אוספים וארכיונים > יהדות > פרשת השבוע > עבודת הקודש / פרשות ויקהל-פקודי

עבודת הקודש / פרשות ויקהל-פקודי

השבת נקרא בתורה שתי פרשות מצורפות ויקהל-פקודי, המתארות את עשיית המשכן וכליו על ידי בצלאל ואהליאב וצוות חכמי לב שעזרו במלאכתם.

 
"וְעָשָׂה בְצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְכֹל אִישׁ חֲכַם-לֵב, אֲשֶׁר נָתַן ה' חָכְמָה וּתְבוּנָה בָּהֵמָּה, לָדַעַת לַעֲשֹׂת, אֶת-כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ--לְכֹל אֲשֶׁר-צִוָּה, ְה' " (שמות לו, א).

 

​בין גדולי חכמי ישראל לפני כמאתיים שנה, נמנה הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א). יליד ירושלים (תפ"ד 1724), למד מפי גדולי רבני ירושלים ומהרב חיים בן עטר (אור החיים). בגיל צעיר נשלח מטעם קהילת חברון לשמש שד"ר (שלוחא דרבנן) לקהילות ישראל.

 
במסעותיו עבר על פני ארצות רבות וקהילות שונות במזרח ובמערב. בכל מקום התעניין בחכמי המקום ובתולדותיהם, חקר ספרים וכתבי יד. את רשמיו המרובים הזדרז לכתוב בפנקסים שהיו ברשותו.
 
כתביו עוסקים בכל חלקי התורה: פירושים ודרשות על התורה, חידושים בתלמוד, תשובות בהלכה, ביאורים בשולחן ערוך, הגהות על הזוהר, ורשימות ביוגרפיות- ביבליוגרפיות שנאספו בספרו שם הגדולים, הנחשב כאחד מספרי הביבליוגרפיה העבריים הראשונים. בשנותיו האחרונות התיישב בליוורנו בה עסק בהדפסת ספריו וכתביו. נפטר בליוורנו בי"א אדר תקס"ו (1.3.1806).

 

החיד"א כתב ספרי הלכה גדולים דוגמת ספרו ברכי יוסף על השולחן ערוך. לצדם, כתב ספרי מוסר והדרכה לציבור העממי. בשנת תקמ"ו (1786) פרסם בליוורנו ספרון קטן בשם חורש מצ"ל, ראשי תיבות של שלושה חיבורים: "מ'ורה באצבע, צ'פורן שמיר, ל'דוד אמת". מורה באצבע: להורות על סדר העבודה הנכון; נספח לו: צפורן שמיר לקוטים ואזהרות בדרך המוסר; ולדוד אמת הלכות קריאת התורה. את הספרים מורה באצבע וצפורן שמיר חזר והדפיס בחייו. בשנת תקע"ו (1816) נדפסו בפיזה חיבורים אלו עם חיבורים קטנים נוספים של החיד"א העוסקים בענייני הלכה, מנהג ומוסר ונכללו בשם עבודת הקודש. ספר זה זכה לתפוצה עצומה ונדפס עשרות פעמים.
 
בשנת תר"א (1841) פתח במדפיס ישראל ב"ק את בית דפוס בירושלים. הספר הראשון שבחר  להדפיס היה עבודת הקודש של החיד"א. ספר זה הוא הספר העברי הראשון שנדפס בירושלים.
 
                                                שבת שלום

 

 

לעיון בספר הסרוק לחצו על התמונה