הספרייה הדיגיטלית > תערוכות > מאוסף ישראל > חלומות ודיפלומטיה בארץ הקודש

חלומות ודיפלומטיה בארץ הקודש

חלומות ודיפלומטיה בארץ הקודש

 קונסולים אמריקנים בירושלים במאה ה-19

​תערוכה מאוספי קרן שאפל לכתבי יד והספרייה הלאומית

 

התערוכה בגלריה שבספרייה הלאומית נפתחה לקהל ב-20 במרץ 2013, בעת ביקור נשיא ארה"ב ברק אובמה בירושלים.
 
מסתבר שאין חדש תחת השמש, כבר יותר ממאה וחמישים שנים שהאמריקנים – על אף שבמשך שנים הם נקטו מדיניות של אי-התערבות במתרחש מעבר לאוקיינוס - טומנים את ידם בקלחת הרותחת של הדיפלומטיה המזרח תיכונית.
דגל ארצות הברית מתנוסס מעל ביתה הראשון של הקונסוליה האמריקנית בשער יפו, 1857 בערך ​באמצע המאה ה-19 החלו ניצני פעילות דיפלומטית אמריקנית במזרח ובארץ הקודש. בעיני רבים מהאמריקנים שהגיעו לכאן, הייתה זו הארץ המובטחת מכתבי הקודש, והם שמו אליה פעמיהם כשליחים רשמיים או שליחים מטעם עצמם. בעיני תושבי הארץ, הייתה ארצות הברית של אמריקה גורם חדש, מבטיח ולעיתים גם תמים ונתפס כקל להשפעה, שהופיע בזירה המקומית.
 
הממשל האמריקני לא היה החלטי לגבי מידת רצונו לקפוץ למים הסוערים של מעורבות המעצמות הזרות האירופיות בעיר הקודש, וגם מינוי הקונסולים לקה לעתים בשיקולים לא ענייניים והוכתב על-ידי קשרים אישיים או מפלגתיים.
 
מקצת הקונסולים שנשלחו לירושלים, היו אנשים בעלי להט דתי ואילו אחרים ראו עצמם כחלוצי המחקר המודרני. חוסר יציבות ותחלופה רבה אפיינו את הפעילות הקונסולרית האמריקנית בארץ הקודש, מאמצע המאה ה-19 ועד מלחמת העולם הראשונה. לא פחות מ-16 קונסולים כיהנו בירושלים בתקופה זו. על סדר יומם עמדו נושאים מרכזיים כמו טיפול בענייני המתיישבים האמריקנים, הענקת חסויות לנתינים עות'מאנים או ליהודים שאיבדו את החסות האירופית, וכן חיזוק הקשרים עם היישוב היהודי על קהילותיו.
 

חלומות בהקיץ ותסבוכות דיפלומטיות בארץ הקודש

הקוואסים, שומרי הראש של הקונסול, המאה ה-19 מקצת הפרשיות העולות מכתבי היד והספרים המוצגים בתערוכה משקפות את המציאות הסבוכה שבגינה נקלעו, לא אחת, הקונסולים האמריקנים בין הבטחות גדולות למבוכות דיפלומטיות. כל המסמכים המוצגים נחשפים כאן לראשונה ועולות מהם פרשיות שכמו נלקחו מספרי הרפתקאות: החל מוורדר קרסון, הקונסול הראשון, או למעשה "כמעט קונסול", כי עד שהגיע לירושלים שמעו הן בוושינגטון והן באיסטנבול על אופיו המוזר והמינוי התבטל. ביטול מינויו לא מנע ממנו להמשיך להציג עצמו כקונסול, להתגרש מאשתו בארה"ב, להתגייר, לנהל משפט שערורייתי ולהקים משפחה יהודית בירושלים. הקונסול השני, ג'ון גורהאם, כבר התמודד עם הצרות שאליהן נקלעו מתיישבים אמריקנים, ובתערוכה מוצג הדוח המזעזע שכתב לסנאט על פרשת רצח, אונס ושוד שקורבנותיה היו בני המשפחות האמריקנית דיקסון והפרוסית סטיינבק (סביו של הסופר ג'ון סטיינבק, מחבר "קדמת עדן"), שהתיישבו בשממה ליד יפו, באזור שהוא היום דרך מנחם בגין. קונסול אחר, צרפתי שנלחם שבמלחמת האזרחים, נפצע והתאהב באומה האמריקנית וברוח החופש והחירות - אך כלל לא היה אזרח אמריקני. יחד עם זאת, מלחמתו במי שפגעו בבני חסותו לא ידעה גבולות וגם את חירותם של אחרים שכח לכבד. בערב שבת אחד יצא עם שומרי ראשו הגברתנים לאסור רב קשיש ונכבד משום שהחביא נערה יהודיה מפני המיסיון האמריקני.
 
