אוספים וארכיונים > ארכיונים > גרמניה, היהודים וישראל > מלחמת העולם השנייה > הספרות הגרמנית בגלות והמו"ל ההולנדי אלרט דה לנגה

הספרות הגרמנית בגלות והמו"ל ההולנדי אלרט דה לנגה

קטלוג המחלקה הגרמנית של המו"ל אלרט דה לנגה, 1939

קטלוג המחלקה הגרמנית של המו"ל אלרט דה לנגה, 1939

עם עליית הנאצים לשלטון בינואר 1933, הם החלו מיד ליישם את רעיונותיהם ביחס לתרבות הגרמנית "הטהורה", לשיטתם. התרבות נוסח הנאצים, ובכלל זה הספרות, לא הותירה מקום ליצירותיהם של סופרים הומניסטיים, דמוקרטיים, קומוניסטיים ובאופן כללי: לסופרים יהודים. פרסום יצירות מאת יהודים נאסר כליל, והחל באביב של שנת 1933, באירועים רבים התקהלו תומכיהם של השליטים החדשים ושרפו את כל היצירות שלא היו לפי טעמם. לעיתים קרובות היה מדובר במיטב הספרות הגרמנית לדורותיה.
 
​הסופרים סבלו מהמצב החדש משתי בחינות: לא זו בלבד שהמשטר הנאצי איים על חירותם ועל חייהם באופן ישיר, אלא שהאיסור על יצירותיהם חסם להם כל אפשרות למצוא את פרנסתם תחת המציאות הפוליטית החדשה. חנויות הספרים בגרמניה נאלצו להשמיד את הספרות הלא-רצויה והמו"לים שפרסמו לעיתים בהצלחה רבה ספרים מאת תומס מאן, ברטולט ברכט, שטפן צוייג, אלזה לסקר-שילר, יוזף רות ורבים אחרים, נאלצו להתאים את מדיניות המכירה לתכתיבי העידן החדש. הספרות החופשית והפרוגרסיבית הפכה לפתע למוצר נדיר בחנויות הספרים הגרמניים. מכירתה, קנייתה וקריאתה נעשו מסוכנות כמעט בין-לילה. 
 
יצירות מתוך הקטלוג, בין הסופרים: ברטולד ברכט, מקס ברוד, זיגמונד פרויד 
יצירות מתוך הקטלוג, בין הסופרים: ברטולד ברכט, מקס ברוד, זיגמונד פרויד
 
סופרים רבים חיפשו מקלט מדיני ומקום שיאפשר להם ליצור בתחומם. רבים מהם ניסו לברוח למדינות השכנות של גרמניה, אחרים המשיכו בדרכם לאמריקה, לארץ-ישראל או למקומות אחרים, אם הרשויות הותירו להם לעשות זאת. בין השנים 1933 ו-1940, קהילת הסופרים הגולים בעיירה הפסטורלית סנארי-סיר-מר בדרום צרפת הייתה אולי הקבוצה הגדולה והמעניינת ביותר בשנות המשטר הפשיסטי, וכללה קבוצה מרשימה של סופרים בשפה הגרמנית. לאחר שמצאו להם מקלט, השתדלו הסופרים למצוא דרכים לפרסם את ספריהם. לא היה זה עניין פשוט: הארץ המרכזית לשפה הגרמנית כבר לא הייתה אופציה, וכך במבט ראשון נותרו בפניהם רק האפשרויות המצומצמות באוסטריה ובשווייץ. במדינות הללו פעלו המו"לים אמיל אופרכט בציריך, וכן הרברט רייכנר וברמן-פישר בווינה. ואולם, כבר החל משנת 1933 קמו מספר מו"לים חדשים דווקא בהולנד: קרידו (Querido) והיחידה הגרמנית של המו"ל המבוסס אלרט דה לנגה (Allert de Lange), שפעלו שניהם באמסטרדם.

