אוספים וארכיונים > יהדות > אוסף גרשם שלום > תולדות האוסף וחשיבותו

תולדות האוסף וחשיבותו

תולדות ספריית גרשם שלום

גרשם שולםראשיתה של הספרייה בשנת 1915, השנה שבה רכש שלום את ספר הזוהר ואת המונוגרפיה על החסידות מאת אהרן מרקוס. נראה כי כבר אז שאף שלום ליצור ספרייה כוללת בתחום זה, שתהווה חלק מהמפעל הציוני הגדול לתחייה רוחנית של העם היהודי בארץ ישראל.‏
 
לאחר עזיבתו את בית הוריו, בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, הכיר ביבליופילים יהודים מפורסמים בעלי ספריות ידועות, כגון זלמן שוקן, מרטין בובר וש"י עגנון, וייתכן שהם שימשו לו מודל לשאיפותיו בבניית הספרייה, אם כי אין ספק שמשיכתו למדע הביבליוגרפיה ואהבת הספרים שלו תרמו אף הן לקידום שאיפה זו. עד לעלייתו לישראל בשנת 1923, אסף שלום 1,767 ספרים, מהם 503 מתחום הקבלה. הידע הביבליוגרפי הרב שצבר שלום בביקוריו התכופים בספריות אירופה לפני עלייתו לישראל ובעת עבודתו בבית הספרים סייעו לו בבניית ספרייתו העשירה. בנוסף, נהג שלום לרכוש ספרי ביבליוגרפיה וקטלוגים שפרסמו סוחרי ספרים עבריים כדי לאתר ספרי קבלה שונים שהיה מעוניין בהם.‏ הרחבתה של הספרייה התאפשרה גם תודות לפרסום ולהכרה הבינלאומית לה זכו החוקר גרשם שלום וספרייתו, שתמיד הייתה ייחודית בתוכנה ובהיקפה. שלום יכול היה לרכוש לספרייתו ספרים בנושאי קבלה גם בזכות הסיוע הכספי שקיבל לשם כך מבית הספרים הלאומי, מתוקף הסכמתו להעביר את ספרייתו לרשות בית הספרים לאחר מותו. שלום נפטר ב-21 בפברואר 1982, ובהתאם להנחיותיו, כאמור, הועבר האוסף לבית הספרים הלאומי.
 

(חלק מהמידע לעיל נלקח מהערך ספריית גרשם שלום בויקיפדיה).

חשיבותה של ספריית גרשם שלום

ספריית גרשם שלוםספריית גרשם שלום היא היחידה בעולם המחזיקה באוסף כמעט שלם של ספרים ומחקרים בקבלה, בחסידות ושבתאות, בתורת הסוד היהודית ובמיסטיקה כללית. יתרה מזו, הספרייה היא הצלע השלישית בגוף המרכז במקום אחד כמעט את כל החיבורים שהודפסו או שנכתבו בתחום תורת הסוד היהודית ושרדו עד ימינו, שכן לצדה קיימת בספרייה הלאומית גם מחלקה לכתבי יד ומחלקת ארכיונים, הכוללות אוסף של כתבי יד בקבלה, וכן מכון לתצלומי כתבי יד עבריים, הכולל גם הוא, בין השאר, כתבי יד בקבלה.

 
יתר על כן, ריכוזם של החיבורים המודפסים בתורת הסוד היהודית, על מהדורותיהם השונות (לצידם של כתבי היד בקבלה במחלקה לכתבי יד ובמכון לתצלומי כתבי יד עבריים), מאפשר היום לחוקרי הקבלה גישה נוחה לכתבים ומסייע למחקר מדויק, כולל ומשווה. שלום הוא מהאחראים המרכזיים לכך, ולצד תרומותיו המחקריות, ניתן לראות במיזם זה אחד מהישגיו הבולטים.

לצד רבנים, מקובלים וסקרנים, פוקדים את הספרייה מדי שנה עשרות חוקרי קבלה ויהדות מרחבי העולם, שנעזרים באוסף הכתבים שבה לשם השלמת מחקריהם. כאמור, הכתבים זמינים לכל דורש גם באופן מקוון

​ייחודיות האוסף

אספריית גרשם שלוםוסף ספריו של פרופסור גרשם שלום הוא ייחודי כל כך משום שהוא טומן בחובו ספרייה אישית של אחד מהאינטלקטואלים החשובים של המאה ה-20 מחד, ושל אחד מאספני הספרים היהודים החשובים של התקופה מאידך. גרשם שלום שילב ידע מופלג באהבה גדולה; בשאיפתו לשלמות האוסף הוא רכש מהדורות רבות של ספרים בתחום המיסטיקה היהודית, וסידרם על פי הסדר ההיסטורי של תולדות מדע זה, כמו גם על פי חטיבות של עניינים ונושאים. בתוך הספרייה נמצאים ספרים שהודפסו מתקופת ראשית הדפוס העברי ועד לימינו, מארצות רבות ובמגוון שפות (בעיקר בעברית, בארמית, באנגלית ובגרמנית).
 
 

אופן סידור האוסף

הספרייה מקוטלגת על פי הסדר ההיסטורי של כתיבת החיבורים הקבליים, וכוללת חטיבות נרחבות, כגון ספרות ההיכלות, חסידות אשכנז, ספרות הזוהר ופירושיה, קבלת האר"י, סגולות ורפואות, שבתאות, חסידות, הרב קוק, קבלת המאה העשרים ועוד. 
 
אחרי ספרי המקורות מופיעה ספרות המחקר באותו הסדר. הספרות המחקרית כוללת ספרי מחקר ומאמרים שנדפסו בכתבי עת ובעיתונים, דיסרטציות ועבודות גמר. 
 
לאחר ספרות המחקר מופיעות חטיבות שונות כגון פילוסופיה, פילוסופיה יהודית, ספרות מדרשית, מגילות ים המלח, מיסטיקה כללית: נוצרית, מוסלמית ושל דתות המזרח, גנוסיס, ספרות גרמנית, ספרי ולטר בנימין, ספרות ביבליוגרפית, כתבי עת, ספרי זיכרון, קטלוגים של כתבי יד, ועוד.
 
 

ייעוד ומטרות האוסף

ספריית גרשם שלוםייעודה העיקרי של הספרייה הוא להמשיך בדרכו של גרשם שלום – לאסוף, לרכוש ולרכז חיבורים בתחומי הקבלה והחסידות, לתת בידי החוקר כלים ומפתחות עדכניים לשם איסוף חומר בנושאי הספרייה, ולאפשר לקוראים נגישות לנושאי האוסף.
 
מטרת הספרייה להמשיך להיות מרכז עולמי לחקר הקבלה והחסידות, ושטובי החוקרים בארץ ובעולם יראו בה את המקום הטוב ביותר לשאיבת מידע, למפגש ולדו-שיח מפרה בתחומי הליבה שלה. כמו כן, הספרייה היא מעין "מוזיאון חי" שאמור להנציח את גרשם שלום האיש ואת הגותו, שמייצג את הפריחה והצמיחה של חקר הקבלה ושל ההגות היהודית המודרנית במאה ה-20.
 
(חלק מהמידע לעיל נלקח מהערך ספריית גרשם שלום בויקיפדיה).