אוספים וארכיונים > ארכיונים > גרמניה, היהודים וישראל > מלחמת העולם הראשונה > הרופא פליקס טיילהבר ומלחמת העולם הראשונה

הרופא פליקס טיילהבר ומלחמת העולם הראשונה

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914, התגייסו יחד עם מאות אלפי גברים צעירים גם יהודים אזרחי גרמניה, רובם באותה התלהבות כמו שאר האוכלוסייה. רוב הרופאים היהודיים בגיל המתאים התגייסו לחיל הרפואה. הם פעלו כרופאים צבאיים בבתי חולים רבים שהוקמו בהתאם לריבוי הפצועים שנזקקו לטיפול ולאשפוז בעקבות הקרבות הקשים במהלך המלחמה.​

פליקס א. טיילהבראחד מהם היה פליקס א. טיילהבר (1956-1887), רופא צעיר שלמד רפואה בברלין ובמינכן. כבר כסטודנט התחיל טיילהבר להתעניין בציונות ובדרכים לעלות ארצה. אולם, פרוץ המלחמה מנע ממנו לעשות כן והוא שירת כרופא במספר בתי חולים צבאיים, בעיקר בפולין, אך ככל הנראה גם בחזית המערבית בבלגיה. עוד לפני שירותו בצבא הגרמני, הוא קיבל על עצמו תפקיד דומה בצבא התורכי בבלקן.

 

במהלך ימי מלחמת העולם הראשונה חווה טיילהבר את כל עוצמת המלחמה, בעיקר מצד כמות הפצועים. והתגלה לו צד נוסף בעצמתה של המלחמה: תפוצתן של ההאשמות האנטישמיות בתוך הצבא הגרמני. חוויה זו והדעה העמוקה שיהודים הם אזרחים שווי ערך בגרמניה גרמו לו לכתוב ספר על חוויותיהם של טייסי קרב יהודיים בחיל האוויר הגרמני – חיל שהיה חדש, נחשב למודרני וליוקרתי.

 

חלקם של היהודים דווקא ביחידת עלית כזו היה צריך להיות נימוק משכנע בדבר מסירותם של לוחמים יהודים למען גרמניה – כך חשב המחבר פליקס טיילהבר. לשם איסוף הנתונים, טיילהבר חיפש טייסים ולוחמים בכלי טיס שהשתתפו במלחמה בין השנים 1914 ו-1918. במכתבים שהללו שלחו לו רובם כתבו על חוויותיהם ואף שלחו תמונות. כך עשה גם הטייס פריץ בקהרט (Fritz Beckhardt), שלא רק הצטיין כטייס קרב, אלא גם קיבל עיטורי כבוד גבוהים ביותר מטעם הצבא הגרמני. במקרה גמור, בקהרט שירת באותה טייסת שבה שירת גם הרמן גרינג, לימים נאצי מוביל ומפקד עליון של חיל האוויר הגרמני במלחמת העולם השנייה. סמל הטייסת היה צלב הקרס ומטוסו של בקהרט אף היה "מקושט" באותו סמל. תמונה זו מופיעה על כריכת הספר על טייסי הקרב היהודיים מאת פליקס טיילהבר,  שראה אור בשתי מהדורות במהלך שנות העשרים. בשנת 2012 הספר אף תורגם לעברית.


 

 

 

כמזכרת אישית לימי המלחמה אסף טיילהבר תצלומים, שיתכן שחלקם אף צולמו על ידו. בתמונות הללו הוא תיעד את היומיום בבתי החולים הצבאיים שבהם עבד, אך הוא בחר גם בנופים מהחזית המזרחית בפולין ורוסיה ומהחזית המערבית בבלגיה. התמונות מהעיר ליוון מתעדות את ההרס הרב שנגרם מההפצצות על ידי הארטילריה הגרמנית – מעשה שבעקבותיו גורמים בינלאומיים רבים גינו את הצבא הגרמני על הפעלת כוח בלתי פרופורציונאלי במדינה שהכריזה על ניטראליות. אלבום זה היה בבעלות בנו של פליקס טיילהבר, מר עדין טלבר-טיילהבר, שתרם את עיזבונו של אביו לספרייה הלאומית ב-2013/14, מספר חודשים לפני פטירתו. תצלומים אלה ייחודיים, רובם ככל הנראה לא היו מוכרים למחקר ומוצגים כאן בפעם הראשונה.


 

פליקס א. טיילהבר
 


בנוסף לכך חיבר פליקס טיילהבר גם ספרי עיון רפואיים ואף מחקרים דמוגרפיים. במחקריו הוא התייחס בעיקר לאוכלוסייה היהודית בגרמניה וצפה את סופה עקב ילודה נמוכה, נישואי תערובת והתבוללות. הפתרון שטיילהבר צידד בו היה הקמת מדינת היהודים. אף על פי כן, הוא עלה ארצה – כמו יהודים רבים אחרים – רק ב-1935, לאחר שאיבד את רישיונו כרופא בגרמניה עקב מוצאו היהודי. בארץ ישראל הקים טיילהבר – יחד עם רופאים אחרים ממוצא גרמני – את קופת החולים "מכבי" וקידם את המודעות לפעילויות ספורט בקרב האוכלוסייה הרחבה.