הקונסול בעל הוותק הרב ביותר בעיר, סלה מריל, איש דת וחוקר שכמו רבים מעמיתיו פרסם ספרים על הארץ, הקדיש את מרבית זמנו בשלוש כהונות בעיר לניהול מלחמת חורמה באזרחים אמריקנים, מייסדי המושבה האמריקנית בירושלים. הוא חשד בהם בכפירה ובמאבקו המר הגיע גם לבית הקברות שבהר ציון והוציא את מתיהם מארונות הקבורה כדי למכור את האדמה לגרמנים שחפצו להקים עליה כנסייה.

 

קונסוליה אמריקנית בטבריה? גם זה כמעט קרה, אבל קטטות רחוב הותירו את העיר שעל שפת הכנרת ללא נציגות מכובדת שכזו.

 

ר' יצחק ליפקין (גם הוא סבא-רבא לדמות מוכרת, אמנון ליפקין שחק המנוח), החליף אזרחויות בקצב מסחרר. על האזרחות האמריקנית הוא ויתר רק בגלל שהסכסוכים בין הפחה של ירושלים לקונסול בעיר פגעו בעסקיו. מעניין כמה אנשים היו מוכנים היום לוותר בקלות שכזו על האזרחות הנכספת.
 
בין עשרות המסמכים בתערוכה מצויה גם הסכמתו של הנשיא לינקולן למנות אדם לקונסול בירושלים רק מפני... שהוא מאוד רוצה בכך.

 

כתבי מינוי ומכתבים שנשלחו לוושינגטון מעידים על הפער שבין חלומות על ירושלים של מעלה של אנשי ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות ובין המציאות שפגשו הדיפלומטים בירושלים של מטה. ואולי היטיב לתאר זאתבתי העץ במיין אותם העתיקו המתיישבים האמריקנים ליפו. איש ירושלים, הלועג לקונסולים ולנציגים האמריקנים הבאים לירושלים והם טרף קל לקנאי האמונות, העדות הדתות שבעיר:
 
"רבים אומרים 'מי יובילנו עד אמעריקא, מי ינחנו עד מקום הזהב, מי יתננו בארץ אשר שם החופש שורר, שם כל איש הישר בעיניו יעשה?' ואני לא הייתי באמעריקא, ולא אוכל להכחיש את כל המסופר משם, אך זאת חזיתי כי גם האמעריקאנים הבאים לארץ אשר שם קנאת הדת שוררת, גם המה את הרע ילמדו לעשות." "מגדל הלבנון צופה פני ירושלם", הלבנון, פברואר 1868
 
ואחרי כל המסופר, קשה להאמין, אך אחדים מהקונסולים בקשו העברה מירושלים, דווקא כי היה להם... משעמם!
 
זאת תערוכה שנייה מאוספי קרן שאפל המוצגת במסגרת שיתוף הפעולה בין קרן שאפל לכתבי יד והספרייה הלאומית והעוסקת בקשרי ארצות הברית וארץ הקודש.
 
מרבית המוצגים והאיורים בתערוכה לקוחים מספרים ומסמכים פרי יצירתם של הקונסולים, המעידים הן על הפעילות הקונסולרית והן על מעורבותם החברתית, הפוליטית, הכלכלית, המשפטית והדתית של הקונסולים בחיי הארץ ותושביה.
 
קרן שאפל לכתבי יד, פועלת לאתר ולחקור מסמכים וכתבי יד מקוריים אשר הטביעו חותמם על דברי הימים. הקרן מתמקדת בהיסטוריה של ארצות הברית וארץ הקודש במאות ה-19 וה-20.
 
אוסף שאפל כולל כתבי יד מקוריים ומסמכים של דמויות פוליטיות מובילות ומנהיגים בעלי שם עולמי, ובהם: נשיאי ארה"ב, הסופר וההומוריסט מארק טוויין, חתן פרס הנובל אלברט איינשטיין, מייסד הציונות המדינית בנימין זאב הרצל ועוד רבים אחרים. הקרן מבקשת לחשוף לא רק את הרגעים המכוננים בהיסטוריה האנושית, אלא גם את תכונות האופי והרגשות של האנשים שעיצבו אותה.
 
