מעבר למסורת

 "מעבר למסורת" – מתמטיקאים יהודים במרחב הדובר גרמנית

מעבר למסורתביום ראשון, ה-12.2.2012, נפתחה בספרייה הלאומית תערוכה, "מעבר למסורת", העוקבת אחר תרומתם המרשימה של היהודים להתפתחות תחום המתמטיקה בארצות דוברות גרמנית מהמאה ה-19 ועד עליית הנאצים לשלטון.
 
באמצעות תמונות ומסמכים, שחלקם נחשפים לראשונה, שופכת התערוכה אור על תקופה זו, שהייתה "תור הזהב" של המתמטיקאים היהודים במדינות דוברות גרמנית. לצד תרומתם המתמטית, מוצגים בתערוכה סיפורי חיים מרגשים של חוקרים חשובים, ביניהם שתי מתמטיקאיות בולטות – הילדה גיירינגר (1973-1893) ואמי נטר (1935-1882), ומתמטיקאים בעלי-שם כמו הרמן מינקובסקי, אדמונד לנדאו, ריצ'רד קורנט, פליקס האוסדורף, אברהם הלוי פרנקל ועוד רבים אחרים, אשר סייעו בעיצוב המתמטיקה והפיזיקה המודרניות.
​התערוכה, שהתקיימה בשיתוף המוזיאון היהודי בפרנקפורט וקרן חברת "טלקום" הגרמנית, נחלקה לתשעה חלקים; שני הראשונים הנם בגדר מבוא כללי, והאחרונים מסכמים את הרדיפה והגירוש, ואף בוחנים את שיעורי השיבה של מדענים וחוקרים יהודים לגרמניה אחרי 1945.

התערוכה מתמקדת בדמויות המתמטיקאים במרכזים השונים בהם פעלו – ביניהם ברלין, גטינגן, בון, ופרנקפורט – ומציגה תמונות, פרסומים, ומוצגים נוספים. בנוסף מוצגים בתערוכה ספרי לימוד וכתבים, שחלקם מהווים את העבודות המתמטיות החשובות באותה התקופה. בתערוכה נסקרים גם מאמציהם המפתיעים של מתמטיקאים יהודים, ברובם כושלים, לחזור אחרי המלחמה עם נפילת המשטר הנאצי לאוניברסיטאות בגרמניה.
 
מוצג מעניין במיוחד הוא מכתב הסירוב של אברהם הלוי פרנקל להזמנה שקיבל לשוב וללמד באוניברסיטת קיל לאחר המלחמה. מכתב זה נכתב בכוונה בעברית, למרות היותה של הגרמנית שפת האם של פרנקל. כך הוא כותב בסוף מכתבו:
"חושבני לדבר בלתי אפשרי במובן אובייקטיבי שיהודי, יהיה מי שיהיה, ישוב לחיות בארץ שתושביה – רבים באופן פעיל, וכמעט כל האחרים ללא פעולה נגדית – הנם אחראים להשמדתם של יותר מחמשה מיליון יהודים, החלק השלישי של בני עמי, בייסורים אכזריים שלא היו כמותם זה אלפי שנים. אי אפשר לחיות בתוך אדמה כזאת."
 
התערוכה, שעוסקת גם במורשת שהנחילו המתמטיקאים לדורות הבאים, הוצגה במקומות שונים בגרמניה בשיתוף עם המוזיאון היהודי בפרנקפורט, וזכתה בפרס מטעם משרד החינוך והמחקר הגרמני. לאור ההצלחה לה זכתה הוחלט להפכה לתערוכה ניידת, והגרסה הבינלאומית שלה הגיעה לישראל.
 
