מגלות לגאולה

 "מגלות לגאולה" - הגדות מסורתיות ולא-מסורתיות

פריטים מתוך ​התצוגה שהתקיימה ב-ו' בניסן, 10 באפריל, עד י"א בניסן תשע"א, 15 באפריל 2011 בספרייה הלאומית.

אספו וערכו : יוסף לייכטר
                   שונית דגני
                   אביעד סטולמן
                   חזי עמיאור

 סריקות והנגשה: מחלקת מחשוב ודיגיטציה

מבוא

סיפור יציאת מצרים שימש אתוס מכונן במאבקי ההישרדות של העם היהודי במאות השנים האחרונות, ובמפעל הציוני במיוחד.
נוסח ההגדות ועיצובן מבטאים את רוח המאבק להקמת המדינה ומלמדים על הלכי הרוח בחברה היהודית בארץ ישראל ובתפוצות, ועל עיצוב התרבות הישראלית. תצוגת ההגדות ממחישה את המתח בין קודש לחול ובין מסורת לחידוש. 
סיפור יציאת מצרים משמש מקור ההשראה החזק ביותר בתולדות עם ישראל, ובתולדות האנושות בכלל, לתקווה לגאולה וליציאה משעבוד לחירות. ההגדות של פסח זכו לפיכך למהדורות רבות והאמנות היהודית לדורותיה מצאה בהן כר נרחב לביטוי.
 
התגבשות נוסח ההגדה החלה לפני כאלפיים שנים ונמשכה למעלה מאלף שנים. רוחות ההשכלה אשר זיעזעו את העולם היהודי במאה התשע עשרה רופפו גם את מעמדו הקָנוני של נוסח ההגדה. עם התעוררות חיבת-ציון והרעיון הציוני החל נוסח ההגדה לשמש ככלי לביטוי השאיפות לקיום לאומי עצמאי, ובתוכו הכמיהה ליציאה מן הגלות ומעוּלם של עמים אחרים ולשיבה לארץ ישראל. בד בבד, תנועת הפועלים היהודית אשר החלה אף היא לצמוח בשלהי המאה התשע עשרה, אימצה את חזון החירות משעבוד מצרים כמסר אוניברסלי של מהפכה חברתית ושל שחרור מעמד הפועלים. בתנועת העבודה הציונית, אשר זכתה למעמד בכורה בישוב הארץ-ישראלי ובדור המדינה הראשון, נפגשו שני רעיונות יסוד אלה של סיפור יציאת מצרים, ולסינתזה זו כשלעצמה נמצא ביטוי נרחב בהגדות הארץ-ישראליות.
 
במחצית הראשונה של המאה העשרים מצא אידיאל היציאה מעבדות לחירות את ביטויו גם במאבק הקיום היהודי הנואש בשואה ובמלחמת העולם השנייה. גם מאבקי היישוב בשלטון הבריטי בארץ ישראל, ומאוחר יותר בצבאות ערב במלחמת העצמאות ואף לאחר מכן, מצאו ביטוי רב משמעות בהגדות בנות הזמן.
 
נוסחי ההגדה המודרניים נפרסים בקשת רחבה שקצה האחד הוא תוספות לנוסח המסורתי, בעיקר בסופו, ובקצה השני – שימוש בנוסח כמסגרת למסרים רעיוניים ולמטרות הווי כאחד. התוספות להגדה מגוונות, וכוללות קטעי שירה עברית קָנונית ויצירות עצמאיות לרוב. ההגדות גם זכו לאיורים וציורים מידי מיטב אמני ארץ ישראל.
 
תצוגת ההגדות של פסח מספקת זווית מבט ייחודית למקומו של חזון החירות ביהדות המודרנית ובגלגוליו ההיסטוריים.
 
