גרשם שלום

---

גרשם שלום (1982-1897) היה גדול חוקרי הקבלה והמיסטיקה היהודית והוגה דעות. בעשרות שנות הקריירה המחקרית שלו פרסם מאות ספרים ומאמרים שעסקו במיסטיקה היהודית, והכשיר את הדור הבא אחריו של חוקרי הקבלה הבולטים. למחקריו והגותו נודעה השפעה רבה בתחומיהם, ועם זאת רבים חלקו על עמדותיו.

גרשם (גרהרדט בגרמנית) נולד בברלין שבגרמניה לארתור ובטי שלום. בנערותו התעמק בזהותו היהודית, קרא על היהדות ומצא לעצמו מורים לעברית, מקרא ותלמוד. הוא התרשם מכתבי ההיסטוריון צבי גרץ על ההיסטוריה של עם ישראל, והתעניין במיוחד בהתקפותיו על הקבלה. שלום סבר שהקבלה עומדת במרכז המהות הרוחנית של היהדות, והחליט לחקור אותה בכלים מדעיים. ב-1922 סיים באוניברסיטת מינכן את עבודת הדוקטורט שעסקה בספר הקבלי הקדום "ספר הבהיר". בתקופת לימודיו החליט שלום לגבש ספרייה שלמה שתקיף את כל הספרים הקשורים לנושאי הקבלה והמיסטיקה היהודית, ולשם כך החל לרכוש ספרים בשיטתיות.

בשנת 1923 עלה שלום לארץ ישראל והביא עימו כ-2,000 ספרים, בתוכם 603 הקשורים לקבלה. במשרתו הראשונה בארץ הופקד על אוסף ספרי היהדות בספרייה הלאומית, ואף המציא שיטה חדשה למיון ספרים במקצועות היהדות.

מחקריו וכתביו של שלום

עם פתיחת האוניברסיטה העברית ב-1925 החל להרצות בה. לימים מונה לפרופסור מן המניין ונעשה לאחד החוקרים המובילים בעולם במדעי היהדות. שלום נחשב למייסד חקר הקבלה ולמי שקידם את המיסטיקה היהודית מתחום מחקר שולי לתחום חשוב באקדמיה המודרנית. בפעילותו המחקרית נקט מתודיקה היסטורית פילולוגית ושילב התעמקות בפרטים והיצמדות לטקסטים עם פרספקטיבה היסטורית ורב-תחומית רחבה. מחקריו המוקדמים התמקדו בעיקר בנושאים ביבליוגרפיים כגון זיהוי כתבי יד ומיפוי ספרות הקבלה. לשם כך צילם כתבי יד רבים מספריות ברחבי העולם וכרך אותם לספרייתו. בהמשך התעמק בהיבטים היסטוריים ורעיוניים בתוכני הקבלה והרבה לחקור את התיאולוגיה הקבלית, אך מיעט בחקר הפרקטיקות המיסטיות.

לצד פעילותו המחקרית נודע שלום גם כהוגה דעות בתחומים הפוליטי-תרבותי והציוני. הגותו תרמה רובד נוסף של מורכבות לעולם המחקר שלו. הן בתחומי מחקרו והן בתחומי הגותו דעותיו השפיעו עמוקות, אך גם היו שנויות במחלוקת.

שלום פרסם כ-600 ספרים ומאמרים בתחומי המיסטיקה היהודית, שעסקו בקבלה, חסידות ומשיחיות, תוך התמקדות בתנועה השבתאית. ספריו נכתבו בעברית, אנגלית וגרמנית ותורגמו לשפות רבות. עם ספריו הידועים נמנים "זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית", "שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו" ו"פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה". בשנים האחרונות יצאו לאור אחדים מחיבוריו שנותרו בכתב ידו, ספרי ביוגרפיה שנכתבו עליו, קטעים משירתו ויומניו האישיים והתכתבויותיו עם הוגי דעות, ובהם ולטר בנימין, יוסף וייס וחנה ארנדט. ארכיונו של שלום נמצא בספרייה הלאומית, ושמורים בו מכתבים רבים שטרם פורסמו כגון התכתבויותיו עם ש"י עגנון.

ספרייתו של שלום

כבר בצעירותו החליט שלום שלאחר פטירתו תועבר ספרייתו לספרייה הלאומית בירושלים. במשך כל חייו המשיך לאסוף ספרים למען השלמת חזון הספרייה המלאה בתחום המיסטיקה היהודית. תוכניתו המוקדמת אכן התגשמה. לאחר מותו ב-1982 הועברה לספרייה הלאומית ספרייתו המלאה, שמנתה כ-25 אלף פריטים, ובהם כ-4,000 ספרים נדירים. אוסף שלום, שנשמר כאוסף מיוחד ומאחד, כולל כיום כ-35 אלף פריטים, ונחשב לאוסף המקיף בעולם בתחומו. אולם גרשם שלום בספרייה הלאומית משמש מרכז עולמי פעיל לחקר הקבלה והמיסטיקה היהודית עבור דורות של חוקרים.