הספרייה הדיגיטלית > תערוכות > מעגל השנה > שמחת תורה > מה דגל שמחת תורה שלך אומר עלייך?

מה דגל שמחת תורה שלך אומר עלייך?

מנהג הנפת דגלי שמחת תורה מלווה את עם ישראל כבר מאות בשנים, ובכל זאת נראה שדווקא כאן, במדינת היהודים, עברו הדגלים המקושטים את השינויים העיצוביים והסגנוניים הגדולים ביותר.

 

הספרייה הלאומית אוספת דגלי שמחת תורה מכל הדורות. כל מי שמעיין באוסף דגלי שמחת התורה של הספרייה זוכה להצצה מרתקת לחייהם של יהודים בתפוצות ובמדינת ישראל. 

 

​כשלא היו עסוקים בנעיצת מרפקים אחד בשני במהלך ההקפות בניסיון לגעת ולנשק את ספר התורה הצועד בראש, העסיקה שאלת השתתפותם של ילדי הקהילה בחג שמחת תורה את היהודים במזרח אירופה כבר במאה ה-16. כדי לפתור את השאלה המציקה עיצבו מבוגרי הקהילה חפץ סמלי המתאים למידותיהם הקטנות של הילדים – דגל שמחת תורה.

 

חיתוך עץ על נייר משנת 1870. הדגל נוצר בלבוב, אוקראינה. מתוך אוסף ביל גרוס

 

המנהג החביב נפוץ במהרה ברחבי קהילות שונות בעם היהודי. איפה שלא נסתכל נמצא את דגלי שמחת התורה: בחיתוכי עץ מאמסטרדם במאה ה-18, בגלויות ברכה מן המאה ה-19 בניו יורק וגם במדינת ישראל הצעירה. מנהג הנפת דגלי שמחת תורה מלווה את עם ישראל כבר מאות בשנים, ובכל זאת נראה שדווקא כאן, במדינת היהודים, עברו הדגלים המקושטים את השינויים העיצוביים והסגנוניים הגדולים ביותר.  

 

גלויה מצוירת משנת 1888. הגלויה מציגה תהלוכת שמחת תורה בקרקוב, פולין.

 

מדגל עול תורה ומצוות לדגל לאומי

במזרח אירופה עיצבו היהודים את צורת דגל שמחת תורה באופן המזכיר דגלי אבירים וערים באירופה, כשמוטיבים יהודיים ממלאים את הדגל. בכך רמזו בני הקהילה שדגלם של היהודים – בניגוד למסורת הנוצרית – הוא דגל של תורה ומצוות, ולא סמל של לוחמה ושפיכות דמים.  

 

דגל שמחת תורה שנוצר בוורשה בשנת 1902. הדגל מציג את משה רבנו, אהרן הכהן ובנימין זאב הרצל בתור דמויות המפתח של העם היהודי. מתוך אוספי הספרייה הלאומית

 

בעידן הציונות והחלוציות כל חשש שכזה נעלם כליל. על דגלי שמחת התורה החלו להופיע שלל מסרים לאומיים: תמונתו של הרצל נשזרה במסורת המחודשת, מגן הדוד המוכר צויר יחד עם ספרי תורה, ומשפטים לאומיים דוגמת "בעד עמנו, ארצנו ותורתנו" נכתבו על הדגלים הציוניים.

 

דגל שמחת תורה משנת 1923, הדגל נוצר בירושלים. מתוך אוסף ביל גרוס

 

כבר בראשית ההתיישבות הציונית "נוצלו" דמויות מופת בעם ישראל לקידום מטרות ציוניות. בבלארוס של שנת 1902 הופיעה על דגל שמחת תורה דמותו של משה רבנו, כשהוא אוחז במה שנראה כחוקה החדשה של עם ישראל, בה כתוב בין היתר: "עוד לא אבדה תקותנו".

 

החל משנות ה-30 זנחו החלוצים את הדמויות החסידיות שהופיעו באופן מסורתי על דגלי שמחת התורה עבור ילדים ארץ-ישראליים בלבוש תנועות הנוער. לעתים הצטרפו לאותם צברים גם עולים מהתפוצות השונות, לבושים בלבוש מסורתי יותר. עם קום המדינה החלו סוף סוף להופיע ציורי ילדות צוהלות המנפנפות יחד עם חבריהן לכיתה או לשכונה בדגלים, דבר שלא היה עולה בדעתם של יהודי מזרח אירופה.

 

 

ילדות וילדים חמודים נושאים את דגל הלאום. דגל משנות ה-50 של המאה הקודמת. מתוך אוספי הספרייה הלאומית

 

 

דגל משנות ה-60 של המאה הקודמת. מתוך אוספי הספרייה הלאומית

 

השמחה והצהלה של ראשית ההתיישבות והקמת המדינה הועכרו מעט בשנות ה-50 וה-60. הגעגועים והכמיהה להתאחד עם אתרים היסטוריים ודתיים רבי משמעות ניכרו היטב בעיצוב הדגלים: הכותל, קבר רחל ומגדל דוד הופיעו בהם שוב ושוב.


מלחמת ששת הימים שינתה את המצב מקצה לקצה. משעה שאוחדה ירושלים והכותל עבר לרשות המדינה הצעירה, הפך הכותל (יחד עם קבר רחל) לזירה המצוירת בה צוהלים הילדות והילדים על הדגלים. גם הגיבורים החדשים של האומה, חיילי צה"ל, החלו לצוץ על פני הדגלים. אדריכלי הניצחון האדיר של ששת הימים תפסו את מקומם של חסידי העבר.

 

רבין, דיין, שרון ושאר אדריכלי הניצחון בדגל משלהי שנות ה-60. מתוך אוספי הספרייה הלאומית

 

שנות ה-80 הביאו עמן את ההתפצלות המוכרת לנו עד היום: קהילות חילוניות יותר באופיין המשיכו לייצר דגלים המציגים בנות ובנים יחדיו, ואף הגדילו לעשות כשהוסיפו דמויות מצוירות פופולריות שהקשר בינן ובין החג מוטל בספק, בעוד קהילות דתיות יותר החזירו דמויות דתיות (חדשות או ישנות), או הציבו אך ורק בנים חובשי כיפה בסביבת בית הכנסת.

 

 

דגלי שמחת תורה בקהילות חילוניות. מתוך אוסף הספרייה הלאומית

 

 דגל שמחת תורה מבית מפלגת ש"ס. מתוך אוסף הספרייה הלאומית

 

 

 דגל שמחת תורה של המפד"ל. מתוך אוסף הספרייה הלאומית

 

אוסף דגלי שמחת תורה בספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית רואה חשיבות עצומה באיסוף ושימור לא רק של ספרים וכתבי עת עבריים ויהודיים המתחברים בארץ ובעולם, אלא גם באיסוף חומרים מודפסים "מתכלים" יותר באופיים, דוגמת דגלי שמחת תורה.  

 

ד"ר יואל פינקלמן, אוצר אוסף יהדות בספרייה הלאומית, מסביר: "אמנם לא כל אחד רואה את החשיבות ההיסטורית והלאומית במלאכת איסוף דגלי תורה, אולם כל המעיין באוסף מגלה פן נוסף בחייהם של יהודים בתפוצות ובארץ ישראל, שאחרת עלול היה להישכח".