הספרייה הדיגיטלית > תערוכות > מאוסף ישראל > חנה סנש – הגפרור שאינו כבה

חנה סנש – הגפרור שאינו כבה

חנה סנש
​​​​​​​​​​​​​​​חנה סנש נולדה בבודפשט ב-17 ביולי 1921. שנות חייה המעטות היו סוערות מכל בחינה. חנה סנש הייתה בת להורים  משכילים, אביה היה עיתונאי וסופר שנפטר כשחנה הייתה בת 6. לקראת סוף לימודיה התיכוניים בהונגריה, חוותה סנש אנטישמיות וחשה בהגבלות הקשת שהוטלו על יהודי ארצה. בלבה גמלה ההחלטה לעלות ארצה וליטול חלק במפעל הציוני, בבניין האומה. ואכן, ב-1939 היא עלתה ארצה, עברה הכשרה בת שנתיים בבית-ספר חקלאי בנהלל, והייתה חברה בקבוצה שהקימה את קיבוץ שדות ים.
 

אלא שהפנייה לציונות והעלייה ארצה לא ניתקו אותה מן הנעשה באירופה, ובפרט הונגריה מולדתה. סנש חשה צורך דחוף להתגייס למאבק בנאצים. ב-1943 היא התנדבה לצבא הבריטי. הרקע שלה, עוז רוחה ונחישות הברזל שהיא ניחנה בה עשוה מתאימה ליטול חלק באחת היוזמות החשאיות המסוכנות ביותר של הבריטים והישוב העברי בארץ-ישראל: הצנחתם של לוחמים מאחורי קווים הגרמניים, גם לצורכי מודיעין וגם כדי לנסות לחבור למחתרות האנטי-נאציות, תוך ניסיון לסייע בהצלת יהודים. מבחינת סנש, יהודייה מהונגריה, הטבעת המתהדקת על יהודי מולדתה הייתה מניע נוסף להתנדב למבצע המסוכן.

 

במרץ 1944 הוצנחו חנה וחבריה ביוגוסלביה, סמוך לגבול ההונגרי. הצנחנים פעלו יחד עם פרטיזנים בשטח קרואטיה, וביוני 1944 חצתה חנה סנש את הגבול להונגריה. היא נתפסה מיד. ההונגרים שלחו אותה לבודפשט, לצורך חקירה. חנה סנש עברה עינויים קשים, אך סירבה למסור פרטים על המשימה או על חבריה לפעולה החשאית. סנש הועמדה לדין על בגידה בהונגריה, ובנובמבר 1944, בטרם הסתיים ההליך המשפטי, היא הוצאה להורג בכלא בבודפשט.

 

חנה סנש נודעה כמשוררת וככותבת מוכשרת. היא ניהלה יומן אישי עד יומה האחרון. לאחר מותה התגלו שירים שהיא כתבה, ושניים מהם היו לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי והתרבות הישראלית, "אשרי הגפרור" ו"הליכה לקיסריה". כמו-כן הרבתה סנש לכתוב מכתבים, גם בימים שבהם שליטתה בעברית הייתה לא מושלמת. בין היתר, כתה מחזה בשם "הכינור", על חיי הקיבוץ. סנש המשיכה לכתוב גם בהונגרית, ושיריה קובצו ואף תורגמו לעברית.
 
ב-1950 הובאו שרידיה של חנה סנש לקבורה בהר הרצל בירושלים. בנובמבר 2007 הובאה המצבה של חנה סנש מבית הקברות היהודי בבודפשט לבין הקברות בקיבוצה, שדות ים.
 
חנה סנש הפכה לדמות סמלית בתרבות הישראלית, כסמל לגבורה ומסירות-נפש. לא פחות מכך מוערך כישרונה הספרותי, שהותיר לנו יצירות מעטות אך אהובות מאוד החיות בתרבות הישראלית עד עצם היום הזה, אף ללא קשר לסיפור חייה של סנש ולסופם הטרגי. דמותה שימשה ברומנים, במחזות וגם בקולנוע, ובכל זאת יותר מכל נוכחים שני השירים שלה שהולחנו ובוצעו בידי זמרים וזמרות רבים, מגדולי הזמר העברי בשלושת הדורות שחלפו מאז מותה ב-1944. "הליכה לקיסריה" ו"אשרי הגפרור" הולחנו על-ידי דוד זהבי ואברהם דאוס.
  
בספרייה הלאומית שמורים מכתבים של חנה סנש בעברית, מכתב שסנש כתבה לאמה בהונגרית, כתבי-יד של שירים שלה, גלויות ומכתבים שכתבה וגם כתבי-יד של לחנים לשיריה "הליכה לקיסריה" ו"אשרי הגפרור"
חומרי חנה סנש בספרייה הלאומית
NliImageGallery
  • "אלי, שלא יגמר לעולם"' שירים ופרקי יומן
  • "הכנור", מחזה על חיי הקיבוץ
  • "ללא שפה", תרגום מהונגרית של שירי חנה סנש, תרגום א. יעוז-קסט
  • כתבי חנה סנש בתרגום לספרדית, הכריכה
  • כתבי חנה סנש בתרגום לספרדית, שער
  • כתבי חנה סנש, מהדורה הונגרית, הכריכה
  • כתבי חנה סנש בהונגרית, כריכה אחורית
  • "חייה, שליחותה ומותה של חנה סנש", בעריכת מ. ברסלבסקי
  • כתב יד חנה סנש, "לאחים"
  • כתב יד חנה סנש, "למות"
  • כתב יד חנה סנש, "עליה לקיסריה"
  • כתב יד חנה סנש, "גנוסר"
  • מכתב חנה סנש למרים, עמוד 1
  • מכתב של חנה סנש למרים, עמוד 2
  • מכתב של חנה סנש למרים, עמוד 3
  • מכתב של חנה סנש למרים, עמוד 4
  • מכתב של חנה סנש לאמה, בהונגרית
  • מכתב של חנה סנש לאמה, בהונגרית, עמוד שני
  • גלויה מאת חנה סנש לאחיה ג'ורג', עמוד 1
  • גלויה מאת חנה סנש לאחיה ג'ורג', עמוד 2