אוספים וארכיונים > ארכיונים > גרמניה, היהודים וישראל > רפובליקת ויימר > בין אידיאולוגיה לגזענות: ספרו של אדולף היטלר: "מאבקי", 1926-1924

בין אידיאולוגיה לגזענות: ספרו של אדולף היטלר: "מאבקי", 1926-1924

דף השער של מהדורת "מאבקי" מ-1933

דף השער של מהדורת "מאבקי" מ-1933

בשנת 1925, זמן קצר לאחר סופה של תקופת ההיפר-אינפלציה בגרמניה, יצא לאור ספר פוליטי קיצוני, שנכתב על ידי פעיל מהקצה הימני של הקשת הפוליטית באותם הימים. המחבר, שלא היה ידוע במיוחד מחוץ לגבולות בוואריה, ישב בבית הכלא במשך תשעה חודשים במהלך 1924 עקב ניסיון הפיכה כושל שביצע יחד עם חבריו ב-9 בנובמבר 1923 במינכן, בירת בוואריה. בחודשי מאסרו חיבר האסיר את מה שהיה ספרו הראשון, וכותרתו "מיין קאמפף" (Mein Kampf – "מאבקי"). שמו של המחבר היה אדולף היטלר. איש לא חשב, שבתוך עשר שנים מחבר הספר התוקפני יעמוד בראשות הממשלה הגרמנית, שבתוך שש שנים נוספים הוא גם יתחיל את המלחמה הקטלנית ביותר בתולדות האנושות, ושבתוך 20 שנה מפרסום הספר הוא יתאבד לאחר שיפסיד במלחמה, שבה ייהרגו יותר מ-50 מיליון איש.

תוכנו של הספר, שבמקור חובר בשני חלקים, ידוע היטב עקב תוקפנותו המוצהרת כלפי אויבים פוליטיים, כלפי הדמוקרטיה ובעיקר כלפי מה שהיה בעיניו של היטלר "הגזע העוין" לעם הגרמני: היהודים. ב"מאבקי" שילב היטלר שני מהלכים מרכזיים: קטעים אוטוביוגרפיים – חלקם אף מזויפים, ולצדם תכניות פוליטיות מפורטות.

 

היטלר ביקש לספק בספרו מתווה פוליטי שמכוון נגד הקומוניזם "הבולשביקי-יהודי" מצד אחד, שלדעתו היה הסכנה הגדולה באותם הימים, ונגד ההון הפיננסי הבינלאומי, שאף הוא היה לדבריו "בידיים יהודיות", מצד שני. המחבר הציג בספרו מספר דרישות פוליטיות כגון סיפוח אוסטריה לגרמניה, כיבוש "מרחב חיים" לעם הגרמני על חשבון מדינות אחרות, וכאמור – "חשיפת" התכניות היהודיות להשתלט על העולם. היטלר לא היסס להתבסס על "הפרוטוקולים של זקני ציון" – חיבור מזויף שנכתב על ידי אנטישמים כדי "להוכיח" את שאיפות היהודים לכאורה להשתלט על העולם.


סביב תכנון הספר וכתיבתו נפוצו לא מעט גרסאות, סיפורים, אגדות והשמצות שונות. היטלר הואשם בכך שחלקים ניכרים בספר אינם פרי עטו; אמרו שהוא הכתיב את הטקסט למקורבו, רודולף הס; רבים טענו שהיטלר לא היה מסוגל לערוך טקסט קוהרנטי ולכן היה תלוי בעזרת אנשים אחרים בתהליך הכנת הדברים לדפוס וכדומה. בלי שום ספק לא מדובר ביצירה ספרותית איכותית: הקריאה אכן אינה קלה, והקורא נרתע עד מהרה מהסגנון המסורבל ומהתכנים המזעזעים. אפיונים אלה הובילו לכך שקיימת דעה רווחת שהספר אמנם היה נפוץ ביותר (עד עליית הנאצים לשלטון בינואר 1933 נמכרו יותר מ-240,000 עותקים), אך לא הרבו לקרוא בו. אולם, מחקרים עכשוויים הראו, שככל הנראה הספר הפוליטי הקיצוני מצא ציבור שהתעניין בו וברעיונותיו. למרות ההצלחה המסוימת היה ההד הפובליציסטי של "מאבקי" מצומצם למדי. הספר לא נלקח ברצינות על ידי מבקרי הספרים הפוליטיים בימי רפובליקת ויימר – פרט למבקרים שהיו מזוהים עם התנועה הפשיסטית בגרמניה.