קרן שאפל יזמה מחקרים שבהם חשפה את המורשת העשירה ותרומתם הייחודית של יהודי ארה"ב בעיצובה של אמריקה. בין השאר, מתעדת הקרן את חלקם של לוחמים יהודים במלחמת האזרחים האמריקאית, ואת קשריהם המפתיעים של יהודים עם אנשי מעלה אמריקאיים. הקרן גם מציגה באמצעות מסמכים היסטוריים את הקשר המסקרן שקיימו אמריקאים עם ארץ הקודש החל באמצע המאה התשע עשרה, ובהם הנשיאים יוליסס גרנט ותיאודור רוזוולט והסופרים הרמן מלוויל ומארק טוויין.
 
אוסף שאפל הוא האוסף הפרטי היחיד שהוזמן על ידי ספריית הקונגרס בוושינגטון להציג כתבי יד של הנשיא אברהם לינקולן, בתערוכה מרהיבה שנערכה לכבוד 200 שנה להולדתו. הקרן משתתפת תדיר בתערוכות המוצגות במוזיאוני סמית'סוניאן, בספריות נשיאותיות אמריקניות, ובמוסדות תרבות עצמאיים. בזירה הבינלאומית, הציגה הקרן מסמכים במוזיאון הממלכתי של סנט פטרסבורג ובארכיון הלאומי במוסקבה, והיא גם מקיימת תערוכות במשכנה הקבוע בגלריית הספרייה הלאומית בירושלים.

 

פרסומי הקרן כוללים מחקר מקיף על אודות מסילת הרכבת הראשונה יפו-ירושלים, סרט דוקומנטרי על אודות יהודים במלחמת האזרחים האמריקאית שהוקרן בערוץ PBS בכל רחבי ארה"ב, ספר על אודות מלונות בירושלים במאה התשע עשרה, ספר וסרט על אודות מסעותיו של מארק טוויין בארץ הקודש ועוד.
 
מתוך תחושת שליחות חינוכית, משתפת קרן שאפל את אוצרותיה עם הציבור הרחב באמצעות אתר האינטרנט שלה, שבו ניתן להביט בכתבי יד, לצאת למסעות היסטוריים באמצעות קטעי וידאו מסקרנים, ולהתרגש מרגעים היסטוריים שתועדו בכתב יד.
 

 

בקרו אותנו ב- shapell.org
  • אדווין ואלאס, ירושלים הקדושה, 1898
  • מחלקת הצילום של המושבה האמריקנית בירושלים, ספריית הקונגרס, וושינגטון
  • באדיבות בית ידידות מיין, המושבה האמריקנית, יפו.
  • פרנק דה האס, גילוין של ערים נחבאות, 1883
  • אוסף המושבה האמריקנית בירושלים, מלון אמריקן קולוני, ירושלים
  • במרכז התמונה: הקולונל נדאוד והפטריארך היווני אורתודוכסי של ירושלים L’Illustration, 1906
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
  • אדווין ואלאס, ירושלים הקדושה, 1898
    להגדלת התמונה
    הקוואסים, שומרי הראש של הקונסול, המאה ה-19
  • מחלקת הצילום של המושבה האמריקנית בירושלים, ספריית הקונגרס, וושינגטון
    להגדלת התמונה
    ילדי המושבה האמריקנית בירושלים מציגים את פסל החירות במופע על תולדות ארצות הברית, ירושלים, ראשית המאה ה-20
  • באדיבות בית ידידות מיין, המושבה האמריקנית, יפו.
    להגדלת התמונה
    בתי העץ במיין אותם העתיקו המתיישבים האמריקנים ליפו.
  • פרנק דה האס, גילוין של ערים נחבאות, 1883
    להגדלת התמונה
    דגל ארצות הברית מתנוסס מעל ביתה הראשון של הקונסוליה האמריקנית בשער יפו, 1857 בערך
  • אוסף המושבה האמריקנית בירושלים, מלון אמריקן קולוני, ירושלים
    להגדלת התמונה
    ילדי המושבה האמריקנית בירושלים מציגים את פסל החירות במופע על תולדות ארצות הברית, חגיגות הארבעה ביולי, ירושלים, ראשית המאה ה-20
  • מחלקת הצילום של המושבה האמריקנית בירושלים,
    להגדלת התמונה
    ילדי המושבה האמריקנית בירושלים מציגים את פסל החירות במופע על תולדות ארצות הברית, ירושלים, ראשית המאה ה-20
  • במרכז התמונה: הקולונל נדאוד והפטריארך היווני אורתודוכסי של ירושלים L’Illustration, 1906
    להגדלת התמונה
    חביות מי הירדן יוצאות לדרכן בחסות דגלי ארצות הברית ותורכיה.