אוספים וארכיונים > ארכיונים > מצפונות הארכיונים > טוביה פרידמן – צייד נאצים

טוביה פרידמן – צייד נאצים

טוביה פרידמן

​במסגרת פרויקט של הספרייה הלאומית מוקלדים בימים אלו תכנים של ארכיונים רבים לצורך הנגשתם לציבור הרחב. בספרייה הלאומית מצויים מאות ארכיונים של אישים, מוסדות וארגונים. הארכיונים מקוטלגים במערכת "מרחב" והם נגישים לכל המעוניין וזמינים לעיון במחלקת הארכיונים של הספרייה.

בין הארכיונים שטופלו לאחרונה מצוי גם הארכיון של צייד הנאצים טוביה פרידמן (2011-1922), המכיל שפע חומרים על פעילותו של פרידמן נגד פושעים נאצים, על מגעיו עם אישים ומוסדות ברחבי העולם, ועל מפעלו לתיעוד והשואה והנצחתה במסגרת המכון שהקים בחיפה, עיר מגוריו.
 
​דומה שהציבור הישראלי לא שמע את שמו של טוביה פרידמן (1922-2011) בלי התואר שהוצמד לו תמיד, "צייד הנאצים". פרידמן, שהלך לעולמו בינואר 2011 והוא כמעט בן 89, נולד בעיר ראדום שבפולין. באוגוסט 1940 נשלח למחנה עבודה, נמלט ממנו ושב לראדום. באביב 1941 נכלא בגטו בעיר יחד עם שאר יהודי העיר. עד ראשית קיץ 1944 שהה טוביה פרידמן במחנות עבודה. ביוני 1944 הוא נמלט ממחנה העבודה שהוא שהה בו וניסה להצטרף לפרטיזנים, בעודו מסתתר בבית קברות. בנובמבר 1944 לכדו אותו הגרמנים והתכוונו להוציאו להורג כפרטיזן. פרידמן הצליח להרוג את שומרו ושוב לחמוק מן המוות.
 
הצבא הרוסי נכנס לראדום בראשית 1945. זאת הייתה הזדמנות לטוביה פרידמן לנסות לממש את שאיפתו הגדולה, לנקום בנאצים. הוא מצא דרך להתגייס למשטרה הפולנית, בזהות בדויה, וכך הגיע לעיר דנציג, כקצין חקירות פולני. פרידמן פעל במרץ ללכידת נאצים, חקר רבים ודאג להעמדתם לדין. ב-1946 החליט פרידמן להתפטר מהמשטרה הפולנית ולעשות את דרכו לארץ-ישראל.
 
פרידמן הגיע לווינה, שם התוודע למוסד לעלייה ב' ולפעילות של ארתור בן-נתן, שגייס אותו לפעולות חקירה ומעקב אחר נאצים. לפרידמן היה עניין מיוחד לאתר נאצים שנטלו חלק בגירוש ובהשמדה של היהודים בעיר הולדתו ראדום. הוא הצליח ללכוד את קונרד בוכמאייר, קצין אס.אס. שהתעמר ביהודי ראדום, ולאחר מכן גם את קצין האס.אס. איכרד שייגל, ששלח יהודים מראדום למחנה ההשמדה טרבלינקה. פרידמן פעל בווינה במשך שנים אחדות הוא הצליח לאתר שורה של פושעים נאציים ומביא למעצרם ובמקרים מסוימים גם למאסרם לתקופות משמעותיות. באותה תקופה הוא גם סייע לפעילות הרכש והסיכול של "ההגנה" במרכז אירופה.
 
ב-1952 טוביה פרידמן עלה ארצה. במשך שנים אחדות הוא ניהל סניף של "יד ושם" בחיפה, אך פוטר מעבודתו עקב רצונו לתת קדימות לאיתור נאצים ולכידתם בעוד שארגון "יד ושם" ביקש לעסוק בעיקר בזיכרון, בתיעוד ובהנצחה.
 
וכך, ב-1957 הקים פרידמן בעיר מושבו חיפה את "המכון לדוקומנטציה בישראל לחקר פעולות הפושעים הנאציים". עד מותו של פרידמן, הוא עסק, דרך המכון, בתיעוד, בהוצאה לאור וכן בניסיונות לאתר פושעים נאציים וללחוץ על מדינות להעמיד לדין את מי שנודע שנטלו חלק בפשעי הנאצים.
 
