אוספים וארכיונים > ארכיונים > גרמניה, היהודים וישראל > מלחמת העולם הראשונה – מבוא

מלחמת העולם הראשונה – מבוא

מלחמת העולם הראשונה פרצה ב-28 ביולי 1914 והסתיימה רשמית ב-11 בנובמבר 1918. במלחמה לקחו חלק כארבעים מדינות ובחזיתות השונות ברחבי העולם פעלו כ-70 מיליון חיילים. עד אז, האנושות לא ראתה התפרצות כה מסיבית של אלימות מלחמתית.


במסגרת המלחמה התחוללה התנגשות בין הכוחות החזקים ביותר של העולם המודרני: אוסטרו-הונגריה, גרמניה והאימפריה העות'מאנית, בצירוף איטליה, לתקופה קצרה בראשית המלחמה, בצד אחד, ואילו בצד האחר ניצבו בריטניה, צרפת, רוסיה ולאחר מכן גם ארצות הברית.


בעקבות המלחמה מתו כ-20 מיליון איש והתפרקו אימפריות: רוסיה הצארית הוחלפה בברית המועצות הקומוניסטית, אוסטרו-הונגריה הפסיקה להתקיים ובמקומה נולדו מספר מדינות חדשות בבלקן וכן הרפובליקה החדשה של אוסטריה, שלא ראתה שום צורך להתקיים כמדינה עצמאית, אלא רצתה להצטרף לגרמניה, דבר שאסרו עליה בעלות הברית. כמו כן, האימפריה העות'מאנית התפרקה ובמקומה קמה הרפובליקה התורכית החדשה וגם נוצרו מספר ישויות, ובהן אזורי המנדט במזרח התיכון. גרמניה הקיסרית הפכה לרפובליקת וויימר ואיבדה חלקים ניכרים משטחיה במזרח ובמערב. המונרכיות הגדולות נעלמו ובמקומות לא מעטים נעשו צעדים משמעותיים לקראת אימוץ השיטה הדמוקרטית.​

​בכל הצבאות השתתפו חיילים יהודיים כאזרחי המדינות שהם חיו בהן. יהודי גרמניה התגייסו באוגוסט 1914 לצבא הקיסרי באותה התלהבות כמו רוב אזרחי גרמניה.


כ-100,000 חיילים יהודיים נלחמו בשורות הצבא הגרמני וכ-12,000 מהם נפלו בשדות הקרב. קצינים אנטישמיים, שהאמינו שרוב היהודים יעשו מאמצים כדי לקבל תפקידים בטוחים ולא בקווים הקדמיים דרשו בשנת 1916 "ספירת היהודים" כדי להוכיח את טענתם. התוצאות לא פורסמו עד סוף המלחמה, וכך נפתח הפתח לספקולציות שונות לגבי הסיבות לסודיות.

 


גם לאחר סיום המלחמה נמשך הדיון סביב הנושא ושמם הטוב של היהודים המשיך להיות מוכפש. כתגובה להאשמות האנטישמיות וכתגובה לעובדה שלא אישרו ליהודים להצטרף כחברים בארגון הלוחמים "קסדת הברזל" (Stahlhelm) הקימו חיילים יהודיים לשעבר ארגון יהודי: "ארגון החיילים היהודיים" (Reichsbund jüdischer Frontsoldaten). פרשת "ספירת היהודים" המחישה לחיילים יהודיים באורח חריף עד כמה הרגשות האנטישמיים היו עדיין נטועים עמוק בחלקים רחבים של האוכלוסייה הגרמנית. המגמה נמשכה ביתר שאת, והאנטישמיות התחזקה עוד ועוד דווקא במהלך שנות הדמוקרטיה ברפובליקת וויימר (ראו את חלקה השני של תערוכה זו).


עד פרוץ "המלחמה הגדולה", גרמניה נחשבה למעצמה פוליטית, כלכלית, מדעית ותרבותית. השפה הגרמנית נחשבה ל"לשון התרבות" בעיקר באירופה הצפונית והמזרחית, האוניברסיטאות הגרמניות נחשבו כמובילות בעולם. חוקרים והוגים גרמנים קבעו במידה רבה את סדר היום בדיונים המדעיים, התרבותיים והפילוסופיים. ואולם פעולתם של חיילים גרמניים בשדות הקרב ובאזורי הלחימה, ההרס הרב באזורים הכבושים ובסופו של הדבר התבוסה במלחמה נטלו לא מעט מזוהרה של גרמניה ופגעו במעמדה בתחומים רבים.​