כריכת הספר "אגדת השתיין הקדוש" מאת יוסף רות, 1939שני המו"לים ההולנדיים פעלו בהיקפים גדולים יחסית עד שנת כיבושה של הולנד על ידי הנאצים, ב-1940, ופרסמו עשרות כותרים של סופרים גרמניים שלא היו מוכנים להתפשר עם הנאצים או שבגלל יהדותם לא יכלו לפרסם עוד בארץ מולדתם. בית ההוצאה קרידו היה בעל אוריינטציה שמאלית מובהקת, ואילו אלרט דה לנגה הקפיד לשמור על פרופיל "בורגני" יותר, אך במהלך קיומה של היחידה הגרמנית מו"ל זה הרחיב את מעגל הסופרים שהוא פרסם. ליחידה הגרמנית של אלרט דה לנגה היו שני עורכים ראשיים, שניהם יהודים ילידי גרמניה, וולטר לנדאואר (1944-1902) והרמן קסטן (1996-1900). עד שנת 1933, שניהם היו עורכים-עמיתים שעבדו אצל המו"ל הגרמני גוסטב קיפנהויאר (Gustav Kiepenheuer). תודות לניסיונם הרב הצליחו השניים תוך זמן קצר להביא את הוצאת הספרים הגרמניים להצלחה יחסית גדולה. רק במו"ל זה יצאו לאור 91 ספרים מאת 49 סופרים. רשימת היוצרים מרשימה למדי: ברטולט ברכט, מקס ברוד, יוזף רות, שלום אש, שטפן צוייג וזיגמונד פרויד היו בוודאי הפופולריים ביניהם והבטיחו קוראים רבים, כשמובן שכמעט כל קהל הקוראים היה מחוץ לגרמניה. הזרם הגדל והולך של פליטים יהודיים מגרמניה שמצאו מקלט זמני בהולנד, יצר את קהל הלקוחות המקומי של הספרים שהודפסו בהולנד. רשימת הספרים בגרמנית של אלרט דה לנגה משנת 1939 מרשימה ביותר ומעידה על כך, שמיטב הספרות הגרמנית מצא מקום ראוי לפרסום – דווקא בהולנד.

המהדורות של היחידה הגרמנית במו"ל אלרט דה לנגה היו מעוצבות בטוב טעם. לדוגמה, המהדורה של ספרו האחרון של יוזף רות, "אגדת השתיין הקדוש" (Die Legende vom heiligen Trinker) בולטת בעיצובה הפשוט והאלגנטי. באופן פרדוקסלי, האידיאולוגים הנאצים רכשו אף הם את הספרים של המו"ל ההולנדי, כפי שניתן לראות בעותק של ספר זה שבבעלות הספרייה הלאומית: הוא נושא את החותמת ואת הסיגנטורה (מספר המיון של הפריט) של ספריית מכון הרייך השלישי לתולדות גרמניה החדשה בברלין (Reichsinstitut für die Geschichte des neuen Deutschland).
 
 
עמוד השער של הספר מאת רות, הנושא את החותמת של המוסד הנאצי בברלין 
עמוד השער של הספר מאת רות, הנושא את החותמת של המוסד הנאצי בברלין
 
אחר הפלישה הגרמנית להולנד במאי 1940 נסגרה היחידה הגרמנית של המו"ל, כמו גם החברה המקבילה קרידו. מחסני הספרים נהרסו חלקית וצוות העובדים נאלץ לברוח או נאסר. אחד העורכים, וולטר לנדאואר, נרצח במהלך השואה.

מזה שנים רבות נחשבת "ספרות הגלות" הגרמנית למעניינת ביותר בספרות הגרמנית במאה ה-20 וחוקרים רבים עוסקים בה. הספרים שנוצרו בשנים ההן ובנסיבות המיוחדות ששררו אז, מעידים על הרוח החופשית והדמוקרטית שנדחקה מגרמניה בצורה גסה על ידי הנאצים בין השנים 1933 ו-1945, אך המשיכה להתקיים וליצור מחוץ לגבולותיה.