סוכות

חג סוכות
​​​​​​​​חג הסוכות, השלישי משלוש הרגלים, שמחת תורה ושמיני עצרת מאופיינים במספר מצוות ואירועים ייחודיים אשר העשירו את ארון הספרים היהודי ואת אוסף הספרייה הלאומית בפריטים רבים.

​הישיבה בסוכה

"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם".(ויקרא כג מב-מג)
 
ספרים רבים נדפסו על דיני בניית הסוכה, הישיבה בה, מעלות הסוכה, כוונות הישיבה בסוכה, סדר האושפזין, קישוט, נוי הסוכה ועוד.
 

ארבעת המינים

"וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים". (ויקרא כג מ) 
 
הדגש על ההדר והיופי של ארבעת המינים הוביל לפרסום ספרים רבים על דקדוקי ההדר וההלכות הקשורות לכל אחד מהמינים. על פי המדרש, מסמל כל אחד מארבעת המינים קבוצה אחרת בעם: "פרי עץ הדר –  אלו ישראל. מה אתרוג, יש בו טעם ויש בו ריח – כך ישראל, יש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים. כפות תמרים –אלו ישראל. מה התמרה, יש בה טעם ואין בה ריח – כך יש בישראל שיש בהם תורה ואין מעשים טובים. הדס – יש בו ריח ואין בו טעם. אלו ישראל, שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה. ערבה – אין בה טעם ולא ריח אלו בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים", (ויקרא רבה ל יב)
 
סמליות זו מתבטאת בספרי דרשות רבים לחג הסוכות על מעלת אחדות העם. 
 

חג האסיף ומצוות השמחה

"חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ. וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ" (דברים טז יג)
המאפיין הבולט ביותר לשמחה בחג הם חגיגות שמחת בית השואבה, הנעשות כזכר לשמחת בית השואבה שנחוגה בבית המקדש בחג הסוכות: "אמרו כל מי שלא ראה שמחת בית השאובה לא ראה שמחה מימיו" (מסכת סוכה פרק ה משנה א)
 

סדר ההושענות

נהוג להקיף בכל יום של חג הסוכות את בימת בית הכנסת ולומר את תפילת ההושענות. ביום הושענא רבא נוהגים להקיף את הבימה שבע פעמים. גם כאן המנהג הינו זכר להקפת המזבח ואמירת בקשת "הושע-נא" שנאמרה במקדש:
"מצות ערבה כיצד: מקום היה למטה מירושלים, ונקרא מוצא; יורדין לשם ומלקטין משם מורבייות של ערבה, ובאים וזוקפין אותן על צידי המזבח, וראשיהם כפופים על גבי המזבח. תקעו והריעו ותקעו. בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת, ואומרין, "אנא ה', הושיעה נא, אנא ה', הושיעה נא"; רבי יהודה אומר, אני והוא הושיעה נא, אני והוא הושיעה נא. אותו היום, מקיפין את המזבח שבע פעמים" (מסכת סוכה פרק ד משנה ה)
 
בליל הושענא רבה (היום השביעי של חג הסוכות) נהגו בקהילות רבות לערוך "תיקון ליל הושענא רבה".
 

