כרזה שפרסמה עיריית תל אביב ב־13 באוגוסט 1939 בחתימת ישראל רוקח, ראש העיר.

הכרזה קוראת לבעלי העסקים השונים לשמור על צביונה העברי של העיר לדוגמה שלטים בשפה העברית  ולא "בכל מיני לשונות זרות, המשוים לעירנו דמות של עיר בבל חדשה". דרישה זו חלה גם על שלטים של בתי עסק וגם על מודעות וכן על השפה שבה ניתן השירות בקיוסקים ובעסקים השונים.

הכרזה מציינת שהרקע לפרסום הקריאה הן "המסיבות המיוחדות, שבהן היתה נתונה העליה לארץ בשנים האחרונות", כלומר גלי העלייה מאירופה בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. בשנים 1931–1939 הגיעו לארץ כמאתיים וחמישים אלף יהודים, כרבע מהן מגרמניה. תרומתם לפיתוח הארץ הייתה גדולה ומגוונת, אבל רבים מן העולים התקשו בלימוד השפה העברית או העדיפו לשוחח בשפה הגרמנית.

העיר תל אביב נוסדה בשנת 1909 כשכונה חדשה בקרבת העיר יפו בשם "אחוזת בית", ומייסדיה רצו שרק יהודים ושתושביה ידברו בה רק בשפה העברית. ואכן בעיר התקיימה פעילות תרבות עברית מגוונת. בעיר התגוררו סופרים שכתבו בעברית וערכו נשפים שבהם קראו מיצירותיהם, קמו בה בתי ספר שבהם למדו בעברית והועלו הצגות תיאטרון, בעברית כן התקיימו בעיר שיעורי ערב ושיעורי עברית למבוגרים. הדגשת האופי העברי של העיר נועדה לייחד אותה הן מיפו הן מירושלים.