כתרי דמשק

 כתרי דמשק בספריה הלאומית

השם "כתר" (בערבית تاج, תאג'), התייחס במקור לכתב יד מסוים של התנ"ך, שנכתב בארץ ישראל במאה העשירית, ונוקד ונמסר בידי אהרן בן אשר. כתב היד הזה קיבל את אישורו של הרמב"ם כמייצג הנוסח המדויק ביותר של המסורה, הגיע בסופו של דבר לרשותה של קהילת חלב, וכונה משום כך כתר ארם צובא. בשנת 1958 הגיע הכתר לארץ ונמסר לנשיא המדינה יצחק בן-צבי, ומאז הוא בבעלותו (כהקדש) של מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח. כיום מוצג הכתר בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל, אולם בעבר נשמר בספרייה הלאומית.

 

במשך הדורות הפך השם "כתר" לכינוי כללי למַצְחַף של מקרא או של אחת מחטיבותיו, ובו ניקוד וטעמים, והערות נוסח: ציוני מסורה. בתימן כינו במונח הערבי תאג’ כתבי יד (כיום גם דפוסים) של תורה עם תרגום אונקלוס ותרגומו הערבי של רס"ג.

​המסורה היא מכלול ההערות המלוות את נוסח המקרא לצורך מסירתו המדויקת. הערות המסורה המתייחסות לנוסח, לכתיב ולקרי של מילים במקרא, נוסחו בעיקר בארץ ישראל בסביבות המאה התשיעית. המסורה הקטנה מנוסחת בקיצור מופלג ורשומה בשולי הטקסט המקראי ואילו המסורה הגדולה מפרטת את הערות המסורה הקטנה, בדרך כלל בשולי הדף. בכתבי היד המפוארים של המקרא, ובמיוחד במאוחרים שבהם, כאשר מידת השימוש בהערות המסורה פחתה, עוצבו הערות המסורה הגדולה בציורי מיקרוגרפיה, כלומר באותיות זעירות היוצרות קווי מתאר של עיטורים שונים.

 

בספרייה הלאומית בירושלים שמורים היום מספר כתרים המכונים "כתרי דמשק". כתרים אלו לא נכתבו בדמשק, אך בשלב מסוים שהו בה, ומכאן שמם. מתוך הכתרים ראוי לציון מיוחד החומש, שנכתב ככל הנראה בארץ ישראל, הכולל בתוכו חמישה חומשי תורה, והוא בן למעלה מאלף שנה.

 

 

כתב: ד”ר אביעד סטולמן, אוצר אוסף יהדות בספרייה הלאומית
ייעוץ מדעי: פרופ’ יוסף עופר, אוניברסיטת בר אילן
תיאורי הכתרים מבוססים על: רפאל וייזר, תצוגת מגילות תורה וספרי תנ”ך, ירושלים תשס”א

 

NLI_ImageGallery
NliImageGallery
  • הכתר נכתב על קלף, באשכנז או בצרפת, בסוף המאה השלוש עשרה, בכתיבה אשכנזית מרובעת. 503 דפים (475x345 מ"מ) בכל עמוד שלוש עמודות בנות 31 שורות; התרגום משולב ברציפות אחר כל פסוק. כתב היד הוחזק בבית הכנסת במגרש ח'וש אלבאשא אלענאבי בדמשק.
    תורה, חמש מגילות, כתובים, הפטרות וספר ירמיהו, בליווי מסורה גדולה וקטנה ותרגום ארמי.
  • הכתר נכתב על קלף, בכתיבה מזרחית מרובעת, ככל הנראה בארץ ישראל, בסוף המאה העשירית. 279 דפים (305x270 מ"מ), בכל עמוד שלוש עמודות, בנות 20 שורות כל אחת. כתב היד, מן הקדומים ביותר מסוגו, משקף מאבק בין נוסחים ומסורות שונים.
    חמישה חומשי תורה עם ניקוד, טעמים, מסורה גדולה וקטנה
  • הכתר הועתק על קלף בכתיבה ספרדית מרובעת, ככל הנראה בשנת 1252. בכתר 324 דפים (315x240 מ"מ), ובכל עמוד שלוש עמודות בנות 38 שורות (פרט לעמודי ספר תהלים, משלי ואיוב שבהם רק שתי עמודות, כמו בכתר ארם צובא).
    תורה נביאים וכתובים עם ניקוד, טעמים ומסורה קטנה, מלווה בספר השורשים של הרד”ק
  • תורה, חמש מגילות, כתובים, הפטרות וספר ירמיהו, בליווי מסורה גדולה וקטנה ותרגום ארמי
  • חמישה חומשי תורה עם ניקוד, טעמים, מסורה גדולה וקטנה ובליווי פירוש רש”י
  • הכתר נכתב בכתיבה ספרדית מרובעת, ככל הנראה בתחילת המאה הארבע עשרה. 362 דפי קלף (340x250 מ"מ), בכל עמוד שלוש עמודות בנות 35-34 שורות (פרט לספר איוב שכתוב בשתי עמודות).
    תורה נביאים וכתובים עם ניקוד, טעמים, מסורה גדולה וקטנה
  • תורה נביאים וכתובים עם ניקוד, טעמים, מסורה גדולה וקטנה
  • הכתר נכתב על קלף בכתיבה ספרדית מרובעת, בסוף המאה הארבע עשרה, ככל הנראה באיטליה, כפי שמרמז מבנה קונטרסים. 546 דפים (205x140 מ"מ), ובכל עמוד שתי עמודות בנות 25 שורות. המסורה הגדולה כתובה במיקרוגרפיות ובדפים רבים הן נמשכות ועולות גם לשולי העמודים.
    תורה נביאים וכתובים עם ניקוד, טעמים, מסורה גדולה וקטנה
  • הכתר נכתב בכתיבה ספרדית מרובעת, על קלף, ככל הנראה באיטליה בסביבות שנת 1430. 409 דפים (206x150 מ"מ), בכל עמוד שתי עמודות בנות 36 שורות.
    תורה נביאים וכתובים עם ניקוד, טעמים, מסורה גדולה וקטנה
  • הכתר נכתב בכתיבה ספרדית רהוטה למחצה, על קלף, ככל הנראה בספרד או בפרובאנס במחצית הראשונה של המאה הארבע עשרה. 120 דפים (180x140 מ"מ) בכל עמוד שתי עמודות בנות 21 שורות. הערות מסורה מופיעים בעטורי מיקרוגרפיה עדינים.
    כתובים עם ניקוד, טעמים, מסורה גדולה וקטנה