לך לך

לך לך

מגיני ארץ, יוסף בן אפרים קרו, פראג, 1785

מגיני ארץ, יוסף בן אפרים קרו, פראג, 1785

​בתפילת העמידה, שלוש פעמים ביום מדי יום, אנו פותחים בהזכרת האבות –אלהי אברהם, א-להי יצחק וא-להי יעקב. את הברכה אנו חותמים ב'מגן אברהם' על שם הכתוב בפרשתנו פרשת לך לך: "אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה' אֶל-אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר אַל-תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד" (בראשית טו, א). מה היו חששותיו של אברהם עד שנזקק לדברי העידוד של הקב"ה?

​רש"י: "אחר שנעשה לו נס זה שהרג את המלכים והיה דואג ואומר שמא קבלתי שכר על כל צדקותי, לכך אמר לו המקום אל תירא אברם אנכי מגן לך מן העונש שלא תיענש על כל אותן נפשות שהרגת, ומה שאתה דואג על קבול שכרך, שכרך הרבה מאד".

לפי רש"י, אברהם חשש שמא כתוצאה מהנס שהתרחש לו הוא בזבז את זכויותיו.

רבי אברהם אבן עזרא מסביר שהקדוש ברוך עודד אותו שמלחמתו שך אברהם הייתה מלחמה צודקת: "אנכי הייתי מגן לך והצלתיך מיד המלכים, גם אתן לך שכר שנדבה רוחך להושיע בן אחיך במתי מעט ונשענת עלי".

הרמב"ן מסביר: "היה מתיירא משני דברים: מן המלכים פן ירבו צבאותם עליו, הם או העומדים תחתם, ובמלחמה ירד ונספה; או יומו יבא למות בלא זרע".

התבוננות במדרש רבא תוכיח שכל אחד מהפרשנים נשען על אחת השיטות החכמים במדרש.

ר' לוי אמר:
לפי שהיה אבינו אברהם מתפחד ואומר: תאמר אותן אוכלסין שהרגתי, שהיה בהם צדיק אחד, וירא שמים אחד?!

רבי לוי אמר:
אחרי, לפי שהיה אבינו אברהם מתפחד ואומר: תאמר אותן המלכים שהרגתי, שבניהם מכנסין אוכלסין ובאים ועושים עמי מלחמה?!
אמר לו הקב"ה: אל תירא, אנכי מגן לך!

ורבנן אמרי:
חדא, לפי שהיה אבינו אברהם מתפחד ואומר: ירדתי לכבשן האש ונצלתי, ירדתי למלחמת המלכים ונצלתי, תאמר שנתקבלתי שכרי בעולם הזה ואין לי כלום לעתיד לבא?!

רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (שצ"ז-תמ"ג; 1682-16372), נולד בעיר גומבין בפולין. בצעירותו התיישב בעיר קאליש, בה כיהן כראש ישיבה ומורה הלכה. ספרו הגדול 'מגן אברהם', פירוש על שולחן ערוך אורח חיים נדפס אחרי פטירתו, על ידי בנו רבי חיים. הספר נדפס בבית הדפוס של המדפיס המפורסם רבי שבתי משורר בס בדירנפורט תנ"ב (1692) יחד עם הפירוש 'מגן דוד' של רבי דוד הלוי סגל (שמ"ו-תכ"ז; 1667-1586). החיבור המשותף נקרא 'מגיני ארץ'. פירושים אלו של השולחן ערוך זכו לתפוצה רבה ונדפסו במהדורות רבות. לפנינו צילום השער של מגיני ארץ, הוצאת פראג משנת תקמ"ו (1785).