מקום מיוחד בפעילותו של פרידמן היה למאמציו להביא ללכידתו של אדולף אייכמן. פרידמן עסק בכך עוד בשנותיו בווינה, בעידודו הנמרץ של ארתור בן-נתן, כשהצליח להשיג תצלום עדכני של אייכמן. לאחר מכן היה לפרידמן תפקיד חשוב ביצירת לחץ ציבורי לעיסוק בעניין אייכמן וכן בניסיונות לאתר את מקום מחבואו. פרידמן אסף חומרים רבים על מי שהיה האחראי על ביצוע תכנית "הפתרון הסופי", ולימים מסר את החומרים למשטרת ישראל. פרידמן היה פעיל מאוד ביצירת מודעות תקשורתית לקיומו של אייכמן ולאפשרות לאתר אותו ולהביאו לדין. בתחילה הוא סבר שאייכמן נמצא בכוויית, והביא לפרסום מאמרים בעיתונות שהעלו את האפשרות הזאת. המידע היה אמנם שגוי, אבל פרידמן החל לקבל פיסות מידע. אחת מהן דיברה על כך שאייכמן נמצא בארגנטינה. המידע הגיע אליו במכתב מאת תושב ארגנטינה, גרמני יהודי למחצה בשם לותר הרמן, שנרדף בשעתו על-ידי הנאצים. לאחר מאמצים של פרידמן, ובחלוף זמן, החליט "המוסד" לטפל במידע שהגיע דרך לותר הרמן. הפרטים התגלו כמדויקים ותרמו לפסיפס שהחל להצטייר בפני אנשי המודיעין הישראליים, שבסופו של דבר לכדו את אייכמן בארגנטינה.
 
אמנם עיקר פעולותיו של טוביה פרידמן ללכידה של נאצים ולהעמדתם לדין היו בשנים שמיד לאחר מלחמת העולם השנייה, בעת שהיה בווינה ועבד עם ארתור בן-נתן, עם "המוסד לעלייה ב'", עם "ההגנה" ועם צייד הנאצים שמעון ויזנטל, אך פרידמן דאג כל ימיו שהציבור בארץ ובעולם יהיה מודע לאפשרות ולצורך החיוני לפעול מעשית נגד פושעים נאציים שיש סיכוי לאתרם ולהעמידם לדין.
 
טוביה פרידמן כתב אוטוביוגרפיה, "הצייד", שתורגמה לחמש שפות. הוא מסר את ארכיונו הענף למשמרת נצח בספרייה הלאומית בירושלים, שאיתה ועם מנהליה עמד בקשר במשך השנים. פרידמן אף הרצה בספרייה הלאומית על סיפורו האישי בשואה ועל עבודתו כלוכד נאצים. ארכיונו העשיר בחומרים, כולל בין השאר אינדקס של פושעים נאצים, חומרים רבים על אדולף אייכמן, שפע קטעי עיתונות מהארץ ומהעולם והתכתבות עשירה ומגוונת של פרידמן עם אישי ציבור ישראליים ועם דמויות חשובות בעולם. הארכיון משקף את המידה שבה הוא הקדיש את עצמו לעניין האחד שהיה בעיניו החשוב מכל: לכידתם של פושעים נאציים כל עוד הם עדיין מתהלכים חופשיים בעולם.
פריטים מארכיון טוביה פרידמן
NliImageGallery
  • צילום של גיליונו האישי של אייכמן באס.אס.
  • צילום מתוך תיקו האישי של אייכמן (1937)
  • צילום של סיכום תחנות בשירותו של אייכמן באס.אס.
  • צילום של שאלון פרטים אישיים של אייכמן, בחתימת ידו, ב-SD
  • צילום של עדות ביוגרפית של אייכמן, בכתב ידו, 1937
  • צילום של עדות ביוגרפית של אייכמן, בכתב ידו ובחתימתו (עמוד שני), 1937
  • צילום של אישור דרגתו של אייכמן ב-אס.אס., 1940
  • אייכמן בחצר הכלא בישראל
  • טוביה פרידמן מבקש להעביר מכתב לאייכמן היושב בכלא בישראל
  • מתוך כרטסת הפושעים הנאציים של טוביה פרידמן
  • מתוך כרטסת הפושעים הנאציים של טוביה פרידמן
  • כרטסת הפושעים הנאצים של טוביה פרידמן
  • טוביה פרידמן מאשר קבלת מכתב מאייכמן היושב בכלא בישראל
  • שולחן התביעה במהלך משפט אייכמן בירושלים
  • גולדה מאיר מאזינה לאחד הדיונים במשפט אייכמן בירושלים
  • נציב שרות בתי הסוהר כותב לפרידמן: אייכמן מסרב להוסיף מידע
  • סרווציוס, פרקליטו של אייכמן, כותב לפרידמן (עמוד 1)
  • סרווציוס, פרקליטו של אייכמן, כותב לפרידמן (עמוד 2)
  • סרווציוס, פרקליטו של אייכמן, כותב לפרידמן (תרגום לאנגלית, עמוד 1)
  • סרווציוס, פרקליטו של אייכמן, כותב לפרידמן (תרגום לאנגלית, עמוד 2)
  • טוביה פרידמן כותב לשר הביטחון פרס על יוזף מנגלה (1974)
  • טוביה פרידמן כותב לשר הביטחון פרס על יוזף מנגלה (1974)