הגדות עצמאות

​​​​​יום העצמאות מאפשר לנו הצצה על התגבשותם של מנהגים. בראשית שנות החמישים הופיעו מספר ספרי תפילות ליום העצמאות כאשר העיקריים שבהם הם של הרבנות הראשית לישראל, בית הכנסת המרכזי בתל אביב והקיבוץ הדתי.

 

 

 

​בשנים הראשונות לעצמאות המדינה עדיין לא נתגבשו הטקסים ואירועים ממלכתיים ליום העצמאות. בשנת 1952 פרסם ענף ההסברה של צה"ל בשיתוף מפקדת קצין תרבות ראשי את הגדת העצמאות. ההגדה, שהוצאתה לאור הייתה ביוזמת שר החינוך דאז בן ציון דינור, חוברה ועובדה על ידי הסופר אהרן מגד.  


סדר ההגדה נבנה במתכונת הגדה של פסח כאשר תחילת ראשי הפרקים הבנויים על לשון ההגדה הודגשו והמשכם שונה: "עבדים היינו לגויים בכל הארצות... צא ולמד מה בקשו הערבים לעשות לנו... וישימו עלינו הבריטים המושלים בארץ נציבים ושוטרים ... ויהי בחצי הלילה ליל ה-29 לנובמבר... כמה מעלות טובות לצבא עלינו" ועוד.

 
הטקסט והצילומים מבליטים את החלוציות: "ונראה את הארץ והנה היא חרבה ... ונחל לחרשה ולזרעה ולעבדה, ונבנה לנו כפרים בגליל וביהודה, בעמק ובנגב, וערים בהר ולחוף ימים...". מודגש גם כוחם של הצבא ולוחמיו: "ויהי מן היום ההוא חצי אנשינו עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברובים [על פי נחמיה ד טו], "ונעש לנו כלי מלחמה ונקם לנו זרוע משמר וזרוע מגן וזרוע מחץ, הם החי"ם החי"ש והפלמ"ח אשר ל"הגנה'", "ברוך המקום ברוך הוא, ברוכים החלוצים הראשונים והאחרונים, ברוכים השומרים והמגנים, ברוכים השומרים והמגינים ... שבזכות כלם באנו עד הלום", "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח הכינו את האויב ויכלנו לו, כי אם על ידי צבא הגנה לישראל"... ועוד ועוד.   
 
 
ההגדה נדפסה בעשרת אלפים עותקים ואף פורסמה בגיליון יום העצמאות של עיתון מעריב, ה באייר תשי"ב, 30 באפריל 1952. בראש ההגדה טרח עורך העיתון להוסיף: "ענף ההשכלה התייצב אף הוא ביצירה ספרותית מלאת חן וחדוות פאטוס של אמת.זאת 'הגדת העצמאות' מיזוג נפלא של הישן והחדש...ההגדה הזאת של הוד העבר וגאון ההווה נכתבה על ידי אהרן מגד לשמש רקע לסעודת החג של היום בצבא, והיא מועתקת בזה מתוך האמונה, שיתכן ובעתיד תיהפך להגדת החג לכל בית בישראל".
 
תוכנה של ההגדה המבליט את העשייה האנושית ומסתיר את הגאולה האלוהית וכן חילון הטקסט של ההגדה של פסח, עוררו את זעמם של חוגים דתיים רבים. הרבנים הראשיים לישראל, דרשו לגנוז את ההגדה, ובהוראת ראש הממשלה נתקבלה ההחלטה לאסוף את כל ההגדות ולהשמידן "מתוך שיקולים שצורת החוברת וחלקים מתכנה עלולים לפגוע ברגשות חלק מחיילי צה"ל לא אישרה הסמכות המוסמכת במטה הכללי את פרסום החוברת ואסרה את הפצתה ביחידות הצבא" (‏‏מעריב, 7 במאי 1952). 

 

שלוש שנים לאחר מכן, בשנת תשט"ו, יצאה לאור החוברת "מקראי חג לסעודת יום העצמאות". החוברת נערכה על ידי אברהם אבן שושן מטעם משרד החינוך והתרבות ; פרקי הקריאה נכתבו ברובם בידי יצחק שלו, קטעים אחדים עובדו בידי אהרן מגד. כמו קודמתה, גם הגדה זו זכתה לביקורות רבות ולדרישה לגונזה (מעריב, ג באייר תשט"ו, 25 באפריל 1955). ההתנגדות להגדה והקריאה לגנוז אותה דווקא הגבירה את רכישת עותקיה (מעריב, ד' באייר תשט"ו, 26 באפריל 1955). 

 לעיון בסריקות המלאות

פעילויות חינוכיות, באתר "עיתונות ילדים של פעם"
פעילויות חינוכיות, באתר "עיתונות ילדים של פעם"
דפי עבודה לתלמידים העוסקים בתקופת קום המדינה בעזרת עיתונות ילדים עברית מהתקופה.
למידע נוסף
לכבוד יום העצמאות, באתר "עיתונות ילדים של פעם"
לכבוד יום העצמאות, באתר "עיתונות ילדים של פעם"
מבחר ידיעות, שירים ואיורים על הקמת המדינה מתוך עיתונות הילדים.
למידע נוסף