. כמה משמות כלי האוכל אינם בשימוש בימינו כמו ממלחה - היא המלחייה המוכרת לנו כיום, ומסכרת - כלי לסוכר.
כרזה זו מאפשרת לנו לראות את נוהגי האכילה שהיו מקובלים בשנות החמישים: ארבע ארוחותביום ותפריט מגוון ועשיר: בצוהריים ירקות ובשר צלוי, ובערב מאכלים פשוטים כמו לחם בחמאה וריבה. הכרזה מלמדת גם על ההרגלים של אזרחי ישראל בשנות החמישים: בסוף הארוחה שותים תה, קוראים עיתון, שומעים חדשות בעברית קלה ומעשנים סיגריה. לפי הכרזה, מסעדות ובתי קפה היו מקומות שבהם אדם היה רגיל להיפגש עם ידידיו ומכריו.
כרזה זו היא אחת מסדרת כרזות שפורסמו בשנות החמישים במסגרת המבצע להנחלת הלשון לעם. מטרת המבצע הייתה לצמצם את הפערים בין בין תושבי הארץ הוותיקים לבין העולים החדשים. לשם כך נפתחו קורסים מיוחדים לעברית ועוצבו כרזות שסייעו לעולים לרכוש מילים חדשות.