מכתבו של וולטר רתנאו אל סטפן צוייג

​וולטר רתנאו (1922-1867) נולד בברלין למשפחה יהודית אמידה. אביו היה התעשיין הנודע אמיל רתנאו, מייסד חברת AEG. וולטר למד פיזיקה, כימיה, פילוסופיה והנדסה, ולאחר סיום לימודיו השתלב בניהול עסקי המשפחה. בשנת 1912 התמנה רתנאו ליושב ראש הדירקטוריון של AEG ובנוסף היה חבר בדירקטוריונים רבים אחרים בתחום התעשייה. בעקבות התמחותה של חברת AEG בתחום מוצרי החשמל והציוד הטכני, רתנאו נטל חלק חשוב בתחום התכנון הלוגיסטי, אספקת חומרי הגלם ותרומת התעשייה למאמץ המלחמתי של גרמניה. רתנאו התמנה רשמית לתפקיד האחראי לאספקת חומרי גלם לתעשיית המלחמה במשרד המלחמה הגרמני.


במהלך המלחמה, התחזקו אצל רתנאו עמדותיו לטובת הצד הגרמני במלחמה והוא אף דרש צעדים חריפים נגד אויביה של גרמניה. למרות העמדה הזו, רתנאו התמנה לאחר סיום המלחמה לשר לענייני שיקום גרמניה ומסוף ינואר 1922 לשר החוץ של רפובליקת וויימר. עד ימינו, זה התפקיד הבכיר ביותר שמילא יהודי בממשלה גרמנית אי-פעם. חצי שנה לאחר מכן בלבד, כשהוא עשה את דרכו למשרדו, נרצח רתנאו על ידי פעילי ימין קיצוניים.

​​התיעוד הראשון לקשר בין רתנאו ובין הסופר האוסטרי סטפן צוייג המצוי באוספי הספרייה הלאומית הוא משנת 1907. רתנאו העריך מאוד ספרות ואמנות ואף שלח ידו בכתיבה. ידוע ששני האישים נפגשו מספר פעמים והחליפו דעות על אמנות ועל פוליטיקה.


לכן הרקע של המכתב המובא כאן, מיום 24 באוקטובר 1914, אינו מפתיע: הסופר הצרפתי רומן רולן, פציפיסט ופעיל נגד המלחמה ותומך במפעלי עזר לשבויי מלחמה, פנה אל צוייג מספר ימים קודם לכן עם הרעיון לכנס פורום של אנשי שם אירופיים מכל התחומים כדי לפעול ביחד נגד "שיגעון המלחמה". רולן ביקש מצוייג לגייס אנשים נוספים מקרב מכריו. צוייג פנה, בין היתר, לוולטר רתנאו, אך באוקטובר 1914 הלה כבר לא היה מעוניין בשמירת השלום, כפי שעולה מתשובתו של רתנאו אל צוייג. רתנאו נרתם באופן מלא לתפקידו החדש במשרד המלחמה הגרמני ולא רצה להתייחס למאמצים לעצור את המלחמה או לדון בפעולות המלחמה של הצבא הגרמני בבלגיה (הפצצת העיר ליוון) או בצרפת (הפצצת העיר ריינס), שהחרידו את העולם כבר בחודשים הראשוניים של המלחמה.


העמדות של צוייג ושל רתנאו ממחישות היטב אחדות מהאפשרויות שיהודים במעמדם הבולט יכלו לבחור ביניהן: צוייג מעולם לא התלהב ממלחמה ובוודאי לא מביטויי הלאומנות שהיו שכיחים מאוד כמעט בכל המדינות שלחמו במלחמת העולם הראשונה. הוא ראה עצמו כאזרח העולם והאמין באמונה עזה ביכולתה של התרבות האירופית.


לעומת זאת, רתנאו היה דוגמה קלסית ליהודי גרמני שניסה להשתלב בחברה הכללית ואפילו תרם לחיזוק הדעות הלאומיות. כמו אביו וכמו הסוחר והאספן ג'יימס זימון ואיש הספנות אלברט בלין (כולם יהודים), וולטר רתנאו היה מיודד עם הקיסר הגרמני ווילהלם השני. כמו האחרים גם רתנאו שימש כיועץ בלתי רשמי לקיסר. תפקיד זה, וכן תפקידיו הפוליטיים בשנים הראשונות של רפובליקת וויימר לא עזרו לו בסופו של הדבר. פה טמונה הטרגדיה שבדמותו של רתנאו ובדמויות אחרות מהתקופה, שכן בעיני אנשי הימין הקיצוני בגרמניה אנשים כרתנאו נותרו תמיד ראשית יהודים, וככאלה נחשבו לאויביו של העם הגרמני.


 

תרגום:

 

משרד המלחמה, ברלין. 24 באוקטובר 1914 לייפציגר שטראסה 5

 
מר צוייג הנכבד,
לצערי אינני יכול למלא את בקשתך. אני מסוגל להעביר רעיון רק במידה שאני יכול להזדהות איתו, ואין זהו המקרה בעניינו של רולן. לכן אני מבקש ממך להסיר ממני את עול קיום בקשתך החביבה.
 
יחד עם מכתבך קיבלתי מכתב מאת וואן אדן, שאליו השבתי כפי שתראה בצרופה. בה תראה את נימוקיי.
 
במלחמה זו מדברים וכותבים יותר מדי. יהיו הסיבות אשר יהיו: עתה על העמים לדבר ולפני שהם ישתקו, ליחיד אין מלה. לדעתי לא חשוב מה שכותבים ומדברים כעת על ליוון ,ריינס ועל דברים אחרים. החשבון יוגש כאשר המלחמה תיגמר וחשבון זה יהיה אובייקטיבי.
 
לא יכולתי לחיות אלמלא יצרתי לעצמי תפקיד המאפשר לי מערכה עצמאית – המערכה הנוגעת למשאבים. לעמוד מאחורי החזית ולתת נאומים, זהו עניינם של אנשי דת ושל פרופסורים, אינני מסוגל לנהוג כך.
 
פעילותו של רולן למען שבויים צבאיים ואזרחיים אינה נגועה בשיקולים הללו. היא מכובדת, אך איני יכול להירתם לה, כיוון שיומי מלא בעבודה עד אמצע הלילה.
 
אני מקווה לראותך בקרוב ומברך אותך
 
שלך
 
רתנאו