פשקוויל מחאה נגד התיקון בחוק השבות.

כותרת הפשקוויל היא פסוק מתוך נבואת הנחמה של ירמיהו המתאר את בכיה של רחל, אחת מארבע האימהות, על עם ישראל היוצא לגלות. בהמשך יש קריאה המשווה את התיקון בחוק השבות לחורבן בית המקדש "באו גוים בנחלתך" הן במשמעות הפיזית בימי בית שני והן במשמעות הרוחנית בעקבות התיקון בחוק. ההשוואה מבליטה את הסכנה הקיומית שכותבי הפשקוויל רואים בתיקון לחוק.

הפשקוויל קורא לציבור לזעוק נגד הגזרה בתשעה באב, התאריך שנחרבו בו בהפרש של 490 שנה גם בית המקדש הראשון וגם בית המקדש השני השני. התפילה תתקיים בכותל המערבי שריד בית המקדש.

בפשקוויל מופיעים כמה ראשי תיבות:
בי"מ, ביה"ק - בית המקדש.
מ.י- ממשלת ישראל.
עי"ז- על ידי זה.
בב"א- במהרה בימינו אמן.

​חוק השבות, שנחקק בשנת 1950, קבע כי כל יהודי זכאי לעלות לישראל. השאלה מי יוגדר כיהודי לצורך חוק השבות, ומה יהיו הקריקטריונים להגדרה זו, נותרה פתוחה. בשנת 1970 תוקן החוק, ונקבע כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת. התיקון הקנה זכויות של עולה לפי חוק השבות גם למי שאביו או אחד מסביו היה יהודי, מי שבן זוגו הוא יהודי, או מי שבן זוגו הוא בנו או נכדו של יהודי.  

בעקבות התיקון של החוק התעוררה מחלוקת בשאלה למי יש סמכות לגייר: האם הסמכות לגייר תוענק גם לתנועה הרפורמית ולתנועה הקונסרבטיבית, או שהסמכות לגייר תישאר מונופול של היהדות הדתית האורתודוקסית.