אוספים וארכיונים > יהדות > פרשת השבוע > בית הבחירה / פרשת ראה

בית הבחירה / פרשת ראה

פרשת השבוע, פרשת ראה, עוסקת במספר מצוות הקשורות לבית המקדש: "וְהָיָה הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ, אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם:  עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם, מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם, וכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם, אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַה'" (דברים יב, יא). 

גם בפרשת המועדות, שבסוף הפרשה, מודגש נושא העלייה לרגל למקדש:

"שלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל-זְכוּרְךָ אֶת-פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת, וּבְחַג הַסֻּכּוֹת; וְלֹא יֵרָאֶה אֶת-פְּנֵי ה', רֵיקָם. אִישׁ, כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת ה' אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ" (שם, טז, טז-יז).
 
מקום המקדש מכונה 'המקום אשר יבחר השם'. גם הרמב"ם במשנה תורה קורא להלכות בית המקדש – הלכות בית הבחירה. בחירה בדבר מסויים היא פסילה של האפשרויות האחרות כפי שנלמד במדרש תנחומא  שמות פרשת בא סימן ה:
 
עד שלא נבחרה ארץ ישראל, היו כל הארצות כשרות לדבור.
משנבחרה ארץ ישראל, נפסלו כל הארצות.
 
עד שלא נבחרה ירושלים, היה כל ארץ ישראל כשרה לדבור.

 

משנבחרה ירושלים, נסתלק הדבור מארץ ישראל.
עד שלא נבחר בית העולמים, הייתה ירושלים ראויה לשכינה.
משנבחר בית העולמים, יצתה ירושלים, דכתיב: 'כי בחר ה' בציון, איווה למושב לו' (תהלים קלב יג). ואומר, 'זאת מנוחתי עדי עד, פה אשב כי אויתיה' (שם שם יד).
 
רבינו מנחם בר שלמה לבית מאיר 'המאירי' (ה' ט- ה' ע"ו; 1316-1249) חי בעיר פרפיניאן (Perpignan) שבפרובאנס, חבל ארץ שהיה נתון הן להשפעת חכמי צרפת והן להשפעת חכמי ספרד. חיבורו המרכזי הוא ספרו ההלכתי – "בית הבחירה". בחיבור זה הוא מביא סיכום על דרך הפשט של הסוגיות, וסיכום של דעות הפוסקים בדורות לפניו. לשונו העברית הברורה וסגנונו המיוחד מסייעים משמעותית להבנת דברי התלמוד.
 
בסוף הקדמתו לחיבור שנדפסה לראשונה בליוורנו תקנ"ה (1795) ולאחר מכן כהקדמה לבית הבחירה למסכת ברכות, מנמק רבי מנחם המאירי את שם החיבור: "ואסדר בזה החבור גם כן לגלות בראש כל סדר כוונת הסדר. ובראש כל מסכתא כוונת המסכתא וסדר פרקיה ואל כמה חלקים יחלקו עניניה. וכן בראש כל פרק כוונת הפרק וחלקיו. ובכל משנה ומשנה כוונתה גם כן. ולהיות רוב חיבורי זה כולל דברים נבררים באין תערובת קושיא ותירוץ ומשא ומתן, עד שלא אצא מגדר זאת התכונה, זולתי בהוראות מחודשות, לא הנזכרות בפירוש התלמוד ...   עם מה שידעת בדברי רבותינו שקראו מסכת עדויות על זה הצד בחירתא – רצה לומר, להיות העניינים הנכללים בו דברים מקובלים מפי מומחים, דרך קבלה ועדות ודברים נבחרים, באין מאמר מצטרף בהם ממיני המבוכות והמחלוקות והמשא ומתן. קראתי על זה הצד שם החבור הזה 'בית הבחירה'".
 
הסדר והשיטתיות בפרשנותו של רבי מנחם המאירי מזכירים את הסדר בספריו של הרמב"ם. ואכן רבי מנחם המאירי היה מגדולי מעריציו של הרמב"ם. משום מה לא זכו ספרי המאירי לראות את אור הדפוס שנים רבות. האספן משה בנימין פואה מהעיר רג'יו  שאסף ספרים רבים וכתבי יד חשובים רכש גם את כתב היד של 'בית הבחירה' שנכתב באבניון בשנת רי"ו (1456). רבי חיים יוסף דוד אזולאי 'החיד"א' התאכסן בביתו והתפעל מהספרים וכתבי היד שראה ברשותו. על פי כתב יד זה הדפיס שליח ירושלים הרב מרדכי הלוי, את החלק על נדרים, נזיר וסוטה. אחרי פטירתו של משה בנימין פואה  נמכר כתב היד של 'בית הבחירה' לספריית פארמא וממנו נדפסו החלקים האחרים על ידי תלמידי חכמים שונים.

 

לפניכם השער של 'בית הבחירה' שנדפס בליוורנו תקנ"ה (1795)
                                                            
 
                                                                               שבת שלום  

                   בית הבחירה                          בית הבחירה / פרשת ראה