ברכת החמה – כרוזים

​באביב תרפ"ה (1925) כתב הסופר ש"י עגנון, שישב כבר באותה עת בירושלים, מכתב לאשתו אסתר ששהתה עדיין בקניגסברג שבגרמניה. במכתבו סיפר לה:
 
"ה' ביאליק ואשתו הזמינו אותי לסדר. הם דורשים ממני בחוזקה כי אבוא ליסב עימהם. כל התרוצים לא יצלחו אני מוכרח לבוא. ולי מה קשה הדבר לרדת לתל אביב דווקא לפסח. ביחוד שבשנה הזו יש קידוש החמה. ומי יודע אם אזכה עוד לקידוש החמה בחיי".
​תחושה זו של אירוע ייחודי המתרחש אחת לשנות דור, שרתה אצל אישים רבים שעסקו בדיונים שונים בקשר לברכת החמה. לפי המסורת, מידי 28 שנים נמצאים השמש וכדור הארץ באותו יחס אסטרונומי בו היו בזמן הבריאה, ביום הרביעי בשבוע בו נתלו המאורות ברקיע. התאריך הקובע הוא היום בו מתחילה תקופת האביב בלוח השמשי (8 באפריל). בבוקר יום זה, מתכנסים במקום בו רואים את הזריחה ומברכים: "ברוך ... עושה [מעשה] בראשית".
 
ברכה קצרה זו נזכרת פעם אחת בתלמוד במסכת ברכות (נט עמוד ב). הפוסקים: הרמב"ם, בעל הטורים והשולחן ערוך כללו אותה בספריהם, ובלוחות שנה רבים היא הוזכרה לציבור הרחב. במהלך הדורות התגבשו מנהגים שונים סביב ברכה זו. אבי המנהג האשכנזי, ר' יעקב ב"ר משה מולין, המהרי"ל, תיקן ששמש הקהילה יכריז על הברכה, להזכיר אותה לציבור. פוסקים אחרים הוסיפו קטעי תפילה לאמרם לפני ואחרי הברכה.
 
במהלך הדורות דנו הפוסקים בשאלות שונות הנוגעות לברכה זו, כמו: מה הוא נוסח הברכה ומה הן ההוספות עליה, זמנה של הברכה, האם ניתן לברך ביום המעונן, האם סומא יכול לברך ברכת החמה, האם נשים חייבות בברכה זו, והאם יש לצרף לברכה ברכת שהחיינו?.
 
תלמידי חכמים אספו את התשובות וערכו אותם בחוברות וקונטרסים מיוחדים. מדפיסים שונים, בכל תפוצות ישראל, הדפיסו דפים מיוחדים עם נוסח הברכה ונספחיה.
 
לרגל קידוש החמה אנו מתכבדים להציג בפניכם מבחר של ספרים וכתבי יד, לוחות, עלונים, מאמרים מתוך מאגר עיתונות עברית היסטורית וקונטרסים על ברכת החמה, מאוספי הספרייה הלאומית. 

 

  שנת תקי"ז 1757

 

 שנת תקמ"ה 1785

 

 שנת תקע"ג 1813

 

 שנת תר"א 1841

 

 שנת תרכ"ט 1869

 

 שנת תרנ"ז 1897

 

 שנת תרפ"ה 1925

 

 שנת תשי"ג 1953

 

 שנת תשמ"א 1981

המחלקה לארכיונים
המחלקה לארכיונים
במחלקת הארכיונים למעלה מ-450 ארכיונים אישיים – רובם הגדול של יהודים שפעלו והשפיעו בתחומים שונים ומגוונים: סופרים ומשוררים, אנשי רוח, רבנים, מנהיגים ציוניים, מדענים, עתונאים, מבקרים ואחרים.
למידע נוסף
עיתונות היסטורית
עיתונות היסטורית
עיתונות עברית היסטורית ממחצית המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
למידע נוסף

 קישורים נוספים