אוצרות גנוזים

 מאוספי בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי

אוצרות גנוזים: תערוכה במלאות 75 שנים לאוניברסיטה העברית
תערוכה במלאות 75 שנים
לאוניברסיטה העברית בירושלים

 
אוצר התערוכה: רפאל וייזר
ניסן תש"ס, 2000
​על הספרייה, המשמשת גם בית הספרים הלאומי, היה לאסוף ולאצור למשמרת עולם את כל אשר יצרה האומה, בלשונותיה ובלשונות זרות; את כל התעודות שבכתב לתולדות העם כשהוא לעצמו וביחסיו עם אומות אחרות.
 
אבל לא רק אוצרות תרבות העם היהודי לבדם נאספים בבית הספרים: הלוא האוניברסיטה אמורה להיבנות כך, ש"חלונות הבית הזה ושעריו [...] פתוחים לארבע רוחות השמים, להביא אליו את כל הטוב והנעלה מכל תנובות רוחו היוצר של האדם בכל הזמנים ובכל הארצות" (ח"נ ביאליק). על בית הספרים לאצור ולשמר גם את תרבויות העולם.
 
ואכן, האוצרות הטמונים במרתפיו של בית הספרים לא יסולאו בפז: כתבי יד של ספר הספרים, יצירות רוחם של גדולי האומה בכתיבת ידם, כתבי יד של גדולי המדע מעמנו ושלא מעמנו, דפוסים ראשונים, יצירות אמנות, ועוד ועוד.
 
פרופ' מנחם מגידור
נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים
 
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
  • "מכל עין הרע ומכל מיני לילין ולילתין (זכרים ונקבות!) עם ציורי "סנוי וסנמנוי[!] וסמנגלף". על קלף. מן המזרח, המאה ה-20.
    להגדלת התמונה
    "שמירה לכל אנשי הבית"
  • נכתב על קלף, בספרד, בין השנים 1350-1300, בכתב ספרדי מרובע.
    להגדלת התמונה
    משנה תורה לר' משה בן מימון
  • בראש הנוסחאות המאגיות מופיע מעשה אליהו הנביא עם לילית. דפוס, ירושלים [בין השנים תשכ"ה-תש"ל).
    להגדלת התמונה
    "שמירה" לילד וליולדת
  • תחריט נחושת מעשה ידי האמן גר הצדק הגרמני אברהם בר יעקב. אמסטרדם, 1700 בקירוב.
    להגדלת התמונה
    "שמירה" ליולדת
  • עמוד מתוך מחברת מילון עברי-גרמני בכתיבת ידו של קפקא, הנמצאת באוסף האוטוגרפים ע"ש שבדרון.
    להגדלת התמונה
    פראנץ קפקא
  • כרוז הקורא לנשות ארץ ישראל להתנדב לצבא הבריטי במלחמת העולם השניה. מתוך אוסף הכרוזים היהודיים.
    להגדלת התמונה
    בואי עזרי לנצחון!
  • הבית הראשון והפזמון בכתב ידו ועם חתימתו של נפתלי הרץ אימבר, תרס"ח-1907/8.
    להגדלת התמונה
    "התקוה"
  • פירארה, איטליה, בדפוס אברהם אושקי ויום טוב עטיאש, שי"ג [1553].
    להגדלת התמונה
    תורה, נביאים וכתובים בספרדית
  • כתב יד על קלף, כנראה מפרס, א' תי"ח לשטרות [1106]. על פי הקולופון העתיק, ניקד ומסר את הפרשה יצחק בן אברהם הלוי.
    להגדלת התמונה
    פרשת שלח לך
  • כתב יד על קלף, כנראה מפרס, א' תי"ח לשטרות [1106]. על פי הקולופון העתיק, ניקד ומסר את הפרשה יצחק בן אברהם הלוי.
    להגדלת התמונה
    פרשת שלח לך
  • "ביאור הצורות ההירוגליפיות של ניקולאס פלאמל משנת 1399."
    להגדלת התמונה
    אייזק ניוטון
  • נכתב על קלף, בספרד, בין השנים 1350-1300, בכתב ספרדי מרובע.
    להגדלת התמונה
    משנה תורה לר' משה בן מימון
  • נכתב על קלף, בספרד, בין השנים 1350-1300, בכתב ספרדי מרובע.
    להגדלת התמונה
    משנה תורה ל' משה בן מימון
  • נכתב על קלף, בספרד, בין השנים 1350-1300, בכתב ספרדי מרובע.
    להגדלת התמונה
    משנה תורה ל' משה בן מימון
  • כתב-יד. מרוקו-מצרים, 1168-1161.
    להגדלת התמונה
    המשנה עם פירושו בערבית של ר' משה בן מימון, סדר נשים.
  • כתב-יד. מרוקו-מצרים, 1168-1161.
    להגדלת התמונה
    המשנה עם פירושו בערבית של ר' משה בן מימון, סדר נשים.
  • כתב יד על קלף של ספרי נביאים אחרונים בכתב סורי קלאסי. נכתב במאה ה-9.
    להגדלת התמונה
    "פשיטתא" תרגום ארמי-סורי של המקרא
  • כתב יד על קלף של ספרי נביאים אחרונים בכתב סורי קלאסי. נכתב במאה ה-9.
    להגדלת התמונה
    "פשיטתא" תרגום ארמי-סורי של המקרא
  • חמישה חומשי תורה בכתב יד על קלף, עם ניקוד, טעמים ומסורה גדולה וקטנה. נכתב כנראה בארץ ישראל בסוף המאה העשירית.
    להגדלת התמונה
    ספר חמישה חומשי תורה הנודע בכינוי "כתר דמשק"
  • חמישה חומשי תורה בכתב יד על קלף, עם ניקוד, טעמים ומסורה גדולה וקטנה. נכתב כנראה בארץ ישראל בסוף המאה העשירית.
    להגדלת התמונה
    ספר חמישה חומשי תורה הנודע בכינוי "כתר דמשק"
  • כתב יד על קלף, בורגוס, ספרד, 1260.
    להגדלת התמונה
    "כתר דמשק", תורה נביאים וכתובים עם ניקוד, טעמים, מסורה גדולה וקטנה
  • כתב יד על קלף, נעתק על ידי סופר אשכנזי-צרפתי. אנגליה או צרפת, סוף המאה ה-12.
    להגדלת התמונה
    חמישה חומשי תורה, עם ניקוד, טעמים ומסורה גדולה וקטנה
  • מחזור כמנהג אשכנז לשבתות המיוחדות ולמועדים, עשוי לתפילת החזנים בבית הכנסת. 1272.
    להגדלת התמונה
    "מחזור וורמייזא"
  • מפה מצויירת ביד וצבועה בצבעי מים. מזרח אירופה, ראשית המאה ה-19.
    להגדלת התמונה
    מפת "חלוקת ארץ ישראל לגבולותיה" על פי ר' בן שלמה זלמן, "הגאון מווילנה"
  • כתב יד איראני מפואר מסוף המאה ה-15, מעוטר בעיטורים מרהיבים בסגנון שיראזי.
    להגדלת התמונה
    קוראן