הספרייה הדיגיטלית > תערוכות > מעגל השנה > יום הזכרון > ספרי יזכֹר ראשונים בישוב החדש בארץ-ישראל

ספרי יזכֹר ראשונים בישוב החדש בארץ-ישראל

ספרי יזכור
​​​​​ספרי יזכֹר הראשונים בישוב החדש בארץ-ישראל מסמלים את ראשית עיצוב זיכרון השכול בתרבות הישראלית החדשה. 
בשנת תרע"ב (1911) פורסם ביפו ספר יזכֹר לפועלי הישוב החדש בארץ-ישראל שנהרגו במאבק עם ערביי הארץ. את הספר יזמו אנשי תנועת העבודה וערך אותו זקן סופרי ארץ-ישראל אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' (אז"ר) בשיתוף הסופר יוסף חיים ברנר. הספר כלל מדור הספדים על החללים, ולצדו מדור ספרותי שבו נדפסו יצירות ספרות מאת סופרי ארץ-ישראל העבריים. סמוך לפרסום הספר התפטר ברנר מן העריכה ואף משך את המאמר שהכין לפרסום בו.
לעיון בספר הסרוק 
 
בשנת תרע"ו (1916) פרסמה מפלגת 'פועלי ציון' בניו-יורק ספר יזכֹר מטעמה לחללי ארץ-ישראל. הספר נדפס ביידיש, נעדר ממנו החלק הספרותי, ולצד הפועלים הוא הדגיש את חלקם של השומרים. העורך בפועל היה יצחק בן-צבי ואופיו היה ברוח האידיאולוגיה המפלגתית שעמדה מאחורי הוצאתו לאור. לספר נוסף מאמרו של י"ח ברנר שהוצא מן הגרסה העברית הארץ-ישראלית כארבע שנים קודם לכן.

לאחר שאזלה במהירות מהדורת 'פועלי ציון' בת כארבעת אלפי העותקים, הוכנה מהדורה נוספת של הספר עוד באותה שנה, אותה ערך דוד בן-גוריון אשר כתב גם את הקדמתה. מהדורה זו נדפסה בכארבעה-עשר אלף עותקים, וגם היא אזלה גם היא תוך חודשים ספורים. בשנת 1918 נדפסה בלודז' מהדורת יידית נוספת, אליה נוספה הקדמת שמריהו לוין. באותה שנה נדפסה בברלין גם מהדורה גרמנית בתרגומו של גרשם שלום, אליה צורפה הקדמת מרטין בובר. מהדורה זו נדפסה פעם נוספת בשנת 1920.
לעיון בספר הסרוק 
.
 

 

 


ספר זיכרון לבנימין גולדברג שנרצח במאורעות תרפ"ט. בנימין גולדברג היה בנו של הנדבן הציוני הוותיק יצחק ליב גולדברג, ושלוש שנים לאחר הירצחו, בשנת תרצ"ב (1932) הוציא האב לאור ספר זכרון גדול ומהודר לבנו. בחלקו הספרותי של הספר פורסמו יצירות מאת גדולי הספרות העברית, אשר הוקדשו לנרצח, למשפחתו ולמאורעות. התקופה המוקדמת שבה הוא פורסם, הרכבו ואופיו, מציבים את הספר כאבן דרך בהתפתחות תרבות הזיכרון הישראלית.
 
לעיון בספר הסרוק