כתבה מעיתון 'הצופה', 26 ביולי 1940.
הכותב הוא משה אונגרפלד, שהיה מזכירו האישי של ביאליק. אונגרפלד מתאר את רשמיו מביקורו של ביאליק בקונגרס הציוני ה-17,  שהתקיים בבזל בשנת 1931. הכתבה פורסמה לכבוד יום השנה השישי למותו של ביאליק. 

חלקה הראשון של הכתבה מתאר כיצד ביקש ביאליק את רשות הדיבור באספת הקונגרס למרות שהוא לא נמנה עם צירי (נציגי) הקונגרס ולא נכלל ברשימת הדוברים המתוכננת. הנוכחים הסכימו פה אחד לבקשתו של ביאליק, "משוררנו הלאומי". בנאומו ביקש ביאליק, "בשם הלשון העברית", להקציב כספים לוועד הלשון העברית, והשמיע דברים קשים על "הזלזול בצרכיו התרבותיים החיוניים של העם מצד הקונגרסים הציונים". בתום נאומו התקיימה הצבעה, והצירים הצביעו פה אחד בעד הבקשה.
הכותב מציין כי אמנם הבקשה של  ביאליק  התקבלה בהצבעה אולם למעשה הכספים לא הועברו ו"וועד הלשון לא קיבל פרוטה".

בהמשך הכתבה מוזכרים רשמים נוספים מביקורו של ביאליק בקונגרס. בקטע השני מסופר שביאליק התרשם  מכשרון הנאום של בן-גוריון ומן העברית היפה שלו. בקטע השלישי מתואר כיצד באחת מהפסקות הצהריים ישב המשורר וכתב את הנוסח הראשון של השיר "ראיתיכם שוב בקוצר ידכם". בקטע הרביעי מופיע תיאור משעשע על 'מאבקו' של ביאליק בקרני השמש בעוד הוא ממתין לתחילת האספה של המועצה התרבותית בקונגרס הציוני. בתיאור זה שילב הכותב התייחסות לשירו של ביאליק "עם שמש".