הספרייה הדיגיטלית > תערוכות > מעגל השנה > פורים > מגילת אסתר מראשית המאה ה-18

מגילת אסתר מראשית המאה ה-18

​​​מגילת אסתר זו נכתבה ואוירה באמשטרדם, ככל הנראה בראשית המאה ה-18. המגילה שאורכה 310 ס"מ וגובהה 31 ס"מ, מורכבת מחמש יריעות קלף שעליהן 13 עמודות המכילות 20 שורות כל אחת (פרט לעמודת עשרת בני המן). מסביב לכל אחת מעמודות הטקסט מאוירות בדיו חומה 57 אפיזודות מן המגילה, לעתים על פי מקורות מדרשיים. שפע האיורים המתוחכמים ואיכותם הגבוהה משווים למגילה זו מעמד חסר תקדים בתולדות המגילות המאוירות. 

 

 

​בפתח המגילה במה ומעליה פרוסה חופה הסמוכה על גבי ארבעה עמודים קורינתיים. לצד שני העמודים הקרובים אל הצופה מוצבות דמויותיהם של מרדכי ואסתר. מעל החופה מצוי מגן מעוטר וחלק, ושתי דמויות נשיות, בעירום חלקי, נשענות עליו משני צדיו. כפי שהציעה החוקרת אורלי פרידפרטיג, ייתכן שהשער המאויר אמור ליצור את התחושה של כניסה למחזה תאטרלי, ונראה כי המאייר הותיר מרחב חלק כדי שהבעלים ירשמו עליו את שמם.

 

האיורים מצטיינים בפירוט רב והם משקפים גישה דומה לזו שנקטו רמברנדט וחוג תלמידיו ומכריו בהולנד. במאה השבע עשרה, ציירו אנשי החוג של רמברנדט אפיזודות מן התנ"ך בכלל וממגילת אסתר בפרט, והלבישו את הדמויות בבגדים שהיו מקובלים בתקופתם, על רקע תפאורה בת-הזמן. על אף העובדה שהאמן הסתמך על מקורות קודמים, בחלקם מודפסים, מהשוואת המקורות מתברר כי נקט גישה עצמאית ויצירתית למדי.  

מגילת אסתר כוללת מספר אירועים אלימים ולעתים אירוניים, אך אין ספק שהמאייר לא הסתפק בהדגשתם (כך לדוגמא באיור "ויכו היהודים בכל איביהם מכת חרב והרג"), אלא גם הוסיף משלו, גם במקום שהפשט אינו מחייב זאת. למשל באיור "וירכיבהו ברחוב העיר ויקרא לפניו", רואים שעל מוביל הסוס, הלא הוא המן, הושלכו מי שופכין (על פי תלמוד בבלי, מגילה טז ע"א). על פי הפרשנות המדרשית צייר האמן את "הריגת ושתי" ולא חסך באלמנטים בוטים כשאייר "ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש". בהקשר זה ראוי לציין את האיור הספק אלים ספק משעשע של ברית המילה המתייחס לאפיזודה "ורבים מעמי הארץ מתיהדים". על פי התפיסה המפרשת את הפועל "מתיהדים" = מתגיירים, צייר האמן פס ייצור לברית מילה, שעליו מוטלים שלושה גברים הנאנקים מכאבי החיתוך בעוד ארשת פניהם של המוהלים שלווה.
 
  

מגילת אסתר
הולנד, המאה ה-17 
כתב יד ועיטורים בדיו על קלף
מוזיאון ישראל, ירושלים
מתנת מיכאל ג' יסלזון, ניו-יורק, לידידי מוזיאון ישראל בארה"ב 
B12.0709​