פרסום כרטיסים מוזלים לנסיעה ברכבת לחגיגות פורים בתל אביב בשנת 1934. במודעה פרסום התאריכים המדויקים שהכרטיסים המוזלים יהיו תקפים בהם.

אירועי פורים בתל אביב תפסו מקום חשוב בחיי התרבות של היישוב היהודי בארץ ישראל בשנות המנדט הבריטי. לחגיגות בתל אביב הגיעו אנשים מרחבי הארץ, ולכן פרסמה הנהלת הרכבת מודעה זו. שיאן של החגיגות בתל אביב הייתה העדלאידע - תהלוכה היתולית של בובות ענק, תזמורות ותחפושות. לא אחת שימשה התהלוכה מחאה נגד שלטון המנדט ונגד היטלר או הזדמנות לקדם נושאים כמו שימוש בשפה העברית. בשנת 1928 הנושא היה "עשר שנים מאז הצהרת בלפור", ובשנת 1933 הוצגה בובת ענק בדמותו של היטלר ועל צווארו שלט "מוות ליהודים". הקונסול הגרמני בירושלים דרש התנצלות, אבל מאיר דיזנגוף, ראש עיריית תל אביב, סירב לדרישה בשם חופש הביטוי בפורים. בשנת 1934, השנה שהכרזה פורסמה בה, היה נושא העדלאידע שנים עשר שבטי ישראל.

מקור השם עדלאידע במסכת מגילה ז, ע"ב "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עדדלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" [חייב אדם לשתות לשכרה בפורים עד שלא ידע (להבחין) בין המן הארור למרדכי המבורך]. את העדלאידע הראשונה שהתקיימה בתל אביב בשנת 1912 הגה אברהם אלדמע, מורה לציור בגימנסיה הרצלייה. מסורת העדלאידע דעכה בשנות מלחמת העולם השנייה, והיא חודשה רק לאחר קום המדינה בפורים 1955. כיום התהלוכה הגדולה מכולן מתקיימת בעיר חולון.

על המודעה חתום מנהלה של הרכבת בימי המנדט ססיל ריצ'רד ווב, אשר שימש בתפקיד עד שנת 1942. משרדי ההנהלה שכנו בחיפה, שהייתה צומת דרכים מרכזית. בעקבות ירידה במספר המשתמשים ברכבת החליטה ההנהלה בשנת 1933 לשפר את יעילות הנסיעה. היא שיתפה פעולה עם חברת אוטובוסים שהפעילה שירות אוטובוס משלים לתל אביב מתחנת ראש העין. המודעה מבהירה שהכרטיסים המוזלים לא יהיו תקפים בקו זה.