כרזה הפונה לציבור לבקש את המצרכים שהוא רוכש במכולת בשפה העברית. את הכרזה הוציא לאור משרד החינוך והתרבות ב"מבצע להנחלת הלשון לעם".

בכרזה תמונות של מצרכי יסוד שאפשר לרכוש בחנות המכולת. לכל מוצר יש תמונה ומתחתיה כתובה המילה המתאימה בעברית בכתיב עם ניקוד. במרכז הכרזה משפטים שהקונה נהג לומר בשנות החמישים בזמן שנהגה בישראל מדיניות קיצוב - צנע. לדוגמה, "קח את התלושים" או "אבד לי תלוש סוכר". כן מופיעים מושגים הקשורים במחיר ובמשקל. בין המצרכים יש גם מוצרים שאינם קיימים בימינו כמו מחטי פרימוס או לופה. 

מן הכרזה אפשר ללמוד על התזונה של אזרחי ישראל בשנות החמישים ועל דפוסי הקניות שלהם. המוצרים הם מוצרים בסיסיים מאוד - לבן ולא מעדני חלב, ויש אפשרות לרשום את הקנייה בהקפה. הכרזה משקפת גם את מדיניות הצנע שהונהגה בארץ בשנים 1959-1849. מדיניות זו הגבילה את הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה, שבה הוא קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה.

הכרזה משקפת את הקשיים השונים שליוו את העלייה הגדולה שהגיעה לישראל בשנים הראשונות להקמת המדינה. הקושי האחד שהמדינה התמודדה עמו היה בתחום הכלכלה. כדי למנוע מחסור במזון או הפקעת מחירים בעקבות גידול האוכלוסייה הונהגה מדינות קיצוב.

הקושי האחר היה רכישת השפה וצמצום הפערים בין תושבי הארץ הוותיקים לבין העולים החדשים. לפיכך החלה המדינה בשנת 1954 במבצע הנחלת הלשון לעם. נפתחו קורסים מיוחדים לעברית ועוצבו כרזות שסייעו לעולים לרכוש מילים חדשות. כרזה זו היא אחת מאוסף כרזות זה.