"עליכם לבקש לאסוף את כל האינפורמציה שתוכלו להשיג על האוספים היהודיים..."
בראשית שנת 1946 יצאו פרופ'
גרשם שלום ואברהם יערי בשליחות לאירופה לבחון את הספריות שנבזזו על-ידי הנאצים ונפגעו בשואה. הייתה זאת ראשיתה של פעולה רחבה להצלת ספרים וכתבי-יד מאירופה החרבה. ההכנות לקראת השליחות היו רבות. היה צורך לקבוע את סמכויות המשלחת, אמצעי התקשרות עם הספרייה הלאומית, דרכי יצירת המגע עם מקורות המידע ביחס לספריות ולספרים ושורה ארוכה של קווים מנחים במה שהיה מבצע לא פשוט. גרשם שלום ואברהם יערי הוסמכו לפעול לא רק בגרמניה אלא גם בארצות אירופה המזרחית, ככל שהם יוכלו להגיע אליהן. וכל זאת, בתקופה שמייד לאחר המלחמה, כשאירופה הייתה לא רק הרוסה אלא גם לא יציבה. שטחי הכיבוש של בעלות הברית היו מחולקים בין ארצות-הברית, צרפת, בריטניה וברית-המועצות. בשטח פעלו ארגונים וגופים רבים ושונים – מארגוני הצלה יהודים דרך שירותים חשאיים אינספור ועד לכל מיני ציידים של אוצרות ושליחים מטעם עצמם. המידע על מה שהשניים עשויים למצוא באירופה היא חלקי ומקוטע. לקראת השליחות ערך דניאל גולדשמידט, שהיה אחד האחראים בספרייה הלאומית על רכישת כתבי-יד וספרים נדירים, רשימה של כל המוסדות בארצות הכיבוש שהחזיקו ספריות שנבזזו על-ידי הנאצים. גולדשמידט ערך את הרשימה כבר באביב 1945, בעצם ימי נפילתה של גרמניה הנאצית. הרשימה המפורטת כללה את שם המוסד שממנו נשדדו ספרים, את הארץ וכן פרטים נוספים שנועדו להקל על החיפוש אחר הספרים וזיהויים במקרה של איתור.
בראשית שנות החמישים דאג צוות ספרנים מהספרייה בראשות שלמה שונמי, להעביר לספרייה הלאומית, אלפי ספרים שנשדדו על ידי הנאצים והועברו לאחר השואה לאגודת אוצרות הגולה בראשותו של שלום בארון, אשר חילקה את הספרים בין גופים יהודיים שונים בעולם. ניתן לזהות ספרים אלו על ידי המדבקה "תקומה לתרבות ישראל", המודבקת על כריכת ספרים אלו
