כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
עיתונות הילדים העברית בארץ-ישראל
ד"ר עדינה בר-אל
התבססות העברית בבית ובבית הספר יצרה קהל קוראים צעיר. כמו-כן, תרמה לפריחה בעיתונות הילדים והנוער היווסדותם של גופים ומוסדות, חינוכיים ואחרים, שהיו מעוניינים בהרחבת אופקים, בהעשרה ספרותית ובהענקת השכלה כללית לילדים ולנוער. הימצאותם של סופרים עבריים בארץ, גם עולים ממזרח אירופה וגם תושבים ותיקים, תרמה רבות לעיתונות זאת. הם כתבו יצירות על רקע הארץ, תושביה ונופיה. במקביל התרחב מאוד קהל הקוראים בעברית, כאשר היישוב בארץ גדל עם התגברות העלייה (בעיקר החל בעלייה השנייה). בארץ-ישראל היתה שליטה מוחלטת של השפה העברית, כמעט בלי פרסומים מתחרים בשפות אחרות בניגוד למצב בגולה. התרחבות המו"לות בעברית בארץ התאפשרה בזכות קיומם של מוסדות וגופים ציבוריים שונים ביישוב, שלקחו על עצמם אחריות לחינוך הנוער ועיצוב עולמו התרבותי. מסתבר שרוב העיתונים לילדים בארץ, גם לפני מלחמת העולם הראשונה, יצאו עקב רעיונות שהועלו בוועידות מורים או ביוזמת אגודות מורים ובמִמוּנן.
באספת מורים שהתקיימה בראשון-לציון בשנת תרנ"ב (1892) הועלה הרעיון להוציא לאור עיתון לילדים. ואכן עיתון הילדים העברי הראשון בארץ – עולם קטֹן – ראה אור בירושלים בתרנ"ג (1893); בעריכת אליעזר בן-יהודה, יהודה גרזובסקי (גור) ודוד יודילביץ'.
כאמור, בתקופת העלייה השנייה, גברו הניסיונות להוציא לאור ביישוב עיתונים עבריים, ועיתוני ילדים בכלל זאת. כתוצאה מהחלטה של ועידת מורים שהתקיימה בסג'רה בתרס"ז (1907), יצאו לאור בתרס"ז-תרס"ח ארבעה קבצים ספרותיים בשם אשכולות לבני-הנעורים בעריכת הסופר א"ז רבינוביץ (אז"ר); בתרס"ח הוציאו לאור אליעזר וחמדה בן יהודה את העברי הקטן (תוספת לעיתונם השקפה) בשלוש מהדורות בלבד. רק הירחון מולדת, שיצא ביוזמת אגודת המורים בארץ-ישראל בשיתוף עם חברת "קהלת", פעל שנים רבות יותר. העיתון ראה אור, בהפסקות ובחילופי עורכים (העורך הראשון היה ש. בן-ציון), מתרע"א (1911) עד תש"ז (1947).
בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, מאז ראשית המנדט ובעיקר בשנות השלושים של המאה העשרים, החלה בארץ-ישראל פריחה בהוצאה לאור של עיתונים עבריים לילדים ולנוער. מדורים ומוספים ספרותיים לצעירים נדפסו בעיתוני מבוגרים, והיו גם עיתונים עצמאיים. רובם ראו אור תקופות מצומצמות, אך היו גם כאלו שראו אור שנים רבות, כמו מולדת והרבעון עתידות אשר ראה אור לראשונה בשנת תש"ד.
