אוספים וארכיונים > יהדות > פרשת השבוע > אלה מסעי / פרשת מסעי

אלה מסעי / פרשת מסעי

​בתחילת פרשת השבוע, פרשת מסעי, עורכת התורה סיכום של מסעות בני ישראל ממצרים ועד ערבות מואב. לשם מה נערך סיכום זה?

​רש"י: "להודיע חסדיו של מקום, שאעפ"י שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר, לא תאמר שהיו נעים ומטולטלים ממסע למסע כל ארבעים שנה ולא הייתה להם מנוחה, שהרי אין כאן אלא ארבעים ושתים מסעות. צא מהם י"ד, שכולם היו בשנה ראשונה, קודם גזירה, משנסעו מרמעסס עד שבאו לרתמה. שמשם נשתלחו המרגלים, שנאמר (במדבר יב, טז) ואחר נסעו העם מחצרות וגו' (שם יג, ב) שלח לך אנשים וגו'. וכאן הוא אומר ויסעו מחצרות ויחנו ברתמה, למדת שהיא במדבר פארן.  ועוד הוצא משם שמונה מסעות שהיו לאחר מיתת אהרן מהר ההר עד ערבות מואב בשנת הארבעים, נמצא שכל שמנה ושלשים שנה לא נסעו אלא עשרים מסעות. זה מיסודו של רבי משה הדרשן".

 

רבי אברהם סבע (ר'-רס"ט; 1508-1440) ממגורשי ספרד ופורטוגל, בספרו צרור המור, המשלב דרשות על התורה עם  דברי קבלה, כותב: "ולהורות שיש באלו המסעות דבר גדול. אמרו רבותינו ז"ל, שנכתבו כאן שנים וארבעים מסעות, רמז לשם המפורש של שנים וארבעים, הוא שם של אבגית"ץ הרמוז בפרשת בראשית במספר הימים. והם שבעה תיבות, ובכל אחד מהם יש בו ששה אותיות, עולים שנים וארבעים... ולכן נכתבו בכאן שנים וארבעים מסעות, כנגד זה השם של שנים וארבעים... וכמו שהתורה התחילה בימי בראשית, שבם רמוז שם ה' ב"ם, כן סיימה בפרשת אלה מסעי בספור שנים וארבעים מסעות..." (ספר דברים יש לו מעמד מיוחד של 'משנה תורה'). וממשיך בעל צרור המור: "אין להפסיק החזן בקריאת הפרשה, אלא שיקראם כולם עם אדם אחד". וכן פסק בעל המגן אברהם בסימן תכח סעיף ח.

 

המקובל רבי שמשון בן פסח מאסטרופולי, (ש"ס-ת"ח; 1648-1600), שנהרג בגזירות ת"ח בפולנאה שבאוקריאנה, הותיר אחריו סגולות שונות. בספר זבח פסח שנדפס בזולקוה תפ"ב (1722) נכתב: "אמר המלקט:  זה לשון הרב המנוח הישיש מוהר"ר ירמיה אליעזר, שהיה אב"ד ור"מ דק"ק טישוויץ:, ראיתי בתוך כתבי אמ"ו הרב מהרר"א געצליק, כי המקובל איש א-לוקים קדוש יאמר לו, מהר"ש אסטירפאלי הי"ד, מאמר המסוגל לומר בזמן שיש צרה בעיר, ובפרט בזמן מגיפה, כל יחיד יאמר בשחרית ובלילה, מלה במלה, ויש בזה רזי דרזין, מי יוכל להשיג ... שיהא מאמר זה מסוגל להציל מצרה או מעיפוש [מגפה] ...". 

 
המאמר המוצע הוא תרגום ארמי, שונה מתרגום אונקלוס ומתרגום יונתן בן עוזיאל לסדר המסעות. מתחיל במילים: כד נטלו ישראל מרעמסס ... בשילוב תפילת 'אנא בכח' שגם בה יש ארבעים ושתים מילים. סגולה זו הועתקה גם בספר עתרת החיים של רבי חיים פאלאג'י (שאלוניקי תר"א 1841). הרב יעקב שלתיאל ניניו בספרו אמת ליעקב (ליוורנו תר"ג 1843), דף קכג התרעם על הרב חיים פאלאג'י  "בהיותי בהר הקדש... ירושלם... בא לידי ס' מפעלות אלהים [זאלקווא תפ"ה]... ושם ראיתי... פי' על מב מסעות [מאת ר' יואל בעל שם]... ויען כי הספר הזה לא נמצא אתי... יגעתי להוציא לאור סוד הזה כפי מה שהיה רשום בזכרוני... ולמודעי אני צריך איך בהיותי בעי"ת אזמיר... גיליתי להם רז זה... וכתבתי ב' וג' ונתתי לרבני העיר... עתה ראיתי ספר... עתרת החיים [שאלוניקי תר"א]... להרב כמוהר"ח [ר' חיים] פלאג'י נר"ו שהדפיס אותם כלשון הזה אות באות... ולא הזכיר אותי... וממני יצאו הדברים".
 
סגולה זו נדפסה בזמן מגיפות, בקונטרסים וגם בדפים בודדים, כדי שתהיה מצויה ביד כל אדם. לפניכם סריקה של שער הקונטרס מסעות שנדפס בליוורנו תרכ"ז (1867). וסריקה של השער של הספר אמת ליעקב, שנדפס בליוורנו תר"ג (1843). עם טבלה  הכוללת את שמות המסעות עם תפילת 'אנא בכח'.   
 
למעוניינים כדאי להציץ באתר המפות של הספרייה הלאומית ולראות את המפות המתארות את מסעי ישראל במדבר. לדוגמא: המפה של אברהם בן יעקב הגר שנדפסה עם הגדה של פסח, אמשטרדם תנ"ה (1695) בראשה הכותרת: "זאת לדעת לכל בר דעת דרך המסעות ארבעים שנה במדבר והרוחב והאורך של ארץ הקדושה מנהר מצרים עד עיר דמשק ומנחל ארנן עד הים הגדול ובתוכו כל שבט ושבט חלק נחלתו ... ".

 

 

 
                                                                          שבת שלום

 

NLI_ImageGallery
NliImageGallery