ביקורת על נאומו של בן־גוריון בעד גיוס נשים לצבא. הכתבה פורסמה בעיתון "הצופה" ב־2 במארס 1951.

בנאומו בסיום קורס קצינות בחיל נשים טען ראש הממשלה ושר הביטחון בן־גוריון כי ערך השוויון מתבטא בחובות שוות. במדינת ישראל, שלא כמו במדינות אחרות באזור, נשים שוות לגברים, ולכן יש חובה מוסרית לגייסן גם בעת שלום. בן־גוריון הזכיר דמויות של נשים נביאות ומנהיגות בהיסטוריה היהודית כמו דבורה ויעל ובנות צלופחד והדגיש גם את חלקן של נשות העלייה הראשונה והשנייה בבניין הארץ. בן־גוריון הסכים כי קיימים הבדלים "מכאניים" בין המינים, ואולם, הבדלים אלה נועדו ליצור תפקידים שונים לגברים ונשים בצבא בד בבד עם חיזוק התכונות הייחודיות לכל מין. עוד טען בן־גוריון כי מכיוון שהצבא הוא כור היתוך לכל אזרחי ישראל הוותיקים והעולים, ראוי שלא תיעדרנה ממנו בנות ישראל.

הנאום של בן-גוריון היה המשך להצעה שהגיש לתיקון חוק שירות ביטחון. ההצעה ביקשה לשנות את הסעיף שפטר משירות צבאי אישה שהצהירה כי "טעמים שבמצפון או טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון". הצעת התיקון לחוק הועלתה סמוך לבחירות, ומתנגדיו של בן־גוריון טענו כי מטרתו אלקטורלית בלבד.

הכתבה מאת "סופרנו המיוחד" מדווחת על נאומו של בן־גוריון בציניות. עיתון "הצופה" ייצג את עמדתה של החזית הדתית, שתמכה בפטור לבנות מגיוס לצבא, עמדה שבן־גוריון יצא נגדה.