 
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
  • בסוף ההגדה דברי הערכה על הציונות כתכלית ייעודו ההיסטורי של עם ישראל, ולאחריה מילות 'התקווה' בצרפתית.
    להגדלת התמונה
    אלג'יר תש"ו (1946).
  • קטעי קריאה לליל הסדר ללוחמי הפלמ"ח, כשבועיים קודם להכרזת המדינה והקמת צה"ל.
    להגדלת התמונה
    תל אביב תש"ח (1948).
  • קטעי קריאה לליל הסדר ללוחמי הפלמ"ח, כשבועיים קודם להכרזת המדינה והקמת צה"ל.
    להגדלת התמונה
    תל אביב תש"ח (1948).
  • עם פירוש אברבנאל וציורים פיתוחי נחושת. בסוף מפת ארץ ישראל פיתוח נחושת. יערי 59 ; אוצר ההגדות 93
    להגדלת התמונה
    אמשטרדם, תנ"ה (1695)
  • ניו יורק : א נייע הגדה של פסח, ארבעטער רינג, 1948.הגדה לא-מסורתית אשר יצאה לאור על ידי 'ארבייטער רינג' (ברית העבודה) – המסדר הסוציאליסטי היידישיסטי בארצות הברית ברוח ה'בונד'. ההגדה ערוכה כדו-שיח בין ילד סולן לבין מקהלה, בשירים שחוברו ע"י מיטב משוררי היידי
  • הגדה עם תרגום אשכנזי, באותיות צו"ר [צאינה וראינה] מאת יואל בריל.
    להגדלת התמונה
    בזל, תקע"ו (1816).
  • בפסח תש"ב חנתה הפלוגה במצרים לחוף ים סוף.
    להגדלת התמונה
    צפון אפריקה : י. ע. ל. [יחידה עברית לתחבורה] פלוגה MT5 של חיל התובלה, תש"ב (1942).
  • הגדה לשרידי השואה במחנות העקורים בגרמניה, מאת הג'וינט.
    להגדלת התמונה
    מינכן תש"ח (1948).
  • הגדת גירס תש"א. (נדפסה שוב בישראל בשנת תשנ"ט).
  • הגדה חדשה. ירושלים תרמ"ב (1882).
  • הגדה לילדים, נערכה ע"י אברהם משה זילברמן. תמונות מתנועעות מעשה ידי ארוין זינגר.
    להגדלת התמונה
    ירושלים תרצ"ד (1934).
  • הגדה לילדים, נערכה ע"י אברהם משה זילברמן. תמונות מתנועעות מעשה ידי ארוין זינגר.
    להגדלת התמונה
    ירושלים תרצ"ד (1934).
  • נערכה על ידי הרב הראשי לצה"ל שלמה גורן בראשית ימי הכוננות למלחמת ששת הימים.
    להגדלת התמונה
    הגדה מקוצרת לשעת חירום. תל אביב תשכ"ז (1967).
  • נערכה על ידי הרב הראשי לצה"ל שלמה גורן בראשית ימי הכוננות למלחמת ששת הימים.
    להגדלת התמונה
    הגדה מקוצרת לשעת חירום. תל אביב תשכ"ז (1967).
  • הקיבוץ הארצי השומר הצעיר. תש"ג (1943).
  • הקיבוץ הארצי השומר הצעיר. תש"ג (1943).
  • ההגדה המודפסת הראשונה. נדפס בלי שער. באותיות מרובעות לא מנוקדות.
    להגדלת התמונה
    ואדי אלחגארה, רמ"ב (1482)
  • מהדורה מצוירת משנת תרפ"ו (1926) של הפיוט 'חד גדיא' בתרגום עברי לילדים מאת המורה והפזמונאי ישראל דושמן.
    להגדלת התמונה
    חד גדיא. ירושלים תרפ"ו (1926).
  • הגדה עם תרגום לאנגלית, קטע אחרי קטע. יערי 216 ; אוצר ההגדות 326
    להגדלת התמונה
    לונדון, תקמ"ז (1787)
  • הגדה לציון עשור להקמת הקיבוץ (כישוב 'חומה ומגדל' בידי חברי תנועת הנוער 'גורדוניה').
    להגדלת התמונה
    מסדה תש"ז (1947).
  • מעלה החמישה תש"ח (1948).
  • בקיץ תש"ח נעצרה בנגבה התקדמות הצבא המצרי בקרב שבו ספג הקיבוץ אבדות רבות.
    להגדלת התמונה
    נגבה תש"ט (1949).
  • הגדוד השלישי של הפלמ"ח פעל מראשית מלחמת העצמאות בגליל, וערב פסח תש"ח (1948) לחם בקרב קשה במצודת נבי-יושע.
    להגדלת התמונה
    תל אביב : פלמ"ח, הגדוד השלישי, תש"ח (1948).
  • עם ציורים, פיתוחי עץ ועם פירוש קצר בשולי הדפים. יערי 6 ; אוצר ההגדות 7
    להגדלת התמונה
    פראג, רפ"ז (1526).
  • תל אביב, תש"ה (1945).
  • ניס תש"א (1941).
  • הגדה פרודית, מאוירת בידי אריה נבון ומספרת את תולדותיה של תל אביב ואת החיים בה.
    להגדלת התמונה
    הגדת תל אביב. תל אביב : סטירה, תרצ"ד (1934).