הספרייה הדיגיטלית > תערוכות > מאוסף מדעי הרוח > 80 שנה לשריפות הספרים בידי הנאצים

80 שנה לשריפות הספרים בידי הנאצים

80 שנה לשריפות הספרים בידי הנאצים
​רבים הם האוהבים ספרים. על פי רוב מדובר באהבה שיש בה תשוקה רבה ולהט, אפילו אהבה קנאית. לכן אין להתפלא שמאז ומעולם היו גם מי ששנאו ספרים מסוימים. הסיבות לכך יכולות להיות רבות ושונות, אך הניסיון מלמד שעיקר השנאה כלפי ספרים מסוימים עלולה להתעורר בשל תוכנם. ספרים מייצגים רעיונות ותפיסות, ולכן הם נוטים להתנגש עם הדעות המקובלות בחברה מסוימת.
​בחמש המאות האחרונות, מאז המצאת הדפוס, רבו מאוד המאמצים לצנזר ספרים, למנוע את הדפסתם או את הפצתם, אם כבר הודפסו. הביטוי הקיצוני ביותר לצנזורה של ספרים היא מחיקתם של ספרים מן העולם, על פי רוב על ידי שריפת הספרים שנקבע שאל להם להתקיים בעולם.
 
בעת החדשה המוקדמת אפילו נהגו לקיים משפט לספר. הספר עמד לדין כנאשם פלילי מן השורה, ובסופו של המשפט, אם הוא היה נמצא "אשם", לא פעם נקבע שאחת דינו: מוות. במקרים רבים "הוצאתו להורג" של ספר באה במקום הוצאתו להורג של המחבר, שלא פעם חמק מידם הארוכה של שונאיו בכך שהוא נמנע מלציין את שמו על הספר, וגם מילט את עצמו פיזית מידו הארוכה של החוק והרשויות.
 
80 שנה לשריפות הספרים בידי הנאציםבמקרים רבים, דווקא הספרים הנרדפים, הנשרפים, סללו דרכים חדשות לחברה האנושית. אנשי דת רדפו ספרים כדי למנוע חדירתם של רעיונות חדשים לחברה האנושית, רעיונות שהיה בהם הכוח לשנות את דרך החשיבה של בני האדם ולהרחיקם משליטתם של אנשי הדת. כך קרה למשל לספרי הנאורות הנוצרית ולספרי ההשכלה היהודית במחצית השנייה של המאה ה-18. אלה וגם אלה הרגיזו את אנשי הממסד וראשי הדתות. שריפת ספרים הייתה נפוצה אז וגם מאות שנים קודם לכן, אך היא לא נעלמה מן העולם גם בימינו.
 
אכן, עד היום מועלים ספרים על המוקד, בעיקר ספרי קודש של דתות "של אחרים", דתות שכתביהן נחשבים לאיום על דתם של השורפים האוחזים באש הצדק הדתית והרעיונית.
 
ב-10 במאי 1933 אירעה שריפת ספרים ברברית במיוחד בכיכר האופרה בברלין. סטודנטים נאצים פשטו על הספריות הציבוריות והוציאו ספרים של סופרים דמוקרטיים ואוונגרדיסטים, ביניהם יהודים רבים, והעלו אותם באש לעיני קהל רב, כשהם דואגים לסיקור רחב בכלי התקשורת. בשבועות שקדמו למעשה וגם לאחר מכן היו שריפות דומות במקומות אחרים בגרמניה. ארגונים נאציים שונים הבעירו מדורות ענק של ספרים שלא נשאו חן בעיניהם, אם בגלל תוכנם ואם בגלל זהות מחבריהם.
 
היינריך היינה, משורר וסופר יהודי-גרמני, אמר כבר במאה ה-19: "במקום שבו שורפים ספרים, עתידים לשרוף בקרוב גם בני אדם". מה שהתרחש ב-10 במאי 1933, ולמרבה הצער גם אירועים רבים לאחר מכן, מוכיח שהיינה צדק בדבריו.
 
והנה, מה שגרם לשנאה חזקה אצל חלק מהאנשים לפני 80 שנים, ממלא היום שוב את מדפי הספרים. בגרמניה פועל מו"ל שמוציא לאור את "הספרייה של הספרים השרופים", שכוללת יצירות שעלו על המוקד בתחילת הדיקטטורה הנאצית.
 
על דרכה של ההיסטוריה הגרמנית לקראת עלייתם של הנאצים ראו גם את התערוכה באתר הספרייה הלאומית: מדמדומי רפובליקת וויימר ועד עליית הנאצים
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
  • ציון רשמי באתר שרפת הספרים בשנת 1933, כולל האמירה המפורסמת של היינה.
  • המונים נאציים מצדיעים במועל יד נוכח ערימת הספרים הבוערת, 10 במאי 1933.
  • מחקר על תולדות שריפתם של ספרים וכתבים בהיסטוריה.
  • מחקר על שרפות הספרים בגרמניה בשנת 1933.
  • פרסום של הוותיקן: רשימת הספרים האסורים מתקופת האפיפיור בנדיקטוס ה-14, מ-1758.