מעבר לדחף שהניע את היטלר לכתוב ספר פוליטי, הייתה סיבה נוספת להוצאה לאור של "מאבקי": הצורך של היטלר בכסף. היטלר קיווה להרוויח די כסף כדי לממן את עורכי הדין שהעסיק לפני מינויו לקנצלר גרמניה. עד ראשית שנת 1933 הספר קצר הצלחה מסחרית נאה, אך לשיא הפופולריות שלו הוא הגיע החל בינואר 1933. אין בכך הפתעה: החל מעלייתם של הנאצים לשלטון הספר הפך למעשה לתכנית הבסיסית של "גרמניה החדשה". מאותו הרגע הודפסו מהדורות נוספות, חולקו עותקים לזוגות שהתחתנו (במקום ספרי התנ"ך הנוצריים), ועותקים שלו ניתנו כמתנה לעמיתים בעבודה. לפי הערכות שנעשו על ידי היסטוריונים, עד סוף תקופת הנאצים הודפסו יותר מ-11 מיליון עותקים – וזאת רק בשפה הגרמנית. עד שנת 1945 הוכנו תרגומים רשמיים ובלתי רשמיים ל-15 שפות. מספרים גבוהים אלה הניבו תמלוגים מכובדים והיטלר, על מנת שלא לסכן את ההכנסות הגבוהות, אסר על מכירת עותקים משומשים מיד שנייה, כך שרשמית היה ניתן לרכוש אך ורק עותקים חדשים של הספר.

 

ספרה של אירנה הארנד, "מאבקו", 1935 

ספרה של אירנה הארנד, "מאבקו", 1935


בין התגובות נגד דברי ההסתה הרבים המצויים ב"מאבקי" בולט ספר שנכתב על ידי אישה קתולית מאוסטריה בשם אירנה הארנד (Irene Harand). ספרה נשא את השם "מאבקו" (Sein Kampf), והוא תומך ביהודים ומנסה להגן עליהם מפני ההאשמות האנטישמיות הפרועות שהיטלר הפיץ בחיבורו האידיאולוגי. הארנד חשפה בספרה את השקר כאמצעי הראשי של היטלר וכיסוד לטענותיו, ודבריה ממחישים מדוע השקרים ביחס לתלמוד, עלילות הדם, הטענה בדבר נטייתם של יהודים לעסוק בהלוואה בריבית פשוט אינם נכונים. הארנד אף מקעקעת את "הסמכות" של החיבור הידוע לשמצה "הפרוטוקולים של זקני ציון", שהיטלר כל כך העריך כמסמך היסטורי. למזלה של אירנה הארנד, בעת סיפוח אוסטריה היא שהתה באנגליה, וכך ניצלה ממעצר על ידי הנאצים. בסופו של דבר היא היגרה לארצות הברית.


תקופת הזוהר של הספר המסית פרי מוחו הקודח של היטלר הגיעה לסיומה בגרמניה עם תבוסתה במלחמת העולם השנייה. לאחר התמוטטות המשטר הנאצי, מיליוני אזרחים מבוהלים חששו שאחזקת הספר בבית תיחשב עבירה, והשמידו עותקים רבים. עד היום חל איסור בגרמניה על הדפסתו של "מאבקי", אך לאחרונה נעשים מאמצים לפרסם מהדורה מדעית, שתלווה בעבודות מחקר אשר יסבירו את הספר בהקשרו הפוליטי-היסטורי. ואולם, אין מניעה מפרסום הספר בתרגומים בשפות שונות, ולמרבה הצער ניתן למצוא שלל מהדורות – רובן ללא ההסברים היסטוריים – בחנויות ספרים רבות ברחבי תבל.