התערוכה אמנם הוצגה כבר בארץ, אך הספרייה הלאומית הוסיפה תצוגה ייחודית משלה, הכוללת כתבי יד מקוריים, תמונות ותעודות של כמה מבכירי המתמטיקאים מגרמניה שארכיוניהם נמצאים בספרייה הלאומית, ביניהם לזרוס בן-דוד, צבי הרמן שפירא, הרמן מינקובסקי, אדמונד לנדאו ואברהם הלוי פרנקל. בין המוצגים שייחשפו לראשונה מצוי מכתבו של אדמונד לנדאו הכתוב בעברית צחה, בו הוא ממליץ למנות את פרנקל לראש המכון למתמטיקה, תמונות של אברהם הלוי פרנקל כחייל בצבא גרמניה במלחמת העולם הראשונה, כתב המינוי של הרמן צבי שפירא לפרופסור באוניברסיטת היידלברג בחתימתו וחותמו של הדוכס פרידריך, ועוד.
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
  • נתר, שלא הורשתה ללמד באוניברסיטה משום שהייתה אישה ויהודייה, תרמה רבות למתמטיקה של המאה ה-20 והשפיעה עליה יותר מרבים אחרים בזכות מחקרה ותלמידיה הרבים. Copyright: Oberwolfach Photo Collection, Natascha Artin
    אֶמי נֶתֶר, המתמטיקאית החשובה מגֶטינגֶן, בטיול עם תלמידיה
  • השני מימין הוא המוציא לאור פֶרדינַנד שׁפּרינגֶר. ההוצאה המדעית של משפחת שׁפּרינגֶר היהודית זיכתה את המתמטיקה הגרמנית בהכרה בינלאומית. Copyright: Pólya Picture Album
    במרכז התמונה עומד לֵיאוֹן לִיכטֶנשׁטַיין, עורך ה-Mathematische Zeitschrift וה-Jahrbuch über die Fortschritte der Mathematik.
  • תחומי העבודה המתמטיים שלו היו גיאומטריה ותחום הטופולוגיה, שעדיין היה אז בחיתוליו. Copyright: Siegel, Carl Ludwig, 1978/79. On the History of the Frankfurt Mathematics Seminar. Mathematical Intelligencer 1, 4, 225.
    המתמטיקאי מַקס דֶהן מפרנקפורט עם סטודנטיות. דֶהן, תלמידו של דָויד הִילבֶּרט, טבע את חותמו על הסמינר המתמטי בפרנקפורט בזכות פעילותו המגוונת והיוצאת-דופן.
  • כאשר נעשה לפרופסור מן המניין בגטינגן בשנת 1859 היה היהודי הראשון שקיבל משרה באוניברסיטה גרמנית מבלי להתנצר.
    המתמטיקאי מוֹריץ אַבּרָהָם שׁטֶרן קיבל את הסמכתו להוראה בגֶ טינגֶ ן בשנת 1829.
  • דודניתה של רבקה, אוֹטיליֶה, נישאה בשנת 1840 למתמטיקאי אֶרנסט אֶדוּאַרד קוּמֶר. הקשר בין משפחת מנדלסון ובין התרבות המתמטית בברלין הוסיף להתקיים בדורות הבאים. Copyright: Bildarchiv Preußischer Kulturbesitz Kupferstichkabinett / SMB, Jörg P. Anders
    רֶבֶּקָה מֶנדֶלסוֹן, נכדתו של הוגה ההשכלה משה מנדלסון, נישאה בשנת 1832 למתמטיקאי פֶּטֶר גוּסטַב לֶזֶ'ן דִירִיכלֶה.
  • אחד האישים הבולטים בתרבות המתמטית של מפנה המאה ושל תחילת המאה ה-20. ספרו "יסודות תורת הקבוצות" היה במשך עשרות שנים ספר הלימוד הנקרא ביותר ברחבי העולם בתחום זה. Copyright: Universitäts- und Landesbibliothek Bonn, Nachlass Hausdorff
    פֶליקס האוּסדוֹרף, בן למשפחה יהודית מלייפציג ופרופסור בבּוֹן בתקופת רפובליקת ויימאר
  • אחרי שכבשו הגרמנים את הולנד נפל בלומנטל בידי הנאצים; הוא מת בשנת 1944 במחנה הריכוז טרזיינשטאט. Copyright: Pólya Picture Album
    אוֹטוֹ בּלוּמֶנטַל, דוקטורנט של דויד הילבֶּרט, היה פרופסור באַאכֶן מ-1905 ועד פיטוריו ב-1933
  • אברהם פרנקל (1965-1891) עסק בעיקר בתורת הקבוצות וביסודות המתמטיקה. כאן מוצג אחד מתוך חמישה כרכים של המבוא שלו למתמטיקה, מבוא ליסודות ולהתפתחות של המתמטיקה המודרנית. היה זה הספר הראשון מסוגו בשפה העברית.
    אברהם פרנקל 1954. מבוא למתמטיקה. בעיות ושיטות מן המתמטיקה החדישה,הוצאת מסדה: תל אביב.
  • מכתב הסירוב של פרנקל להזמנה לשוב וללמד בגרמניה אחרי מלחמת העולם
  • מכתב הסירוב של פרנקל להזמנה לשוב וללמד בגרמניה אחרי מלחמת העולם
  • מתמטיקאי חשוב שעלה לארץ ב-1929, היה ראש המכון למתמטיקה, דיקן ורקטור באוניברסיטה העברית, ופעיל ציבורית. בתמונה כאן כחייל בצבא גרמניה במלחמת העולם הראשונה, אז שירת כחובש ומטאורולוג.
    אברהם הלוי פרנקל
  • דף מתוך טיוטה של פרנקל על המידות במקורות היהודיים
  • דף מהמחברת של מינקובסקי
  • כתב מינוי לפרופסור להיידלברג
  • תמונה של פראפ' דר' הערמן שאפירא, במסגרת של מגיני דוד שיצאה בדפוס לבנון בוורשה
  • הוגה רעיון הקרן הקיימת, לפרופסור באוניברסיטת היידלברג.
    להגדלת התמונה
    חותם הדוכס פרידריך על תעודת המינוי של צבי הרמן שפירא