אוספים וארכיונים > ארכיונים > מצפונות הארכיונים > מדמדומי רפובליקת וויימר ועד עליית הנאצים

מדמדומי רפובליקת וויימר ועד עליית הנאצים

כרזת המפלגה הגרמנית-לאומית (DNVP), בערך 1925

מדמדומי רפובליקת וויימר ועד עליית הנאצים: 80 שנים לאובדן רפובליקת וויימר ולעלייתם של הנאצים לשלטון בגרמניה - כרוזים תעמולתיים ועיתונות מאוספי הספרייה הלאומית


אוצרות: ד"ר סטפן ליט, מחלקת הארכיונים

​הניסיון הדמוקראטי הראשון ברמה לאומית בגרמניה נמשך בדיוק 14 שנה. מינואר 1919 ועד ינואר 1933 הייתה גרמניה רפובליקה דמוקראטית פרלמנטארית עם כל המוסדות הלאומיים המאפיינים מדינה מודרנית: חוקה, מפלגות, פרלמנט, בחירות, קואליציות, אופוזיציות וממשלות נבחרות. ייסוד הדמוקרטיה היה צעד גדול לחברה הגרמנית, שקודם לכן הייתה רגילה למאות שבמשך מאות שנים הייתה רגילה לשלטון האצולה ולמונרכיה. אזרחים רבים בירכו על החירות החדשה, אך אחרים לא הסכימו לרוחות שהחלו לנשב, והתאגדו בארגונים ובמפלגות לאומניים ומונרכיסטיים. חלק גדול של פקידי הממשלה נשארו בתפקיד עוד מימי הקיסרות ולא בהכרח תמכו בקידום הדמוקרטיה אלא אף ניסו להכשילה.
 
שנות העשרים של המאה הקודמת היו תקופה דינמית מאוד, לא רק מבחינה פוליטית: מצד אחד שררו דיכאון כרזה לבחירות לאסיפה הלאומית הגרמנית, 1919 ואכזבה לאחר התבוסה במלחמת העולם הראשונה, משבר כלכלי רציני והיפר-אינפלציה עד 1924, מצד אחר, לאורך כל התקופה הייתה פריחה של הספרות, המדעים והאמנויות. זרמים כמו האקספרסיוניזם והדאדא קבעו כיוונים וסטנדרטים חדשים בספרות, שמשפיעים בעצם עד ימינו. מקס ריינהרד המשיך במהפכה שלו בתיאטרון ופריץ לנג קבע סגנונות חדשים בקולנוע (שניהם המשיכו במפעלם בארה"ב לאחר שהיגרו בשנות ה-30). בעיר דסאו פיתחו כמה אומנים אוונגרדיסטיים סגנון מודרני בעיצוב ובאדריכלות במסגרת ה-"באוהאוס", סגנון שהתפשט בכל העולם ונודע בשם "הסגנון הבינלאומי" (הסגנון אף קובע את אופיים של רחובות רבים בתל אביב). תגליות מדעיות חדשות שינו את יסודותיה של ידע העולם. במהלך 14 שנים האלו זכו אנשי שם, סופרים וחוקרים מגרמניה ב-17 פרסי נובל למיניהם, ביניהם תומס מן, אלברט איינשטיין, אוטו וורבורג, וגוסטב הרץ. צפלינים מתחו את הגשרים האוויריים הראשוניים בין אירופה ואמריקה ובה בעת השתתפו אוניות קיטור ענקיות תוצרת גרמניה במרוץ אחר תואר האוניה המהירה ביותר בקו אירופה-ניו יורק. ג'אז וסווינג כבשו את אולמות הריקוד בברלין ובהמבורג. כל אלו יצרו תחושה ששנות ה-20 הן עידן של זהר. 
 
בו-זמנית לכל סימני ההתקדמות האלו התפתחו בגרמניה דעות לאומניות חזקות והאנטישמיות הפכה לתופעה המונית. מפלגתו הקטנה של רב טוראי אוסטרי לשעבר התחילה את דרכה והשאירה רושם ראשון ב-9 לנובמבר 1923, כאשר כמה עשרות "נציונאל-סוציאליסטים" צעדו בעיר מינכן וניסו לכבוש את השלטון הכלל-גרמני. בזמנו בעיקר חייכו נוכח הפוטשיסטים ולא שיערו כי עשר שנים  לאחר מכן הללו אכן יכבשו את השלטון – בדרך דמוקראטית וכתוצאה מהבחירות שיתקיימו בנובמבר 1932.
 
