סיום הש"ס – תשע"ב

סיום הש"ס – תשע"ב
מחזור החיים היהודי כולל מעגלים שונים. תפילת יחיד ותפילה בציבור, קריאת בתורה, חגים וגם המעגלים הגדולים של החיים, לידה, מלה, בר מצווה, חתונה, מוות ואבלות. חלק מהמעגלים הללו הם מעגלי חובה וחלקם נוצרים מתחנות שהטבע ונפש האדם מכתיבים לכולנו. היהדות, כדת הלכה, מעורבת בכל תג ותג בחייו של הפרט ובחייה של הקהילה. הלכות ומנהגים מגדירים את המציאות באורח מקיף וממצה.

והנה בקיץ של שנת 1923 נפל דבר בעולם היהדות. בג' באלול תרפ"ג התכנסה בווינה הוועידה החמישית של אגודת ישראל. בתום ה"כנסייה" (זהו שמה של הוועידה) נתקבלה הצעתו של ר' מאיר שפירא (המהר"ם) מלובלין (תרמ"ז-תרצ"ז, 1933-1887), מייסד ישיבת חכמי לובלין שבפולין, לפיה "כל ישראל בכל ארצות פזוריהם ישתתפו בלמוד דף גמרא בכל יום כפי התחלקות הש"ס מן ראש השנה תרפ"ד עד ט"ו בשבט תרצ"א."

 
בכרוז שפרסם המהר"ם בד' בכסלו תרפ"ד (12 בנובמבר 1923), הקורא להצטרף ללמוד מסכת שבת הוא מסביר את הרעיון: "כיום הזה כבר שומעים אנו ממדינתנו ומשאר ארצות הגולה, הד קול אלפי ורבבות יהודים כ"י [כן ירבו], שלומדים דף קבוע, מדי יום ביומו ... כך שכל החרדים בני תורה שבכל הארצות הינם מאוחדים ומקושרים יחד על ידי לימוד דף גמרא בכל יום."
 
מעניין להבחין כי הקריאה של המהר"ם מלובלין לא הייתה בצורת פסק הלכה אלא בקריאה פומבית לציבור, מתוך גוף ארגוני-רעיוני, "הכנסייה" של אגודת ישראל. הדעת נותנת כי הקריאה לכל היהודים ללמוד דף גמרא יומי מדי יום, ויתרה מכך – שהכול ילמדו את אותו הדף באותו היום בכל מקום בעולם, באה לענות על התמורות שחלו בעולם היהודי בראשית המאה העשרים ועוד קודם לכן. ההתערות הגוברת בעולם המודרני, התערערותן של חלק מהמסגרות המסורתיות, תפוצתם הגוברת של היהודים ברחבי תבל, יכולות להסביר חלק מהמניעים ליוזמת "הדף היומי".
 
לימוד יומי, המממש כלשונו את "קבע עיתים לתורה" ואת "עשה תורתך קבע" מתווה חיבור בין היהודי ללימוד כחלק מחיי היום-יום, ללא קשר לשאר עיסוקיו. הלומד יכול ללמוד את הדף היומי (המורכב משני עמודים) בשיעור קבוע בבית-הכנסת או במרכז קהילתי, עם חברותא, בחוג לומדים שאינו קשור לבית-כנסת או לישיבה, לפני יום העבודה או בסיומו, בביתו או הרחק ממנו, וגם בדרכים. הידיעה שבאותו יום, בכל רחבי העולם, כל היהודים הלומדים דף יומי, עוסקים באותו עניין, היא גם חוט הקושר יחד את היהודים באשר הם. הדף היומי מאפשר לרבנים ולדרשנים להתייחס לתוכן משותף כשהם נושאים דברים בציבור.
 
התוספת הזאת למחזור החיים היהודי, תוספת שאינה בגדר חיוב, מתאימה למגוון סגנונות החיים של היהודי החל במאה ה-20, בעולם מסורתי כמו בעולם המודרני.
 
בי"ד באב תשע"ב (1.08.2012) הסתיים המחזור השנים עשר של לימוד הדף היומי העולמי של התלמוד הבבלי ולמחרת, בט"ו באב, התחיל המחזור השלושה עשר. משך כל מחזור הוא כ-2720 יום, כמניין דפי הש"ס הבבלי בתוספת מסכת שקלים מהירושלמי ומספר מסכתות במשנה שעליהן אין גמרא בתלמוד הבבלי. משמעות הדבר היא שמחזור לימוד הדף היומי אורך כמעט שבע וחצי שנים.
 
במהלך מחזורי הלימוד הקודמים יצאו לאור מהדורות רבות של ש"ס בבלי שיצא לאור לפי קצב התקדמות לימוד הדף היומי, חוברות עזר והדרכה ודרשות רבות בסיום כל מסכת. נראה שהמחזור המתחיל כעת יתאפיין גם הוא בחומרי עזר רבים ומגוונים שיראו אור עד ראשית שנת 2020, מועד סיומו הצפוי. אלא שהפעם, בניגוד לכל המחזורים בעבר, חלק גדל והולך של החומרים הללו יהיה אלקטרוני וילווה מהדורות ש"ס הרואות אור בפורמטים המותאמים לקוראים אלקטרוניים ולמחשבי לוח נפוצים.
 
לאור האירועים הרבים המתרחשים בארץ ובעולם לסיום המחזור הנוכחי, מחלקת עותקי החובה בספרייה הלאומית תשמח לקלוט את שלל הפרסומים השונים היוצאים לאור לרגל אירוע זה, ואנו פונים כאן לציבור לשלוח כל פרסום הנוגע לסיום המחזור, כך שהחומרים יישמרו ויעמדו לרשות קהל החוקרים והמתעניינים מקרב הציבור הרחב בארץ ובעולם.

 

מבחר פריטים על מחזורי הדף היומי
NliImageGallery
  • "חגיגת התורה", סיום הש"ס היומי, ישיבת חכמי לובלין, כ"ח סיוון תרצ"ח (1938)
  • "חגיגת התורה", סיום הש"ס היומי, ישיבת חכמי לובלין, כ"ח סיוון תרצ"ח (1938)
  • כרזה – סיום הש"ס, מחזור שני, ישיבת חכמי לובלין, כ"ח סיוון תרצ"ח (1938)
  • חגיגת סיום הש"ס, ישיבת חכמי לובלין, כ"ח סיוון תרצ"ח (1938)
  • דרשה של הרב אליהו רוזן לכבוד סיום מחזור הדף היומי, 1938 (המשך)
  • דרשה של הרב אליהו רוזן לכבוד סיום מחזור הדף היומי, 1938.
  • ספר על מהר"ם שפירא וישיבת חכמי לובלין
  • מסכת ערובין, מהדורה עממית לטובת לומדי הדף היומי
  • הזמנה לחגיגה לכבוד סיום המחזור השני של הדף היומי, תרצ"ח (1938)
  • קריאה של רבני א"י להצטרף למחזור השלישי של לימוד הדף היומי, תרצ"ח (1938)
  • "דער בלאט", הקדמה למסכת ברכות עם תרגום ליידיש ללומדי הדף היומי, ריגה, 1934
  • "דער בלאט", פתיחת מסכת ברכות עם תרגום ליידיש ללומדי הדף היומי, ריגה, 1934