הספרייה הדיגיטלית > תערוכות > מעגל השנה > ט"ו בשבט > פרחים, פירות וצמחי האביב: סדר ט"ו בשבט מתחילת המאה ה-19

פרחים, פירות וצמחי האביב: סדר ט"ו בשבט מתחילת המאה ה-19

סדר ט"ו בשבט
 

ט"ו בשבט כ"ראש השנה לאילנות" מופיע כבר במשנה, אך הרעיון של "סדר ט"ו בשבט" – עם קריאה בספרי הקודש, אכילת פירות ושתיית יין – מקורו בנוהג מקובלי צפת במאה ה-16. רק לאחר שתי מאות המנהג של עריכת סדר ט"ו בשבט התפשט, וזאת בעקבות פרסום ספר חמדת ימים ב-1731. זהו ספר מעט מסתורי, שנחשב על ידי רבים כספר שבתאי, המדגיש את חשיבותו של הסדר. תוך זמן קצר, נערכו סדרי ט"ו בשבט בקהילות יהודיות רבות, מארצות הבלקן, דרך איטליה וצפון אפריקה, ועד ליהדות איראן והמזרח.

 

כתב היד המוצג כאן מקורו בעיר צחאר (Sohar), היום בעומאן. הוא נכתב ב-1805 ומופיע ככרך השני מתוך שלושה כרכים הכוללים קריאות ותפילות מיוחדות לימי ה"שובבים" (פרשות השבוע "שמות", "וארא", "בא", "בשלח", "יתרו", ו"משפטים" – תקופת סוף החורף וראשית האביב). הכרך שלפנינו מושקע הרבה יותר מהכרכים האחרים, ואיורי הפרחים, פירות ארץ ישראל, וצמחי האביב משקפים את אהבתו של מזמין הספר לאירוע ולמנהגיו.

 

ד"ר יואל פינקלמן, אוצר אוסף היהדות