כתב יד של פירוש הרמב"ם, רבי משה בן מימון, למשנה בתוספת הערות, תיקונים ומחיקות בידי הרמב"ם עצמו. כתב היד הוא בערבית־ספרותית, המשובצת במונחים עבריים, באותיות עבריות. בסדר נשים הערות אחדות מאת "אברהם" בן מימון, ושני דפים שנכתבו בכתב ידו.
המשנה היא אוסף דברי התנאים על התורה שבכתב. בתחילה עברו הדברים בעל פה מדור לדור, עד עריכתה בכתב בימי רבי יהודה הנשיא, בערך בשנת 220 לספירה. הפירוש של רמב"ם הוא הפירוש הראשון השלם לכל המשנה.
בסוף הקדמתו לפירוש המשנה הסביר הרמב"ם מה הניע אותו לפרש את המשנה. אחד מן היתרונות של הפירוש הוא "שאנחנו נודיע פירוש המשנה על האמת וביאור דבריה", שכן מן הדיון הארוך בתלמוד קשה להסיק מהי ההלכה. ואכן הפירוש של הרמב"ם למשנה מכיל ביאור קצר לכל משנה ודיון מעמיק בעניינים המרכזיים שבה, ובסוף כל עניין הוא פוסק הלכה על פי מסקנת התלמוד.
הרמב"ם, מגדולי הפוסקים והפרשנים היהודיים בכל הדורות, נולד בקורדובה שבספרד בשנת 1138. הרמב"ם היה גם רופא, איש מדע וחוקר, והיה מחשובי הפילוסופים בימי הביניים ומנהיג בדורו. עליו נאמר: "ממשה עד משה לא קם כמשה", כלומר גדולתו של רבי משה בן מימון שווה לזו של משה רבנו.