עד 1933 שיחקו על הבמה הפוליטית מפלגות רבות שהציגו את כל המגוון הפוליטי: מהשמאל עד הימין, מהקומוניסטים ועד הגרמנים הלאומניים והנאצים. עקב אחוז החסימה הנמוך נבחרו  מפלגות רבות לרייכסטאג, הפרלמנט הלאומי בברלין. מספר גבוה זה הקשה על בניית קואליציות יציבות, כך שלא פעם קדנציות לא הגיעו לסיומן הטבעי, אלא עם פירוק הקואליציות, בעיקר במהלך חמש השנים האחרונות של רפובליקת ויימר. בכל הבחירות הפיקו המפלגות חומר תעמולתי שהופץ בין הבוחרים, בין אם בחלוקה כרזת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD), 1930 ידנית של עלונים ברחובות או באמצעות הדבקת כרוזים על קירות ועמודי פרסום. עיתונים שהיו קשורים לזרם פוליטי זה או אחר פרסמו מהדורות מיוחדות לקראת הבחירות. כל החומרים הללו הודפסו בעשרות אלפי עותקים, אך תוחלת חייהם הייתה קצרה: לאחר הקריאה הושלכו דברי הדפוס ונותרו מהם רק בודדים באוספים מפלגתיים או פרטיים.
 
אחד האספנים האלה היה ארתור צ'ליצר, רופא עיניים יהודי בברלין. צ'ליצר עסק בזמנו החופשי בנושאים אחרים, כמו חקר המשפחות, שבתחום זה נחשב למומחה גדול. ככל הנראה היה רופא זה בעל תודעה היסטורית חזקה, כך שהקפיד לאסוף חומרי תעמולה ממפלגות מתונות בין השנים 1919 ועד 1928. לעיתים הוסיף צ'ליצר תאריך על הכרוזים והכרזות שאסף ותייק בקלסרים. בשנת 1936, שלוש שנים לאחר עליית הנאצים לשלטון, הפקיד צ'ליצר את האוסף (הכולל כ-800 פריטים) בספרייה הלאומית בירושלים. לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא ברח להולנד, אך לאחר כיבוש הולנד בידיהנאצים הוא נעצר ונרצח במחנה הריכוז סוביבור. אוסף צ'ליצר (V 662) הוא אוסף עשיר הכולל פריטים מרשימים מבחינה פוליטית וגם מבחינה גראפית. יחד עם חומרים נוספים מאוספים קטנים יותר ואנונימיים (V 541, V 904), יש בידינו תיעוד של דרכה הטראגית של הדמוקרטיה הגרמנית הראשונה אל הדיקטטורה ואל התהום.
 
 
  • 1. כרזה לבחירות לאסיפה הלאומית הגרמנית, 1919
  • 2. כרזה של המפלגה הסוציאל-דמוקראטית הגרמנית (SPD), 1920
  • 3. 03: כרזה של המפלגה הדמוקרטית הגרמנית (DDP), 1920
  • 4. כרזת המפלגה הסוציאל-דמוקראטית הגרמנית (SPD), 1920
  • 5. כרזת המפלגה הגרמנית-לאומית (DNVP), 1920
  • 6. כרזת המפלגה הדמוקרטית הגרמנית (DDP), 1924
  • 7. כרזת מפלגת הצנטרום (הקתולית), 1924
  • 8. כרזת המפלגה הקומוניסטית הגרמנית (KPD), 1924
  • 9. כרזת המפלגה הגרמנית-לאומית (DNVP), בערך 1925
  • 10. מהדורה מיוחדת של העיתון "פורוורטס" ((Vorwärts לרגל פטירתו של נשיא גרמניה, פרידריך אברט, 1925
  • 11. תעמולת המפלגה הגרמנית-לאומית (DNVP), בערך 1925
  • 12. כרזת המפלגה הגרמנית-לאומית (DNVP), בערך 1925
  • 13. כרזת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD), 1930
  • 14. כרזת המפלגה העממית הגרמנית (DVP), 1930
  • 15. כרזת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD), 1930
  • 16. כרזת המפלגה הקומוניסטית (KPD) לרגל הבחירות לנשיאות, 1930
  • 17. עמוד אחרון של עיתון תעמולתי לבחירות הנשיא, 1932
  • 18. עמוד ראשון של עיתון תעמולתי מטעם הנאצים (NSDAP), 1932
  • 19. כרזת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, 1932
  • 20. עמוד ראשון של עיתון ברלינאי, 31/3/1933