בשנות השלושים החלו להתפרסם מדורים לילדים בתוך כתבי עת שונים, כמו יומונים ושבועונים. ביניהם: המדור "לקורא הצעיר" בתוך הדו-שבועון כלנוע (תרצ"ב-תרצ"ה); ו"שולמית לנוער" בתוך דו-השבועון שולמית (תרצ"ה-תרצ"ו). אך חשיבות רבה יש לאלו שנעשו ביטאונים העומדים בפני עצמם, אם מטעם עיתונים קיימים ואם מטעם גופים אחרים, ציבוריים או פרטיים. ראשית, יש לציין את העיתון מולדת שהזכרנו לעיל, שהחל לצאת בשנת תרע"א על ידי אגודת המורים בארץ-ישראל וראה אור שנים רבות, אמנם בהפסקות ועם עורכים שונים. בשנת תרפ"א (1921) הופיע בירושלים מוסף לצעירים של עיתון הארץ, והוא הארץ: שבועון לילדים, שנערך ע"י הסופר יעקב פיכמן בעזרתו של המורה קדיש סילמן. יצאו לאור עשרים ושישה גיליונות. במקביל, באותה שנה, יצאו לאור שבעה גיליונות של ירחון לנוער בשם לתלמידים, שערך המורה א. לויצקי. העיתון יצא מטעם התאחדות בתי הספר התיכוניים ביפו. בתרפ"ב (1922) החל לצאת בירושלים דו-שבועון לילדים בשם אלומות, שערך המורה והמשורר אברהם סולודר. העיתון ראה אור כשנה וחצי, עד סיוון תרפ"ג (1923). בשלוש השנים הבאות לא היה עיתון עברי בארץ מלבד עיתוני תלמידים בבתי ספר ועיתוני תנועות נוער, וכן מאסף שנתי בשם החבר, שהוציאו לאור ח"א זוטא וח"ד שחר.
מערכת הארץ, שעברה בינתיים מירושלים לתל-אביב, הוציאה לאור שבועון נוסף בשם בן-ארצי, בעריכת משה בן-אליעזר. אולם העיתון התקיים תקופה קצרה בלבד, בין החודשים חשוון ואייר תרפ"ו (1926). זמן קצר לאחר סגירת עיתון זה ראה אור עולם הילדים בעריכת אברהם סולודר, בסיוע הוצאת הספרים "קהלת" של הסתדרות המורים. העיתון החל כדו-שבועון והפך לשבועון. הוא ראה אור כשנתיים – תרפ"ז-תרפ"ח (1927-1928). בשנת תרצ"ב החל לצאת לאור דו-שבועון לילדים, שהפך אחר-כך לשבועון, בשם עִתוננו. הוא נוסד על ידי שלושה מורים ירושלמים: אברהם אבן-שושן, גדליהו אמתי ויעקב רזניק (הרוזן). בתרצ"ג (1933) החל לצאת לאור גם עִתוננו לילדים קטנים. שני העיתונים ראו אור עד סוף תרצ"ז (1937). במקביל, החל שבועון התאחדות האיכרים בוסתנאי להוציא לאור בתרצ"ג מוסף לצעירים, דו-שבועון בשם בוסתנאי לילד. בתרצ"ד הוא הפך לשבועון עצמאי בשם בוסתנאי לנוער, ופעל שלוש שנים, עד תרצ"ז, בעריכת יעקב חורגין.
עיתון הילדים הדתי הראשון בארץ-ישראל הוא השבועון הניצנים יצא לאור ע"י תנועת בני-עקיבא ונערך ע"י אליעזר אלינר וצבי הרכבי. הוא ראה אור רק במשך שנת הלימודים תרצ"ו (1935-1936). עיתון לילדים שראה אור בארץ חמישים שנה, הוא של העיתון דבר. ראשיתו במוסף חודשי לילדים, שהודפס בעיתון החל משנת תרצ"ב, ורק בתרצ"ו הפך לשבועון עצמאי בשם דבר לילדים, אשר היה העיתון המשפיע ביותר על ילדי הישוב והמדינה במשך עשרות שנים. גם העיתון משמר הוציא לאור שבועון לילדים, ושמו משמר לילדים, אשר החל לראות אור בשנת 1946, וגם הוא מילא תפקיד חשוב בתרבות הילדים הישראלית.