מפה המציגה את העיר ירושלים ממבט של מעוף ציפור הפונה לצפון־מזרח. המפה צוירה בידי סטפן אילש, כורך ספרים קתולי מהונגריה שהתגורר בירושלים לסירוגין משנת 1864 ועד 1880 בקירוב.
אילש יצר שלוש מפות תבליט ומפה מודפסת אחת, כולן של ירושלים. מפת התבליט הראשונה והמפה המודפסת מצויות בידינו, ושתי מפות התבליט האחרות אבדו. את מפותיו יצר אילש על פי מפות הסקר הבריטי ששירטט החוקר צ'רלס וילסון.
המפה הזו מתארת את ירושלים במחצית השנייה של המאה ה־19. מחוץ לחומות העיר העתיקה נראים כמה מבנים, אך אפשר כבר להבחין בקו טלגרף המוליך אל העיר, סימן ראשון למודרניזציה. עוד נראים שולי מגרש הרוסים, בית הספר של הבישוף גובאט בהר ציון וההוספיס האוסטרי במרכז העיר העתיקה.
המפה מצוירת כאילו הצופה עומד בנקודת תצפית גבוהה בדרום־מערב העיר, אך למעשה אין נקודת תצפית טופוגרפית כזו בירושלים. זאת ועוד, הצללים במפה פונים דרומה, מצב שהוא בלתי אפשרי בחצי הכדור הצפוני. לפיכך, אף שהמפה שלפנינו היא מדויקת ביותר, ברור כי היא אינה תוצר של תצפית ממשית על העיר.
שטח המפה הוא 5*4.5 מטרים, ןהיא צוירה הוצגה בתערוכה העולמית שהתקיימה בווינה בשנת 1873. המפה התגלתה מחדש בשנת 1984 בז'נבה, והיא מוצגת כיום במוזאון מגדל דוד בירושלים.