שמיני עצרת ושמחת תורה

שמחת תורה הנחוג למחרת הסוכות בכ"ב בתשרי (שמיני עצרת), לכבוד השלמת הסבב השנתי של קריאת חמשת חומשי התורה, מאופיין בעיקר בהקפות, מנהג שהחל ככל הנראה באשכנז במאה השש עשרה והתפשט לכל קהילות ישראל, בהן מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש ומקיפים את הבימה מספר פעמים בשירה ובריקודים. לצד סידורי סדר ההקפות נשתמרו בספרייה פרטים ליטורגיים שנלוו להקפות אלו, דגלי שמחת תורה מעוטרים וספרי תורה קטנים אותם נושאים הילדים בשעת ההקפות ועוד. במוצאי שמחת תורה נהוגות במקומות רבים ברחבי הארץ לחגוג "הקפות שניות", כאות סולידריות עם קהילות הגולה. קיומן של ההקפות השניות במוצאי החג מאפשר לחוג אותן לצלילי תזמורות. הקלטות של הקפות שונות בקרב עדות ישראל השונות מצויות בארכיון הצליל של הספרייה הלאומית.  
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
  • אופנהיים, מוריץ דניאל, 1882-1799. תמונות מחיי המשפחה היהודיים מאז. פרנקפורט, קלר, 1882.
  • הקהילה היהודית בניו יורק יזמה הדפסת ספרים עבריים לילדיה כדי לקרבם אל המסורת ואל השפה העברית.
    להגדלת התמונה
    רבן, זאב, 1890-1970. חגינו: ספר תמונות, חרוזים מאת אבי-שי (לוין קיפניס). (New York), מילר לין, 1928.
  • הקהילה היהודית בניו יורק יזמה הדפסת ספרים עבריים לילדיה כדי לקרבם אל המסורת ואל השפה העברית.
    להגדלת התמונה
    רבן, זאב, 1970-1890. חגינו: ספר תמונות, חרוזים מאת אבי-שי (לוין קיפניס).(New York), מילר לין, 1928.
  • מאוספי מחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית
    להגדלת התמונה
    דגל שמחת תורה, צויר בידי צבי לבני בשנות החמישים של המאה הקודמת.
  • אוסף התמונות של זאב אלכסנדרוביץ
    להגדלת התמונה
    יהודי עם ארבעת המינים, רחוב בקרקוב 1933
  • מאוסף הכרזות במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית
    להגדלת התמונה
    תהלוכת מוצאי שמחת תורה, הדר הכרמל חיפה 1933.
  • פיורדא, תצ"ח (1738). כתב יד על קלף.
    להגדלת התמונה
    ברכת "יהי רצון מה שאומרי כשיכנס ויצא מן הסוכה".
  • חיים ויטל, מרבני צפת במאות ה- 17-16, כתלמידו המובהק של האר"י עסק בתורת הקבלה.
    להגדלת התמונה
    סדר אושפיזין" על פי כוונות חיים ויטל, עם הוספות מאת שמואל ישראל בן מאיר: סדר כוונות הישיבה בסכה לכל שבעת ימי חג הסכות בצורת לוח מעוטר ב"כפיים" של ברכת כהנים וה"מנורה" של למנצח בנגינות. כתיבה מזרחית של איזור הים התיכון, המאה הי"ט.
  • הקנטטה חוברה לשמחת תורה של שנת 1738 בבית הכנסת הגדול באמסטרדם.
    להגדלת התמונה
    לוצאטו, משה חיים. שיר בית הכנסת: זמר לחתן תורה ולחתן בראשית. דף בודד. אמשטרדם, תצ"ט. (תווים:) קסרס, אברהם. לאל-אלים: קנטטה למילים של רמח"ל. תל אביב, הוצאת המוסיקה הישראלית, 1974.
  • הקנטטה חוברה לשמחת תורה של שנת 1738 בבית הכנסת הגדול באמסטרדם.
    להגדלת התמונה
    לוצאטו, משה חיים. שיר בית הכנסת: זמר לחתן תורה ולחתן בראשית. דף בודד. אמשטרדם, תצ"ט. קסרס, אברהם. לאל – אלים: קנטטה למילים של רמח"ל. (תווים). תל אביב, הוצאת המוסיקה הישראלית, 1974.
  • ציור אחד מתאר את המנהג לזרוק פירות לילדים בבית הכנסת בשמחת תורה.
    להגדלת התמונה
    מנהגים:...אין אשכנז דורך דש גנץ יאר...אמשטרדם, אורי ווייבש, (תכ"ב). חיתוכי העץ מתארים את מנהגי סוכות.
  • ציור אחד מתאר את המנהג לזרוק פירות לילדים בבית הכנסת בשמחת תורה.
    להגדלת התמונה
    מנהגים:...אין אשכנז דורך דש גנץ יאר...אמשטרדם, אורי ווייבש, (תכ"ב). חיתוכי העץ מתארים את מנהגי סוכות.
  • ציור אחד מתאר את המנהג לזרוק פירות לילדים בבית הכנסת בשמחת תורה.
    להגדלת התמונה
    מנהגים:...אין אשכנז דורך דש גנץ יאר...אמשטרדם, אורי ווייבש, (תכ"ב). חיתוכי העץ מתארים את מנהגי סוכות.
  • ציור אחד מתאר את המנהג לזרוק פירות לילדים בבית הכנסת בשמחת תורה.
    להגדלת התמונה
    מנהגים:...אין אשכנז דורך דש גנץ יאר...אמשטרדם, אורי ווייבש, (תכ"ב). חיתוכי העץ מתארים את מנהגי סוכות.
לקט סוכות