אוספים וארכיונים > ארכיונים > גרמניה, היהודים וישראל > מלחמת העולם הראשונה > האמן הרמן שטרוק ויצירתו: בין הזֶצֶסְיוֹן הברלינאי ונופי ישראל

האמן הרמן שטרוק ויצירתו: בין הזֶצֶסְיוֹן הברלינאי ונופי ישראל

דיוקנו של הרמן שטרוק עם חתימתודיוקן של אישה יהודייה צעירה מרוסיה
דיוקנו של הרמן שטרוק עם חתימתודיוקן של אישה יהודייה צעירה מרוסיה
הרמן שטרוק נחשב לאחד האמנים הבולטים בגרמניה של ראשית המאה ה-20. יצירתו מתאפיינת בעיקר בעבודות רישום, תחריט וליתוגרפיה, אך הוא יצר גם ציורי שמן ואף פסלים. שטרוק נולד בברלין בשנת 1876 למשפחה יהודית אורתודוקסית. הוא הכשיר את עצמו כאמן בשנים 1900-1895 באקדמיה לאמנויות בברלין. החל בשנת 1904 היה שטרוק חבר "זצסיון" (Secession) בברלין, אגודת אמנים שקידמה סגנונות חדשניים. פעילותה של הזצסיון מתוארת לרוב באמצעות הכינוי "האימפרסיוניזם הברלינאי". תנועה זו ותפיסתה האמנותית השפיעו רבות על סגנונו האישי של שטרוק ביצירתו האמנותית. נשיא האגודה היה הצייר הנודע מקס ליברמן, ובין החברים נמנו ארנסט ברלך, ליונל פיינינגר – לימים מרצה בבאוהאוס, קתה קולוויץ, אדוורד מונק, לסר אורי, היינריך צילה ורבים אחרים.

 

שטרוק נודע ברבים כמומחה לטכניקות גרפיות שונות, וכתוצאה מכך אמנים בני זמנו למדו אצלו: יעקב שטיינהרט, יוסף בודקו, מארק שגאל, אנה טיכו ואף מקס ליברמן עצמו. יכולותיו המגוונות של הרמן שטרוק הביאו לכך שהוא יצר גם בנסיבות שלקחו אותו הרחק מן הסטודיו הנוח שלו. בשנת 1903 הוא נסע לפלשתינה, ארץ ישראל, והפיק בעקבות זאת תיק תחריטים של נופי ישראל ושל אנשים שראה כאן. בימי מלחמת העולם הראשונה שירת שטרוק כקצין ממונה על עניינים יהודיים במטכ"ל הגרמני בחזית המזרחית. בתפקיד זה נפלו לידיו של האמן הזדמנויות רבות להיכרות עם העולם היהודי באירופה המזרחית. עולם זה, שהיה ספוג באורחות החיים המסורתיים ובהשפעות של החסידות, היה חידוש גמור מבחינתו של שטרוק הברלינאי, כמו ליהודי גרמניה רבים אחרים (שרובם היו מתבוללים) שהשירות הצבאי במהלך מלחמת העולם הראשונה היווה להם הזדמנות ראשונה לפגוש את יהדות מזרח אירופה ואת אורחות חייה. היהודים הגרמנים הללו הופתעו מהעוצמה התרבותית של יהודי מזרח אירופה והתחילו להתעניין בחייהם. ​ ​כריכת תיק הליתוגרפיות מרוסיה מימי מלחמת העולם הראשונה
כריכת תיק הליתוגרפיות מרוסיה מימי מלחמת העולם הראשונה


הרמן שטרוק מצא ביהודי מזרח אירופה נושא מעניין ליצירתו האמנותית. בשלב ראשון, הוא הפיק תיק ליתוגרפיות בשם "סקיצות מרוסיה" (Skizzen aus Russland), הכולל 50 יצירות המראות דמויות יהודיות ומעט נופים מישובים רוסיים. תיק זה הודפס ב-50 עותקים בבית הדפוס של המטכ"ל הגרמני בחזית המזרחית. רוב הפורטרטים האלה מצאו שימוש נוסף בספר משותף, ששטרוק הכין יחד עם הסופר הגרמני-יהודי ארנולד צוייג (שלימים עלה ארצה – ולאחר מלחמת העולם השנייה ירד ממנה למזרח גרמניה). ספר זה – "הפנים היהודים-מזרחיים" – משלב את הליתוגרפיות של שטרוק עם טקסטים של צוייג, שגם בו הותיר העולם היהודי במזרח אירופה חותם עמוק. 

 

תחריט קבר רחל 

תחריט קבר רחל מתיק העבודות מ-1903
 

המפגש עם יהודי מזרח אירופה השפיע על שטרוק עד מאוד. בעיקר התעוררה בו רגישות למצבם הקשה של היהודים, שהיו חשופים לאנטישמיות ולפוגרומים. שטרוק סבר שרק הציונות תוכל להציל את בני עמו האומללים ממצבם. החוויות שלו במזרח אירופה והאנטישמיות המתגברת בגרמניה הפכו את הרמן שטרוק לציוני אמיתי. בשנת 1921 הוא שוב נסע לארץ ישראל, הפעם כדי להכין את עלייתו ארצה. בהזדמנות זו שוב יצר סדרת ליתוגרפיות, שיצאו לאור בשנת 1925 – יחד עם טקסט של ארנולד צוייג – תחת השם "כנען החדשה". בסוף שנת 1922 עלה שטרוק ארצה וקבע את משכנו בעיר חיפה.


שטרוק, שידע עברית הודות לחינוך המסורתי שלו, מיהר להשתלב במולדתו החדשה. למרות זאת, בשנים הראשונות שלאחר עלייתו הוא נסע מדי שנה למספר חודשים למולדתו הישנה – לברלין. בחיפה, הפך באותם שנים ביתו של הרמן שטרוק למרכז חברתי שוקק. ניתן היה לפגוש שם נציגים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים מהחברה הארצישראלית דאז.


שטרוק היה מעורב במהלכים לקראת הקמת מוזיאון תל אביב לאמנות. הוא אמנם לא היה חבר רשמי בוועדת הייסוד, אך הוא תרם לתכנון המוזיאון הודות לקשריו ולידע שלו, יחד עם אישים כגון מארק שאגאל ומנהלו הראשון של המוזיאון, קארל שוורץ. מחלה ממושכת מנעה מהרמן שטרוק לפעול עוד שנים רבות, והוא הלך לעולמו בשנת 1944.

דיוקנה של "חפיד'ה הערבייה" מתוך תיק התחריטים מארץ-ישראל