עמוד מעוטר ובו תפילות לשבועות וציור של מעמד הר סיני מתוך מחזור תפילות לחגי ישראל לפי מנהג בני רומא, משנת 1450 בערך. בעמוד שלושה חלקים. בראשו "סדר עניין חג השבועות" ובו הציווי לציין את חג השבועות בשישה בסיוון, בתום ספירת העומר. במרכזו עניין "בערב החג שבועות", העוסק בציון החג בימי חול ובשבת, ובסיומו "תפילת ערבית, שחרית ומנחה לשבת ושבועות".
את הטקסט מעטרת מסגרת צבעונית. בשתי הפינות העליונות של העמוד יש ציור של נגנים האוחזים בלאוטה - כלי מיתר שהיה נפוץ באירופה בימי הביניים ובתקופת הרנסנס. בתחתית המסגרת, על הרבע התחתון של העמוד, ציור של בני ישראל ומשה במעמד הר סיני. בני ישראל, גברים, נשים וטף, לבושים בבגדים אופיינים לתקופה שבה אויר המחזור. בראשם עומד אהרון, ופניו נשואות אל הר סיני. על ההר וסביבו עצים, ועליהם עומדות ציפורים כחולות וורודות. למרגלות ההר גדר והכיתוב "הגבלת את ההר" הרומז לפסוק האוסר על העם לגעת בהר סיני בזמן מתן תורה "וְהִגְבַּלְתָּ אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ: כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר, מוֹת יוּמָת" (שמות י"ט, פס' י"ב). עוד יש על ההר ציור של משה האוחז בלוחות הברית. לצדו ומעליו עיטורים רבים הנראים כגרמי שמיים. מעל משה נראים שלושה שופרות היורדים מן השמיים וקרניים הנראות כאש ועשן "וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת-הַקּוֹלֹת וְאֶת-הַלַּפִּידִם, וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר, וְאֶת-הָהָר, עָשֵׁן; וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק" (שמות כ', פס' י"ד).
מחזור התפילות לפי מנהג בני רומא הוא כתב יד מאמצע המאה ה־15 מעשה ידיו של הסופר והמאייר יואל בן שמעון. כתב היד כתוב על קלף, ובו 376 דפים, הכתובים בכתיבה איטלקית. הכוונה בביטוי "בני רומא" היא לקהילת היהודים הוותיקים באיטליה, שאינם אשכנזים או ספרדים. יהודים אלו משמרים נוסחאות תפילה קדומות שנהגו בארץ ישראל. המחזור גדוש בציורי חיות וציפורים, בציורי יצורים דמיוניים ומיתולוגיים ובסמלים שונים.
כתב היד עבר שיקום ממשוך ומורכב, ובזכותו יכול כתב היד להיחשף לציבור הרחב ולחוקרי אומנות יהודית. המחזור נתרם לספרייה הלאומית על ידי הנרי מוסקוביץ בשנת 1970 לזכר הוריו, אשתו הראשונה, בתו, אחיו ושאר קרוביו שנספו בשואה.